1

בפני בקשת הנאשם לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק.

עסקינן בכתב אישום מיום 22.6.17 בגין נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 30.5.16.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 30.5.16 בשעה 19:47 נהג הנאשם ברכב פרטי בכביש 70 ק"מ 18.8 בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש במהירות של 135 קמ"ש, עבירה שנאכפה באמצעות מכשיר ממל"ז.

2

בדיון מיום 11.2.18 שהתקיים בפני מותב קודם כפר הנאשם במהירות, בתקינות המכשיר, ובמיומנות השוטר ובאמינות השוטר ובתנאי השטח; והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

בבקשה מיום 9.5.18 ביקש הנאשם לקבל דו"ח עיסוק של השוטר, וכן ביקש לקבל אישור נקודת ההפעלה; והתקיים דיון בבקשה לקבלת חומרי חקירה בפני מותב אחר.

ביום 6.3.19 הגיש הנאשם בקשה להוספת עדים על פי המוסכם בהליך לעיון בחומר חקירה. המאשימה בתגובתה הגישה כתב אישום מתוקן ובו נוספו לרשימת עדי התביעה העד רפ"ק יונס רחאל ותע"צ תקינות וכיול; ובהחלטתי מיום 10.4.19, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, התרתי הגשת כתב אישום מתוקן, תוך שנקבע כי הנאשם יוכל לעתור לזימונו של שוטר נוסף, והבקשה תידון בהתאם.

ביום 7.5.19 נשמעו בפני עדי התביעה, והוגשו מסמך נקודות מאושרות להפעלת מכשיר ממל"ז 2016 ימת"א כרמל (ת/1), דו"ח הזמנה לדין וכתב אישום (ת/2), ויומן הפעלה (ת/3), וכן תמונות (נ/1, נ/3), ועמודים מתוך נוהל הפעלת ממל"ז (נ/2, נ/4); והתיק נקבע להמשך שמיעת פרשת התביעה, ושמיעת פרשת ההגנה.

יצוין, כי רק לאחר סיום עדותו וחקירתו של הקצין, אשר באמצעותו הוגש המסמך ת/1, והוא נחקר לגביו, טען הנאשם כי המאשימה העבירה אליו מסמך נקודות מאושרות מ 2013.

ביום 11.8.19 הגיש הנאשם בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, מן הטעם שנטען, כי בהתאם לדיון בבקשתו לקבלת חומרי חקירה היה על המאשימה להעביר אליו את כל האסמכתאות הרלבנטיות בעניין אישור נקודת ההפעלה, ובתגובה המאשימה העבירה אליו רשימת נקודות הפעלה משנת 2013, תוך שהובהר לו כי אין אישורים אחרים, ואילו במהלך הדיון הוגשה רשימה משנת 2016 שהוסתרה ממנו בניגוד להחלטת בית המשפט, והוא אף העלה תהיות באשר למהימנותה. עוד נטען כי בעניין זה הגיש הנאשם תלונה למח"ש. לחילופין, ביקש הנאשם לדחות את המשך ההליך עד להשלמת חקירת מח"ש על כל "גלגוליה".

3

המאשימה בתגובתה אישרה, כי בדיון בבקשה לקבלת חומרי חקירה הסכימה המאשימה להעביר לנאשם דו"ח עיסוק ותעודת מפעיל של השוטר וכן אישור העמדה וצירוף מאשר העמדה כעד תביעה, וכי בהתאם לכך ניתנה החלטה המורה למשיבה לעשות כן; וטענה כי החומרים הומצאו לנאשם בפקס, בכללם אישור עמדות משנת 2013. עוד נטען, כי יום לפני ישיבת ההוכחות, במסגרת הכנת התיק, הבחינה התובעת כי האישור המצוי בידי המאשימה הינו משנת 2013 וביקשה לקבל את האישור העדכני למועד ביצוע העבירה משנת 2016 - הוא המסמך שהוגש ת/1 (להלן: "המסמך"). נטען, כי בפתח דיון ההוכחות נמסר לנאשם העתק המסמך וניתנה לנאשם האפשרות לבקש לדחות את הדיון על מנת ללמוד את המסמך, אך הנאשם לא ביקש לדחות את ההוכחות, ולא התנגד להגשת המסמך, ואף חקר את העד עורך המסמך בחקירה נגדית.

נטען, כי המאשימה לא הסתירה מהנאשם את המסמך משנת 2016, שכן המסמך משנת 2016 הועבר למאשימה יום לפני מועד דיון ההוכחות, והתובע שניהל את התיק נחשף אליו רק ביום ההוכחות, ולכל היותר מדובר בטעות; ואין התנהלות זאת עולה כדי הגנה מן הצדק; וככל שקיים פגם, ניתן לרפאו על ידי זימונו של עורך המסמך לישיבה נוספת ומתן אפשרות לנאשם לחקור את העד בשנית.

