בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

עיינתי בבקשה ובתגובת המאשימה ולא מצאתי הצדקה לביטול פסק הדין.

הנאשם אינו מסביר את היעדרותו ואף אינו מעלה כלל טענות לעניין זה בבקשתו, מעבר לטענה הכללית והבלתי מבוססת כי "קיימת סיבה מוצדקת לאי הופעתו לדיון". למעלה מכך, עיון בתיק מלמד כי ההזמנה לדיון נשלחה ונמסרה גם לנאשם עצמו וגם לבא-כוחו, כך שאין כל עילה מוצדקת להיעדרות הנאשם.

טענתו הכללית של הנאשם בדבר עיוות הדין אינה מצדיקה את ביטול פסק הדין והטענה כי עבד בעבודות עפר בכביש הנ"ל לא מוזכרת כלל בתצהיר (שהינו כללי ובלתי מפורט) וממילא לא נתמכת בראיות.

מעבר לדרוש אציין כי גזר הדין נמסר בביתו של הנאשם ביום 15.9.22 (על פי אישור המסירה הסרוק בתיק) וביום 9.10.22 הוגש לתיק ייפוי כוח של ב"כ הנאשם (כך שלכל המאוחר ידע על גזר הדין במועד זה); ואילו הבקשה הוגשה ביום 29.11.22, יותר מ-30 ימים לאחר שהנאשם ידע על גזר הדין ובניגוד גמור ללוח הזמנים הקבוע בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי; וגם מטעם זה דינה של הבקשה להידחות.

מאחר והתרשמתי כי לא הצדקה להיעדרו של המבקש ולא קיים חשש לעיוות דין, אני דוחה את הבקשה ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"ג, 18 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.