1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 22.11.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,000 ₪.

3.         המבקש טען כי ביום הדיון היה חולה ולכן לא יכול היה להתייצב לדיון, וצירף אישור מחלה. טען כי אביו נפטר בסמוך למועד הדיון. טען כי יש בפיו טענות הגנה וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי קיים זימון כדין, אשר היווה את הבסיס לשפיטת הנאשם בהיעדרו. טענה כי הנאשם לא טרח לעדכן את בית המשפט בדבר מחלתו ומשכך אין לו אלא להלין על עצמו.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון בשל מחלה. במצב דברים זה, אף אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע בשל מצבו הרפואי, הרי שיכול היה להגיש הודעה או בקשה טרם מועד הדיון הקבוע או לכל המאוחר בסמוך לאחר מכן ומשחלפה המניעה להתייצבותו ולא להמתין כחודש ימים ולהגיש הבקשה לאחר שגזר הדין נשלח למענו.

8.         עם זאת, מאחר שהמבקש הציג אישור רפואי רלוונטי ליום הדיון, ובשים לב לטענתו בדבר פטירת אביו במועד סמוך לכך, אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 400 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 14.2.21 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין יובא התיק בפניי לצורך קביעת מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ב' שבט תשפ"א, 15 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.