1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם ביום 14.4.21.

הנאשם טוען כי מעולם לא קיבל זימון לדיון וכי הזימון, שלא נמצא לטענתו בתיק בית המשפט אנו נושא את חתימתו ולכן זויף. עוד טוען הנאשם כי נודע לו לראשונה על פסק הדין ביום 8.9.21 עת פנה למשרד הרישוי. בנוסף, טוען הנאשם כי גם אם יורשע ויושת עליו עונש אחר, בשל נסיבותיו האישיות (שאינן מפורטות בבקשה).

לבקשה, שהוגשה על ידי הנאשם עצמו, לא מצורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה.

המאשימה מתנגדת לבקשה ומציינת כי הנאשם עשה דין לעצמו עת ידע על גזר הדין ולא הפקיד את רישיונו ומוסיפה ומציינת כי בתיק בית המשפט סרוק אישור מסירה כדין.

2

דיון והכרעה

עיון במסמכים הסרוקים במערכת נט המשפט, מגלה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון ליום 14.4.21 וזאת חזרה בציון "בהיעדר הנמען נמסר למי שגר עמו בבית ונראה שמלאו לו 18 שנה". על אישור המסירה מצוין שמו של עובד הדואר, חתימתו ותאריך המסירה- 5.11.20 וכן שמו וחתימתו של המקבל- "סלימאן".

הנאשם לא התייחס כלל לאישור המסירה ולא סתר את תוכנו.

הדברים האמורים נכונים גם לגבי ההודעה על הקנס (קרי גזר הדין), שחזרה באותו ציון בתאריך 30.4.21 ונחזית כחתומה על ידי המקבל "מוחמד".

בהינתן האמור, לא סתר הנאשם את חזקת המסירה.

בנוסף, הנאשם כלל לא מעלה טענות באשר לקיומו של חשש לעיוות דין, לא באשר לעצם ביצוע העבירה ולא באשר לעונש שהוטל עליו. טענותיו, שאינן מפורטות, כי יש בנסיבותיו האישיות להצדיק ענישה אחרת, אינן מבססות חשש לעיוות דין שעה שהעונש שהוטל עליו הינו עונש המינימום הקבוע בחוק.

מעבר לדרוש, אוסיף ואציין כי גם אם אתעלם מאישור המסירה של גזר הדין, הרי שלפי דבריו של המבקש הוא ידע, לכל המאוחר, על גזר הדין והפסילה עוד ביום 8.9.21 ולמרות זאת הגיש את הבקשה מעבר ל-30 הימים האפשריים בחוק (ר' סעיף 130() לחסד"פ).

עוד אוסיף, גם כן מעבר לנדרש, כי בחירת המבקש שלא להפקיד את רישיונו, לאחר שידע על גזר הדין ולעשות כן רק לאחר החלטה נוספת, משמעה פנייה לבית משפט שלא בידיים נקיות ועשיית דין עצמית.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

3

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"ב, 20 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.