ביום 10.9.19 התקיים דיון במעמד הצדדים; ובהחלטה מיום 10.9.19, ניתנה לנאשם זכות תגובה בכתב לתגובת המאשימה.

בתגובת הנאשם מיום 24.9.19 נטען, בין היתר, כי לא היה לו כל דין ודברים עם המאשימה בפתח דיון ההוכחות; וכי מסמך אישור נקודת ההפעלה הינו בעל רלבנטיות וחשיבות קריטית להגנת הנאשם; והוא התכונן לדיון ההוכחות על סמך החומר שהועבר אליו והיה בידיו. הנאשם חזר והעלה תהיות באשר למהימנות המסמך; וטען, כי חקירה חוזרת של עורך המסמך לא תרפא את הפגם בשל חששו להכנה ותיאום גרסאות. הנאשם חזר וביקש להורות על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק; ולחילופין, ביקש לחקור את עורך המסמך (רפ"ק יונס) וכן את ב"כ המאשימה, על מנת לקדם לחקר האמת.

דיון

זכות העיון בחומרי חקירה עומדת בליבת זכותו של הנאשם בהליך פלילי להליך הוגן, ומאפשרת לנאשם לנהל את הגנתו כראוי (בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ליאורה ברקו, סג(2) 453 (2009)); ומניעת העברת חומר רלוונטי לעיונו של נאשם עלולה לפגוע בניהול ההגנה שלו (בש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.02.2009)).

מהשתלשלות הנסיבות כפי שתוארה לעיל, עולה, כי מדובר במסמך שגילויו לנאשם נעשה לראשונה, גם אם בטעות בתום לב, במועד שמיעת פרשת התביעה ועדותו של עורך המסמך, וזאת על אף שהיה על המאשימה להעביר את המסמך לעיון הנאשם חודשים רבים קודם לכן, במסגרת זכותו לעיין בחומר החקירה.

4

עם זאת, נפסק, כי אי העמדת חומר חקירה לבדיקת הנאשם אינו עולה כדי עילה לביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק; וכי ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק בנסיבות שכאלה אינו מתיישב עם ההלכה הפסוקה ואינו מידתי; וכדי להגן על זכותו של הנאשם להליך הוגן, על בית המשפט להשתמש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף 77(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ולאו דווקא באמצעות ביטול כתב אישום. (ע"פ (מחוזי חי') 47248-08-11 מדינת ישראל נ' רועי דה מאיו (פורסם בנבו, 05.01.2012); בקשת רשות ערעור נדחתה ברע"פ 1103/12 רועי דה מאיו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.02.2012)); וראו גם ע"פ (מחוזי חי') 41835-11-12 אברהם אריכה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.02.2013)).

בנסיבות ענייננו, אני סבורה כי התקלה שקרתה במקרה שלפנינו,- אי העברת מסמך נקודות מאושרות משנת 2016 לעיון הנאשם במועד וגילויו המאוחר - לא גרמה לפגיעה באופן יסודי בזכויות הנאשם לנהל הליך הוגן וראוי וביכולתו לנהל את הגנתו, וזאת מאחר שמסמך נקודות מאושרות משנת 2016 הועבר לבסוף לידי הנאשם, והוא לא התנגד להגשת המסמך, ואף חקר את עורכו על בסיס האמור במסמך,- ולפיכך נראה כי מצטמצמת הפגיעה בזכות לעיון, במובן זה שאין מקום לפסילת המסמך בגינה; ועל מנת שלא לפגוע ביכולתו של הנאשם לנהל את הגנתו במידה יסודית, יש לאפשר לו הזדמנות נוספת לחקור שוב את עורך המסמך.

באשר למשקל שיש ליתן למסמך - הצדדים יוכלו לטעון לעניין זה במסגרת סיכומיהם.

לפיכך, הדיון בתיק יימשך, תוך זכותו של הנאשם לחקור את עד התביעה רפ"ק יונס רחאל פעם נוספת.

נוכח האמור לעיל, אין מקום להורות על חקירת ב"כ המאשימה.

נקבע, אם כן, לשמיעת המשך פרשת התביעה, לרבות המשך חקירתו של עד תביעה 2, ושמיעת פרשת ההגנה ליום 28.1.20 בשעה 12:30.

התייצבות הנאשם חובה, אחרת רשאי בית המשפט לדונו שלא בפניו ויכול שיוצא כנגדו צו הבאה.

המזכירות תזמן את עד התביעה 2, והמאשימה תוודא התייצבותו.

הנאשם יעשה לזימון עדי ההגנה מטעמו ויוודא התייצבותם; ובאם הנאשם מעוניין בזימונם של עדיו באמצעות מזכירות בית המשפט, תוגש מבעוד מועד בקשה מתאימה לבית המשפט.

הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה.

5

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"ט, 29 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.