1

גזר דין

1.      הנאשם הורשע לאחר הודייתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן זאת לאחר שהותרה בקשתו לחזרה מכפירה.

2.      כעולה מכתב האישום המתוקן, נהג הנאשם רכב ביום 25.12.15 בשעה 01:26 ברחוב החשמונאים 89 בתל אביב, זאת בהיותו שיכור, כשבדגימת אויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בכל ליטר אויר נשוף בריאותיו היה 690 מק"ג.

3.      הנאשם נוהג משנת 2000 ולחובתו 16 הרשעות קודמות, בתוכן עבירה זהה קודמת אשר נעברה על ידי הנאשם בחודש 3/06 בגינה נפסל רשיונו של הנאשם לתקופה בת 11 חודשים.

4.      בהסכמת הצדדים הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן למבוגרים וביום 26.6.16 הוגש לתיק תסקיר מפורט בו התיחסות לנסיבותיו האישיות של הנאשם. שרות המבחן התרשם כי לא קיימת בעית התמכרות לאלכוהול.

2

5.      שרות המבחן בא בהמלצה לגזור על הנאשם צו שרות לתועלת הציבור כעונש, תוך שראה בתרומה למען אוכלוסייה נזקקת כערך חינוכי עבור הנאשם. לנוכח כך המליץ שרות המבחן על סיום ההליך המשפטי תוך הטלת ענישה שיקומית ותוך העמדת הנאשם בצו מבחן לתקופה בת שנה, זאת לצד צו של"צ בהיקף של 300 שעות.

6.      ביחס לעבירת השכרות הפסיקה קבעה לא אחת, כי נהיגה בזמן שכרות הינה אחת הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים (ראו רע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מדינת ישראל (מיום 29.4.13)).

אשר למדיניות הענישה הרצויה בעבירה זו נקבע, כי על בית המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים (ראו רע"פ 861/13 קאייס אחמד פנאדקה נ' מדינת ישראל (מיום 6.2.13)).

ברע"פ 3351/09 שמרית משה נ' מדינת ישראל (מיום 7.5.2009) נקבע, כי: "..אין מנוס מעונש שיש בו הרתעה לנוהג בשכרות, גם אם הוא אדם מן הישוב בכל התנהגותו לפני כן. אין צורך להכביר מלים על הסיכון שבנהיגה בשכרות, כשמכונית עלולה להפוך ל"מכונת מוות נעה" ובעפ"ת (מחוזי מרכז) 23854-12-10 ארביב נ' מדינת ישראל (מיום 3.4.11) הוגדרה עבירת השכרות כ"אם כל חטאת בתחום התעבורה".

7.      אף המחוקק קבע בסעיף 39א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ביחס לנוהג כשהוא שיכור, פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה - פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים.

8.      ההסדר אשר הוצג לפניי כולל בחובו פסילה העולה על פסילת המינימום אותה קבע המחוקק וכאמור לעיל רכיב הפסילה בנוסף ליתר רכיבי ההסדר מבטא נכונה את היחס הראוי לעבירות אשר בוצעו על ידי הנאשם.

9.      משכך ולאחר ששקלתי כלל טיעוני הצדדים לעונש, ובשים לב להודיית הנאשם לאחר שהותרה בקשתו לחזרה מכפירה וכן לנוכח המלצות שרות המבחן למבוגרים, ורכיבי ההסדר, מצאתי כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים סביר ועומד במתחם העונש ההולם את העבירה בנסיבותיה ולפיכך אכבדו.

10.  לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      קנס בסך 1000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם תוך קיזוז מהפקדון אותו הפקיד הנאשם בתיק בית המשפט. היתרה תושב לידי המפקיד

ב.      הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 29 חודשים החל מיום 11.2.16.

3

מאחר והנאשם הפקיד את חלף רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, אני פוטרת אותו מהפקדה חוזרת ומורה למזכירות להנפיק לנאשם אישור הפקדה מיום 11.2.16.

ג.       הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ז.       אני דנה את הנאשם למאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בזמן פסילה, בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים.

ו.       ניתן צו של"צ בהיקף של 300 שעות וזאת בהתאם לתסקיר שרות מבחן למבוגרים מיום 26.6.16.

הנאשם יבצע את צו השל"צ בהתאם לתוכנית שתבנה לו על ידי שרות המבחן ותוגש לתיק לאישור בית המשפט.

ו.       ניתן צו מבחן לתקופה בת שנה וזאת בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים ובהתאם להמלצות שרות המבחן.

ז.       הנאשם מוזהר כי עליו להישמע להוראות קצינת המבחן.

היה והנאשם לא ירצה את צו השל"צ או צו הפיקוח במלואם ובמועדם, ייגזר עליו עונש חלופי.

זכות ערעור בתוך 45 מיום לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ו, 04/07/2016במעמד הנוכחים.

4

הוקלד על ידי דפנה ענוה-רז