1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 17.1.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מיום 2.5.16 ונגזר עליו עונש של קנס בסך 250 ₪.

3.         המבקש טען כי נודע לו על פסק הדין עת קיבל זימון לקורס לנהיגה מונעת ממשרד הרישוי. טען כי תיבת הדואר בביתו תקינה וכי הוא מקבל דברי דואר כדבר שבשיגרה, כמו כן טען כי חלף זמן ניכר מיום ביצוע העבירה דבר "הפוגע בזכותו להתגונן". עוד ציין כי"בפיו טענות שחפץ להעלותם בפניי בית המשפט".

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וציינה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ובנסיבות אלה אין מקום לביטול פסק הדין.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובאישור המסירה לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

2

6.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הפריך את חזקת המסירה.

7.         מעבר לכך, לא מצאתי טענות הגנה אחרות המצדיקות את קבלת הבקשה. בנוסף, לא מצאתי כי העונש שנגזר על המבקש חורג ממתחם הענישה ואף לא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ז, 25 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.