1

הנאשמת נשפטה בהיעדרה לאחר שלא התייצבה לדיון בעניינה. שפיטתה התבססה על העובדה שאישור המסירה שנשלח לכתובתה חזר בציון "לא נדרש". לאחר שהתקבלה עמדת התביעה המתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין ניתנה ביום 3.1.17 החלטה מנומקת הדוחה את הבקשה בעיקר משום שטענת הנאשמת לפיה לא קיבלה את ההזמנה לא נתמכה בתצהיר. הנאשמת לא נואשה וביום 5.2.17 - למעלה מ-30 יום לאחר מתן ההחלטה הדוחה את בקשתה לביטול פסק דין - הגישה בקשה חוזרת הנתמכת בתצהיר וחזרה על טיעוניה. התביעה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

דין בקשה זו להידחות. סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לנאשם שנשפט בהיעדרו לעתור לביטול פסק הדין תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין. בענייננו חלפו למעלה מ-30 יום לא רק ממועד המצאת פסק הדין לנאשמת אלא גם ממועד מתן ההחלטה הדוחה את בקשתה לביטול פסק דין. הבקשה החוזרת הוגשה אם כן באיחור והתביעה מתנגדת לה ומטעם זה לא מצאתי לדון בה לגופה.

2

אציין כי משנקבעה בחוק סדר הדין הפלילי התקופה במסגרתה זכאי נאשם לבקש לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו לא ניתן לעקוף את מגבלת התקופה הנ"ל באמצעות הגשת בקשות חוזרות באותו עניין.

לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ז, 12 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.