תת"ע 1430/07/14 – מדינת ישראל נגד רן לוי
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
||
תתע"א 1430-07-14 מדינת ישראל נ' לוי
|
|
20 ינואר 2016 |
1
|
תתע"א 1432-07-14 |
|
לפני כבוד השופט נאיל מהנא
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
רן לוי
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד ניצן בלולו
ב"כ הנאשם: עו"ד דודו עמר
הנאשם
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה. הנאשם אינו מורשה לנהוג, ומעולם לא קיבל רישיון נהיגה.
2
עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינן עבירות חמורות, הטומנות בחובן סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עבירות אלו מצביעות על זלזול עמוק בחוק ובחובה הבסיסית המוטלת על הפרט לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור (ע"פ (ירושלים) 4218/09 מדינת ישראל נ' בן דוד). אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה, לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל). יש בעבירות אלו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).
ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס.
ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם. לטענתו הנאשם החזיק במועד הרלבנטי רשיון נהיגה זר אך לטענתו הוא נהג במהלך פסילה מנהלית.
מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר של מספר ימים למאסר של מספר חודשים, הכל תלוי הנסיבות.
בענינינו, המדובר הוא בנאשם אשר זו לו הפעם השלישית שבה נתפס נוהג ללא רשיון נהיגה. הפעם הוא גם נהג בזמן פסילה.
מתחם העונש הראוי לנאשם בנסיבות הנ"ל הוא למאסר של 3 חודשים.
אומר כי נעשה נסיון לאפשר לנאשם לרצות את המאסר בתיק זה בדרך של עבודות שירות.
הנאשם נשלח לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות אולם לא נמצא מתאים מסיבות רפואיות.
בנסיבות אלה, כאשר חוסר ההתאמה נעוץ בעובדה שהנאשם אינו כשיר מבחינה רפואית ולא מסיבות אחרות, יש טעם לשקול חלופה אחרת בעניינו.
התלבטתי באם לפטור את הנאשם מהטלת רכיב זה של עונש, אולם נסיבות הענין ונסיבותיו של תיק זה בהתאם למתחם הענישה והעונש הראוי לנאשם, אינם מאפשרים זאת. הנאשם גם לא תיקן את המחדל ולא הוציא רשיון נהיגה עד היום.
3
תוך שאני לוקח בחשבון שהנאשם החזיק ברשיון נהיגה בינלאומי, אף כי רשיון זה אינו מכשיר אותו לנהוג ללא רשיון בתוקף של מדינת המקור, כלומר מדובר עדיין בבלתי מורשה כלל שנהג בזמן פסילה, ובהינתן כי אין לנאשם רשיון כלשהו ממדינת מקור, אני קובע כי תקופת המאסר תרוצה בדרך של מאסר ממש. אורך תקופת המאסר אני קובע למחצית התקופה שהיה הנאשם מרצה אילו נתקבלה חוות דעת חיובית בעניינו. ולכן אני מעמיד את תקופת המאסר ל-45 ימים.
לענין הפסילה, אני מעמיד את הפסילה למשך 6 חודשים, במהלכם רשאי הנאשם ללמוד נהיגה ואף לגשת למבחנים.
לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
1. פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.
הנאשם פטור מהפקדת רשיון נהיגה.
המזכירות תחשב מועד הפסילה מהיום.
תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.
בזמן הפסילה רשאי הנאשם ללמוד נהיגה ואף לגשת למבחנים.
2. פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
3. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 45 ימים.
הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים ירושלים ביום 21.2.16 עד השעה 08:30.
4.
אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 2 שנים, אם יעבור
על הוראות סעיף
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י' שבט תשע"ו, 20/01/2016 במעמד הנוכחים.
4
נאיל מהנא, שופט |
