תת"ע 12300/12/16 – כהן גולן נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה |
|
|
|
תת"ע 12300-12-16 מדינת ישראל נ' כהן גולן
תיק חיצוני: 90505679614 |
1
|
מספר בקשה:1 |
||
בפני |
כבוד השופט אלכס אחטר
|
||
מבקש |
כהן גולן
|
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל
|
||
|
|||
החלטה
|
לפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר התייצבות המבקש ביום 07.02.2017.
המסגרת הנורמטיבית בענייננו, מתוחמת בסעיף
240. (א) בעבירות לפי
..........
(א)2 נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;
(א)3 בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.......
2
(ב) על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט).
בית משפט רשאי לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר
(את הכרעת הדין או את גזר הדין, או את שניהם) וזאת בהתאם לסעיפים
סעיף
ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע לעניין זה כדלהלן:
"בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".
כמו כן, נקבע כי משלא מתייצב הנאשם לדיון אליו זומן כדין וכשאין בידו שום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, אין הוא יכול להלין אלא על עצמו, (ראו רע"פ 2586/10 אלי אסולין נ' מדינת ישראל פס"ד מיום 21.4.2010, פורסם במאגרים המשפטיים; רע"פ 8445/07 אברהם קדוש נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים; רע"פ 8333/09 פיראס חביבי נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים).
זאת ועוד, כב' השופט המנוח אדמונד לוי ז"ל ברע"פ 5569/07 אברך בן טובים נ' מדינת ישראל התייחס לסוגייה בקובעו כי:
"אם היו בידי המבקש ראיות לכך שלא חטא בחלק מהעבירות שיוחסו לו, היתה מוטלת עליו החובה להתייצב בבית המשפט ולטעון את טענותיו, ומטעמים השמורים עמו בחר שלא לעשות זאת. העולה מכך הוא כי ... מותר היה לראות בו כמי שהודה בעובדות, ועל כן לא נפל פגם כלשהו בהרשעתו...".
בעפ (י-ם) 9407/05 קינג אללה נ' מדינת ישראל, נדרש בית המשפט למקרים הרבים בהם אין מתייצבים נאשמים לדיונים בתיקי תעבורה וקבע:
3
"בית המשפט העליון פסק לא אחת, כי לנוכח ריבויים של מקרי אי ההתייצבות, במיוחד בתיקי תעבורה, יש לקבוע כי ברגע שהנאשם הוזמן כדין, ניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפטו ולנסות להוכיח את חפותו. ומשלא התייצב, אין לו אלא להלין על עצמו, ודי בכך כדי שיהיה לו יומו בבית המשפט...".
בענייננו, המבקש הוזמן לישיבת ההקראה כדין. באישור המסירה מופיעה חתימתו וחרת זאת לא טרח המבקש להתייצב.
המבקש מציין במסגרת בקשתו כי, פנה למשיבה עובר למועד ישיבת ההקראה וציין כי במועד ביצוע העבירה נהגה ברכבו צד ג'. בקשתו להסבת הדו"ח נדחה מאחר ולא נמסרו פרטי צד ג' ותצהיר מטעמה. גם לבקשה זו, לא טרח המבקש לצרף תצהיר מטעם צד ג' או לכל הפחות לציין את זהותה ואת נסיבות העברת הרכב לחזקתה.
בנסיבות אלה, אין בנימוקי הבקשה כדי להיעתר לסעד המבוקש שכן המבקש לא סתר את חזרת הבעלות ולא הציג אסמכתאות כלשהן ביחס לזהות הנהג ונסיבות העברת הרכב. על כן, אני קובע כי עסקינן בטענות כלליות שאין בהן כיד להיעתר לבקשה ולהעניק למבקש את הסעד המבוקש.
במסגרת פסק דין שניתן בעפ"ת 33128-12-15 רביע מירם נ' מדינת ישראל, (בית משפט מחוזי נצרת מיום 24.02.2016), התייחס כב' השופט סאאב דבור לתופעה הנפוצה לפיה מוגשות בקשות לביטול פסקי דין, או לחילופין ערעורים לערכאת הערעור, בשיהוי ניכר, כדלהלן :
"בשולי פסק הדין אציין כי לא ניתן להתעלם מהתופעה הנפוצה לפיה מערערים/מבקשים אחדים פונים לבית המשפט אם זה במסגרת בקשה לביטול פסק דין ואם זה במסגרת הודעת ערעור, אך לאחר שנודע להם על שלילת רישיון נהיגה ו/או צבירת ניקוד מטעם משרד הרישוי. תופעה זו הינה פסולה ושורשיה יונקים מתוך רצון של אותם מערערים/נהגים לחלץ את עצמם מן המבוי הסתום אליו נקלעו. במצבים שכאלה ברי, כי אין עניין לנו בטענות שמקורן בפסק הדין עצמו או בהליך התעבורתי העומד בבסיס צבירת הנקודות".
בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ז, 13 מאי 2017, בהעדר הצדדים.
4
