1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין בגין דו"ח המהווה כתב אישום והזמנה לדין, בו יוחסה לנהג עבירה בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961.

2.         המאשימה מתנגדת לבקשה.

3.         לאחר עיון בבקשה ובתגובה ולאחר עיון במסמכים שבתיק - לא מצאתי מקום לקיים דיון בבקשה.

4.         המבקש הוזמן לדיון ביום 16/07/2018 אך לא התייצב.

לטענת המבקש, מסר את מסמכיו לסנגור שלא התייצב לדיון.

5.         עוד נטען כי למבקש הגנה איתנה אך אין פירוט של ההגנה.

6.         המפורט בבקשה אינו עונה לכללים אשר נקבעו זה מכבר ברע"פ 9142/01 וברע"פ 8427/17 (25/03/2018).

7.         טענה כי הסנגור לא התייצב לדיון מבלי לפרט את פרטיו או מבלי להגיד תצהיר ערוך כדין מטעם הסנגור - היא טענה בעלמא.

            גם הטענה כי המבקש כלל לא ידע קיומו של הדיון - תמוה ואינה מתיישבת עם הדו"ח המהווה כתב אישום והזמנה לדין.

2

            לגופו של עניין - הכחשה כללית של העבירה בשלב זה של ההליך אין בה כדי להביא לביטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי חדש.

8.         המפורט בסעיף 13 לבקשה - אינו מתיישב עם אופיו של האישום, שכן המדובר בעבירה בגינה נמסר הדו"ח לידי המבקש ואין המדובר בעבירה שיוחסה מכוח חזקת הבעלים.

9.         העונש אשר נגזר על המבקש תואם את פסילת המינימום ואינו חורג לחומרה, אין עיוות דין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ט, 13 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.