1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 21.2.2016.

במסגרת פס"ד הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף משך כ- שנתיים וחצי.

בבקשתו טען המבקש כי לא ידע על מועד הדיון שכן בעקבות ויכוח שפרץ בינו ובין השוטרים, עזב את מקום האירוע מבלי שקיבל לידיו את הדוח.

המבקש טען בתצהירו כי פנה אל עו"ד סרחאן יאסין על מנת יבדוק עבורו את מהות הדוח, אך רק לאחר שנעצר ע"י שוטרים ביום 15/3/18, הובא לידיעתו דבר הפסילה בהעדר.

מתגובת המאשימה עולה כי היא מתנגדת לבקשה שכן מדובר בכתב אישום שנמסר ידנית למבקש ופס"ד ניתן כדין.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמסמכים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

למבקש ניתן דוח הזמנה לדין ע"י השוטרים במקום העבירה, המבקש עזב את מקום האירוע מבלי שהסכים לקבל לידיו את הדוח וביחד עמו את מועד הדיון בו עליו להתייצב.

משהחליט המבקש לעזוב את מקום האירוע בניגוד להוראות השוטרים ומבלי שקיבל הדוח לידיו, אין לו להלין אלא על עצמו.

התנהגותו של המבקש אינה ראויה לעידוד ובוודאי שאין לאפשר לחוטא לצאת ממנה נשכר.

2

אם החליט המבקש לעזוב את מקום האירוע טרם קיבל הדוח לידיו היה עליו לברר בעצמו מהו מועד הדיון שנקבע בעניינו.

טענתו של המבקש כי פנה לעורך דין לצורך בירור מהות הדוח אינה מפחיתה מאחריותו לקבל המידע ולהתייצב לדיון ובעניין זה יש לציין כי לבקשתו של המבקש לא צורף תצהיר מטעם עורך הדין אותו שכר המאמת את דבריו.

כמו כן, בקשתו של המבקש הוגשה בשיהוי ניכר, ללא כל צידוק, ולא שוכנעתי כי יש לקבל טענתו כי במשך שנתיים לא בירר את שעלה בגורל הדוח.

נוסף לכך, סברתי כי לא יגרם למבקש עיוות דין בדחיית הבקשה וזאת גם בהתייחס לעונש שנגזר על המבקש אשר מצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם לעבירה.

בסיכומו של דבר הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ח, 22 יוני 2018, בהעדר הצדדים.