1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת בעקבות אי התייצבותה לדיון.

למבקשת נרשם דוח שעניינו נסיעה בנת"צ. הדיון בתיק נקבע ליום 7.6.17. הזמנה נשלחה למבקשת וחזרה בציון "לא נדרש". על פי נתונים אלה נשפטה המבקשת בהיעדרה והוטל עליה קנס בגובה ברירת המשפט (500 ₪). המבקשת טוענת כי ההזמנה לדיון מעולם לא הומצאה לה. פסק הדין, לעומת זאת, הומצא לה. לטענתה, היא נאלצה לנסוע בנת"צ על מנת להימנע מתאונה עם רכב שנסע לצידה באופן מסוכן.

המשיבה מסכימה לבטל את גזר הדין ועותרת לקבוע דיון בבקשה.

דיון והכרעה

2

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לבטל את פסק הדין. אין חולק כי ההזמנה נשלחה למענה של המבקשת וחזרה בציון "לא נדרש". ע"פ תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי עובר בנסיבות אלה הנטל למבקשת להראות כי לא קיבלה את ההזמנה לידיה מסיבות שאינן תלויות בה ולא עקב הימנעותה מלקבל. טענת המבקשת בתצהיר (ס' 7) כי ההזמנה לא הומצאה לה אינה מציינת כל סיבה לאי קבלת דבר הדואר ועל כן אין בה כדי לסתור את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי. לפיכך אני קובע כי המבקשת הוזמנה כדין לדיון בעניינה. טעם חלופי לביטול פסק הדין הוא גרימת עיוות דין למבקשת אם לא יבוטל פסק הדין. המבקשת טוענת בתצהירה כי נאלצה לסטות לנת"צ על מנת להימנע מסיכון לה ולרכבה. מבלי לקבוע מסמרות, נראה על פני הדברים כי טענה זו עשויה להקים למבקשת הגנה באופן כזה שהותרת פסק הדין בעינו יגרום למבקשת עיוות דין.

לפיכך אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין. אני קובע את התיק לדיון ליום 10.9.17 שעה 08.30.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.