1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 21.11.2014 שעה 09:58 בכביש 412 לדרום קילומטר 12 נהג הנאשם ברכב מ.ר. 80-867-13 וסטה מנתיב נסיעתו, דבר שגרם להפרעה או סיכון לתנועה בניגוד לתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם הודה בזמן במקום ובנהיגה, כפר בביצוע העבירה והתיק נקבע להוכחות.

מטעם התביעה העידו:

2

הרנפלד אפרים אשר ערך מזכר ת/1 לפיו, במהלך נסיעה על כביש 412 לדרום עמד על נתיב פניה מזרחה לא.ת. ראשל"צ ק"מ 12, לפניו עמד רכבו של הנאשם ואותת שמאלה. לפתע פנה ימינה והשתלב בנתיב שמאלי מתוך שלושה לכיוון דרום. העד הורה לו לעצור בתחנת אוטובוס אחרי הצומת ורשם לו דו"ח.

בחקירתו ציין העד כי אינו זוכר את האירוע וכל מה שהוא יודע רשום במזכר (עמ' 4 שורה 29,30 לפרוטוקול).

חנן טוקובסקי ערך הזמנה לדין וכתב אישום ת/2, ציין בנסיבות ביצוע העבירה כי נסע בניידת במושב האחורי ליד החלון הימני, עמדו שני בתור לפניה שמאלה, כאשר הרכב הראשון בצומת עמד באור אדום ברמזור ובנתיב סימון ברור לפנות שמאלה בלבד. לפתע, הנהג נראה מאותת ימינה ונוסע ימינה במגמה ישר על כביש 412 לדרום. הנהג סטה בצומת מהנתיב בניגוד לסימונים. העד נסע אחריו ועצר אותו במקום בטוח.

תשובתו של הנאשם לעד כפי שנרשם הייתה: "טעיתי בדרך ותוך שהוא מראה לי מפות מודפסות ציין שהוא הסתכל טוב טוב שאין רכבים שעוברים. לדבריו לא היו רכבים בכביש. עמדתי בצומת מרומזר והוברר לי שאני צריך להמשיך לצומת הבאה".

עד זה גם לא זוכר את האירוע (עמ' 9 שורה 19,20 לפרוטוקול).

הנאשם בחר להעיד, סיפר כי נסע בכביש 412 עם 4 נתיבים, אחד מסומן עם פניה שמאלה, הגיע לפני הצומת והבחין בעת העצירה כי עליו להמשיך לצומת הבאה. אותת ימינה, הסתכל שאין רכבים ולא היו רכבים, היה יום שישי תנועה מאוד דלילה, פנה בזהירות ימינה לפני הצומת והמשיך לכיוון ישר.

לאחר ששמעתי את עדותם של עדי התביעה והנאשם, עיינתי במסמכים שרשמו, התעורר בליבי ספק אם עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אציין שפרט לרישומים של עדי התביעה ת/1 ות/2, אינם זוכרים את האירוע.

3

מעיון בת/1 ובת/2 לא מצאתי שבוצעה העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום. אין כל התייחסות להפרעה או לסיכון התנועה, לא פירטו מצב התנועה בנתיבים, מצב הצומת וזאת בשים לב כי הם היו הרכב השני מאחורי הנאשם.

על פי פירוט האירוע על ידי עדי התביעה, ניתן להתרשם שמדובר היה רק ברכבו של הנאשם וברכבם.

הנאשם בהגינותו ציין כי הוא טעה בפניה ולכן פעל בזהירות, אותת ימינה, ראה שאין רכבים ופנה.

גרסתו של הנאשם לא קרסה, וכאמור, מהחומר שהגישה התביעה לא עולה כי בוצעה העבירה של הפרעה/סיכון לתנועה.

על כן לא מצאתי שהתביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה והחלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח נימוקי הכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, במעמד הצדדים