1

לפני בקשה לביטול גזר דין שניתן עקב אי התייצבות המבקשת לדיון.

למבקשת נרשם דוח שעניינו נהיגה כאשר תוקף רישיון הרכב פקע מעל שנה (במקרה זה כשנתיים ושבעה חודשים). המבקשת הוזמנה כדין לדיון בעניינה אך לא התייצבה ועל כן נשפטה בהיעדרה. המבקשת צירפה לבקשתה אישור מחלה (שמצוין בו כי אינו בתוקף עבור "מוסדות משפטיים"). היא מציינת כי יש לה נסיבות אישיות שברצונה לפרט על מנת לנסות לזכות בהקלה בעונשה. למען השלמת התמונה יצוין כי על הנאשמת נגזר קנס בסך 1200 ₪ ופסילה על תנאי בת חודש למשך שנתיים.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה מצאתי לדחותה ללא צורך בתגובה.

שני טעמים עשויים להצדיק את ביטולו של פסק דין ( או גזר דין) שניתן עקב אי התייצבות נאשם. הראשון, מתן הסבר סביר לאי התייצבות הנאשם לדיון; השני, שכנוע בית המשפט כי אי ביטול פסק הדין יגרום לנאשם עיוות דין (עוול). במקרה זה לא שוכנעתי כי מי מן התנאים הנ"ל מתקיים.

2

המבקשת לא ציינה בבקשה הסבר מניח את הדעת לאי התייצבותה. היא צירפה אמנם אישור מחלה אך אישור זה מעיד על עצמו כי הוא אינו תקף עבור "מוסדות משפטיים". כמו כן, וזהו העיקר, אין באישור פירוט למצב רפואי זה או אחר שמנע מן המבקשת להתייצב לדיון. משכך, לא הוצג לי הסבר סביר לאי התייצבות המבקשת לדיון.

המבקשת אינה כופרת בביצוע העבירות בהן הורשעה ועל כן אין חשש לעיוות דינה. היא טוענת כי העונש שהושת עליה חמור, לשיטתה, אולם אני אינני סבור כך. מדובר במי שנהגה כמעט שלוש שנים תמימות מבלי שרכבה עבר מבחן רישוי וללא ביטוח בתוקף. פרק זמן זה מלמד על מחדל חמור שנסיבותיה של המבקשת אינן יכולות להצדיקו. בנהיגתה יצרה המבקשת סיכון לכך שאם תהיה מעורבת, חלילה, בתאונה יהיה קושי לנפגע התאונה לזכות בפיצוי. כמו כן, חלוף הזמן מבלי שרכבה של המבקשת ומערכותיו נבדקים באופן מקצועי במסגרת מבחן הרישוי ("טסט") מגדיל את הסיכון להימצאות ליקויים במערכות הרכב, לרבות ליקויי בטיחות. על רקע האמור עונשה של המבקשת אינו חמור כלל ועיקר. לפיכך לא מצאתי מקום לביטול גזר הדין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ח, 30 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.