1

האישום בתיק זה הינו עבירה של שימוש בפלאפון שלא באמצעות דיבורית.

הנאשם הודיע על רצונו להישפט.

לאחר שלא התייצב למשפטו, הוא נידון בהעדר לקנס המקורי.

הנאשם הגיש בקשה "קצרה" לביטול פסה"ד בטענה כי לא קיבל זימון.

למרות שהבקשה לא כללה תצהיר או תוצאות בירור בסניף הדואר, נקבע דיון בבקשתו.

הוא לא התייצב לדיון ולכן נדחתה הבקשה.

עכשו מוגשת שוב בקשה לביטול פסה"ד עם טענה "גורפת" כי אינו אשם בעבירה, ללא פירוט נוסף.

לפי נט המשפט תוצאות המשפט הומצאו אל הנאשם.

גם זימון לדיון נשלח אליו ולא הוכח כי הזימון לא הגיע ליעדו.

גם ברור כי הנאשם לא טרח לוודא מה עלה בבקשת הביטול, שהוא הגיש.

בהתחשב בכל האמור לעיל, כולל העובדה כי מדובר בברירת משפט ולא הועלתה כל טענת הגנה ממשית, אין אני מוצא מקום לפתוח את התיק שוב.

יש גם עיקרון חשוב של סופיות הדיון.

2

לסיכום, הבקשה נידחית.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ז, 26 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.