1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 12/12/18. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום, טען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, והעלה מספר טענות הגנה. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות דין ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.

4.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי המבקש קיבל במועד ביצוע העבירה דו"ח והזמנה לדיון בה מופיעים תאריך ושעת הדיון. עוד נרשם בהזמנה לדין שהמבקש "מסרב לחתום" עליה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

5.      לגופו של עניין, המבקש העלה מספר טענות הגנה, אך אלו אינן מתיישבות עם תגובתו במעמד קבלת הדו"ח, אז אמר את הדברים הבאים: " עצרתי בעצור לא הבחנתי ברכב ולא נתתי זכות קדימה לרכב. חבל שעצרתי לך היה צריך לברוך (צריך להיות לברוח) ולא יעצור יותר. גרסה 2 - אני עצרתי בעצור ולא הבחנתי ברכב אחר ". אמנם המבקש טען שעצר טרם כניסתו לצומת, אך למעשה הודה באמי מתן זכות קדימה.

יודגש שטענות ההגנה הינן כלליות ואינן מגלות טענת הגנה מהותית שיש בה כדי להצדיק ביטולו של פסק דין שניתן בהיער. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

הדו"ח עצמו מפורט כנדרש, וכולל את העובדה שהשוטר שמר עם המבקש על קשר עין רציף מרגע ביצוע העבירה ועד עצירתו, והעובדה שהבחין במבקש שלא עצר בקו עצירה, המשיך בנהיגה רצופה, וכתוצאה מכך גרם לרכב אחר לעצור.

6.      אשר לעונש, על המבקש הוטל קנס בסך 1500 ₪ ופסילה על תנאי, יש לציין כי לא מדובר בענישה מכבידה וזאת בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה (גרם לרכב אחר לעצור), והעובדה שמדובר בהזמנה לדין.

7.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

8.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ' כסלו תשפ"א, 06 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.