1

בפני בקשה לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק) שעניינה ביטול פסק הדין שניתן בהליך דנן בהיעדרו של המבקש.

א.        הרקע העובדתי

1.         כנגד המבקש, עאדל זועבי (להלן: המבקש) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בדרך שאינה עירונית במהירות העולה על המותר בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961.

2.         ביום 7.8.2022, התקיים הדיון אליו לא התייצב המבקש. בנסיבות אלה הורשע המבקש (בהעדרו) בעבירה שיוחסה לו ונגזרו עליו: קנס בסך1,500 ₪, פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 60 ימים, ופסילה על תנאי בת 2 חודשים למשך שנתיים בגין העבירה בה הורשע ובגין העבירות המנויות בתוספת הראשונה והשנייה בפקודת התעבורה.

3.         ביום 9.8.2022 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול פסק הדין.

4.         הבקשה הועברה לתגובת המשיבה אשר התנגדה לבקשה.

ב.         טענות הצדדים

2

5.         לטענת המבקש, הוא לא התייצב למועד הדיון בשל העובדה כי סבר שעורך דינו הגיש בקשה לדחיית הדיון בעניינו. לגרסתו, עורך דינו מסר לו כי אין צורך שיתייצב למועד אליו זומן. לבקשה צורפו אישורי פקס המתעדים ניסיונות שלא צלחו להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון.

6.         המבקש טען כי בשפיטתו בהעדרו נגרם לו עיוות דין. המבקש לא פרט בעניין זה מעבר להצהרתו כי הוא כופר בעבירה המיוחסת לו וכי יש לו "הגנה טובה וראויה להישמע" - סתם ולא פרש.

7.         המאשימה בתגובתה ציינה כי המבקש זומן כדין ולא התייצב לדיון בעניינו. אשר לטענה כי התבקשה דחיית הדיון, ציינה כי המבקש או בא כוחו לא וידאו כי הבקשה התקבלה. בנוסף טענה המשיבה כי המבקש לא הצביע על עיוות דין שנגרם לו. לעניין זה הוסיפה, כי לא די בכפירה כללית בביצוע העבירה כדי ללמד על עיוות דין.

ג.         דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, החלטתי לדחות את הבקשה.

8.       סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

9.       כלומר, תחילה יש לבחון אימתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. אם חלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע. במקרה דנן הוגשה הבקשה יומיים לאחר מתן פסק הדין.

10.   לגופה של בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין. התנאים אינם מצטברים (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").

3

11.   בענייננו אין חולק כי המבקש זומן לדיון כדין, שכן ההזמנה נמסרה לידיו במועד ביצוע העבירה הנטענת.

12.   המבקש טוען כי בשל תקלה או טעות לא התייצב לדיון בעניינו, שכן סבר כי עורך דינו דאג לפנות לבית המשפט מבעוד מועד על מנת לדחות את הדיון למועד אחר. בהלכת איטליא נקבע:

"על-מנת לשכנע את בית-המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק-הדין ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי-התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון (ראו ר"ע 418/85 הנ"ל [5]). דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו."

13.   לא מצאתי ממש בטענה לפיה בשל השתלשלות העניינים כמתוארת בבקשתו של המבקש יש בכדי "להניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש". ב"כ המבקש ידע כי בקשתו לדחיית הדיון לא הוגשה בפועל, שכן לא קיבל כאמור אישור על כך. יתרה מכך, אף אם היה בידי ב"כ המבקש אישור כי בקשתו נקלטה במזכירות בית המשפט, היה עליו להמתין לקבלת החלטה בבקשה תחת עשיית דין עצמי.

14.   אשר לטענות המבקש על כך שנגרם לו עיוות דין, המבקש כאמור כפר באופן כללי במיוחס לו ולא פרט. כבר נקבע בפסיקה כי טענה כללית לפיה הנאשם כופר במיוחס לו איננה מהווה כשלעצמה עילה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הנאשם, וראה לעניין זה רע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.2017). לפיכך דינה של טענה זו להידחות אף היא.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה - פסק הדין ישאר על כנו.

4

ניתנה היום, כ"ה אב תשפ"ב, 22 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.