1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 31.01.22 בגין עבירה בניגוד לתקנה 36 (ה) לתקנות התעבורה, מיום 09.09.20.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט שהגיע לפתחו של בית המשפט בעקבות בקשה להישפט.

המבקש טען כי לא נשלחה אליו הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו כפי שציין בבקשה ועל פי נוהלי המשטרה.

הפסיקה קבעה כי כדי לעמוד בחזקת מסירה יש להוכיח משלוח בדואר רשום לכתובת הרשומה או לכתובת שציין המבקש.

בעניננו, הכתובת אליה נשלחה ההזמנה היא אותה הכתובת שהמבקש ציין בבקשתו להשפט - אותה הכתובת באמצעותה המבקש קיבל את פרוטוקול הדיון וגזר הדין, שניתן בהעדר.

2

אמנם אישור המסירה של ההזמנה לדיון חזר בציון "לא ידוע" אך בנסיבות התיק דנן, קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי ועמדת הפסיקה והנטל על המבקש להפריכה.

המבקש לא רק שלא הסביר את הטעון הבהרה לגבי כתובתו אלא בחר לציין בבקשה בעניננו, שתי כתובות שאינן זהות . האם טרם החליט מהי כתובתו ?

קבלת פרוטוקול הדיון באותה הכתובת ממנה חזר אישור המסירה בציון "לא ידוע" מעלה תהיות אשר לא הופרכו בצד המבקש שלא הוכיח, כי הדבר נובע מהנעותו לקבל ההזמנה.

המבקש לא סתר את החזקה, לא הצביע על כתובת משלוח שאינה נכונה לא המציא מסמך מהדואר הסותר את תוצאות משלוח הדוח.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

יתר על כן גזר הדין נשלח אל המבקש והגיע לכתובתו עןד ב 21.2.22 ואילו הבקשה דנן הוגשה שלא בתוך המועד שנקבע בסעיף 130 לחסד"פ ויש שיהוי.

אין הגנה לגופו של ענין. כפירה כללית אין בה כדי להועיל למבקש.

העונש שהוטל (כפל קנס) הולם את העבירה, עושה העבירה ואינו חורג ממתחם הענישה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"ב, 14 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.