בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם בתאריך 30.3.22.

כתב האישום הוגש בעקבות בקשה להישפט שהגיש הנאשם. על הנאשם נגזר עונש בגובה הקנס של ברירת המשפט המקורי.

פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון למרות שזומן כחוק.

בתאריך 9.1.23 הוגשה בקשה על ידי הנאשם להישפט ולהשמיע את טיעוניו.

המבקש כתב בבקשה כך: "לא קיבלתי ולא ידעתי על תאריך הזימון שכן מקום מגורי היה שונה." כמו כן העלה טענה כי עברה עליו תקופה קשה ומעבר משבר אישי ועומס כלכלי.

המשיבה התנגדה לבקשה שכן הנאשם זומן כדין ובחר שלא להתייצב.

דיון והכרעה:

עיון באישור המסירה שהוגש לבית המשפט מלמד כי הנאשם זומן כדין בתאריך 14.3.22 שבועיים לפני הדיון במסירה אישית ואף חתם על ההזמנה לדין.

רצ"ב צילום אישור המסירה:

טענת המבקש שמדובר בדבר דואר שלא קיבל לא יכולה להתקבל, שכן המבקש קיבל לידיו את ההודעה על הדיון שבועיים לפני הדיון מאת השוטרת יהודית סמרה מ.א. 1760164 ואף חתם על ההזמנה בעצמו.

מעבר לעובדה זו, הרי שנאשם הוא זה שהגיש את הבקשה להישפט והוא זה שיזם את ההליך המשפטי בבית המשפט, כך שקיומו של ההליך אינו בגדר 'הפתעה' עבור הנאשם.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ככל והמבקש מבקש לבטל את קנסות הפיגורים עליו לפנות למרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"ג, 12 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.