1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 25.07.2021, ונדון במסגרתו לקנס.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

היה מקום לדחות את הבקשה על הסף בהעדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר מטעם המבקש (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2018; רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020)); ומן הטעם שהוגשה באיחור ניכר, כ-7 חודשים לאחר פסק הדין, - שיהוי שלא הוסבר ושיש גם בו כדי לבסס דחייתה של הבקשה.

2

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון, אני סבורה כי זה לא מתקיים במקרה דנן. בענייננו, הזמנה לדיון נמסרה למבקש-לידי מיופה כח, כעולה מאישור המסירה אשר צורף לכתב האישום והמצוי בתיק בית המשפט; וביום הדיון אף הוגשה בקשת דחיה על ידי ב"כ קודם, אשר נדחתה; ולפיכך, קיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקש אודות הדיון בו נשפט בהיעדרו; ואין בטענה כי המבקש העביר את התיק לעו"ד משום עילה מוצדקת לאי ההתייצבות לדיון מטעמו של המבקש. נפסק, כי שכירת שירותיו של עו"ד אינה גורעת מאחריותו של נאשם לגורל ההליך ולתוצאותיו, ואין בטיעון זה כדי להצדיק את אי ההתייצבות (ראו עפ"ת (מחוזי חי') 13586-07-11 מחמוד מרדאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.09.2011); וגם אם המחדל של אי ההתייצבות לדיון נעוץ בעורך דין, יש לראות את מחדל עורך הדין כמחדלו של המבקש עצמו, אשר אף הוא לא דאג להתייצב לדיון; ואף לא לברר מה היו תוצאות הדיון לאחר מועד הדיון אליו זומן כדין.

מעבר לצורך יצוין, כי אין בעצם הגשת בקשת דחיה כדי לפטור את הנאשם מהתייצבות לדיון; ובמצב דברים בו הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון, ביום הדיון, מצופה מהנאשם ובא כוחו להתייצב לדיון כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת הדוחה את הדיון, ובוודאי כאשר הבקשה לדחייה נדחתה.

אשר לתנאי השני, אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו, כאשר המבקש לא העלה כל טענה ביחס לתשתית העובדתית של כתב האישום שיש בה פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט.

יפים לענייננו דברי בית המשפט ברע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020): "המערער הסתפק בטענה כוללנית לפיה רצה להשמיע את גרסתו בפני בית המשפט אולם לא פירט דבר מעבר לכך. בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי הרים את הנטל המוטל על בעל דין המבקש את ביטולו של פסק דין.".

אין גם בטענה לקיומו של נזק בשל צבירת נקודות במשרד הרישוי והטלת אמצעי תיקון כדי להצדיק קבלת הבקשה, ו"מדובר בשיקול של תועלת ולא בשיקול של עיוות דין". (עפ"ת (מחוזי חיפה) 21418-12-15 קויפמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.12.2015); וראו גם עפ"ת (מחוזי חי') 51857-11-18 אחמד חמדאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.12.2018)).

המבקש קיבל את יומו בבית המשפט והוא לא ניצל אותו מטעמים התלויים בו.

3

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשפ"ב, 07 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.