בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר והוא אף חתם על הדו"ח.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה המבהירה את עמדתו. המדינה הביעה התנגדותה בכתב ולא מצאתי הצדקה לקיים דיון בנוכחות הצדדים לאור הבהרת הצדדים את טיעוניהם בפירוט רב בכתב.

המבקש לא העלה נימוק מוצדק לאי התייצבותו ולא הציג כל ראיה לכך שנגרם לו עיוות דין.

על פניו ולאור המסירה הידנית של הזימון לדיון לידי המבקש על ידי שוטר, אין אני מוצא כל הצדקה לאי התייצבות המבקש ביום 30.5.22.

לא הוכח בכל דרך כי המבקש לא ביצע את העבירה בגינה הורשע, ולא שוכנעתי כי רף הענישה שנגזרה מייצר כלפי המבקש עיוות דין כזה או אחר.

הבקשה אינה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

משכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשפ"ג, 07 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.