1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרה של המבקשת בתאריך 03.03.21. לטענת המבקשת היא חששה להתייצב לדיון לאור מצב החירום השורר במדינה והעובדה שקבלה חיסון שני והמתינה שיחלוף זמן עד שתוכל לצאת את ביתה . לגופו של עניין כפרה בביצוע העבירה. בהתאם, טענה כי ייגרם לה עיוות דין ככל שבקשתה תידחה.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה והעובדה שלא הוגשה בקשת דחייה לדיון.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי המבקשת קיבלה במועד ביצוע העבירה הזמנה לדיון. המבקשת לא חלקה על כך שידעה על מועד הדיון, אך טענה כי חששה להתייצב לדיון מהטעמים שפורטו לעיל. אין בנימוק זה כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדרה, והיה על המבקשת להגיש בקשת דחייה.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקשת לא העלתה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקשת טוענת שלא ביצעה את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

5.      מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקשת לא כפרה במיוחס לה ותגובתה במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "לא שמתי לב 2. סליחה תוותר לי אני לא מפה", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

6.      לציין שעל המבקשת הוטלו קנס ופסילה על תנאי. המבקשת נוהגת משנת 2003 ולחובתה 3 הרשעות קודמות כאשר מדובר בעבירה של אי ציות לתמרור 301. בהתאם לא מדובר בענישה מחמירה, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לה עיוות דין.

7.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקשת עיוות דין אם בקשתה תדחה. הבקשה נדחית.

8.      הקנס שהוטל על המבקשת ישולם בתוך 90 יום מהיום.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.