1

1.         הנאשמת שלפני הורשעה, על בסיס הודאתה, בשני אישומים שצורפו כלהלן:

בתיק שלפני בעבירות של אי ציות לאות שוטר במדים, ונהיגה ברכב ועקיפת רכב אחר בצורה מסוכנת, תוך חציית קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצידו הימני קו קטעים, כך שבעת שהגיעו רכבים מהנתיב הנגדי, גרמה להם הנאשמת בנהיגתה לעצור ולסטות מהדרך.

המקרה הוא מיום 4.5.20, וארע סמוך לשעה 2:59, עת נהגה הנאשמת בצומת הרחובות דוד בן גאון וכביש 4 בנהריה.

בתיק שמספרו 9090-03-20 בעבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים שהורה לנאשמת לעצור בצד הדרך.

המקרה הוא מיום 16.2.20, וארע סמוך לשעה 2:10, עת נהגה הנאשמת ברחוב קבוץ גלויות 58 בנהריה.

2.         המאשימה עותרת להשית על הנאשמת מאסר מותנה, פסילה בפועל, שלא תפחת מ-7 חודשים, פסילה מותנית, וקנס, בהדגישה שמדובר בשני אישומים של אי ציות לשוטר שצורפו. לשיטת המאשימה, בעבירות של אי ציות וחציית קו הפרדה רצוף קיימת פסילת מינימום של 3 חודשים. צוין שהנאשמת נוהגת משנת 2004, ולחובתה 14 הרשעות קודמות, מתוכן 2 עבירות זהות.

הסנגורית עתרה, מנגד, להסתפק בפסילה שהנאשמת נשאה במסגרת שתי פסילות מנהליות שהושתו עליה נוכח שני האירועים, ובסך הכל 60 ימי פסילה. צוין שמדובר במקרה חריג, הנאשמת נכה בשעור של 100%, ובעלה עובד בשתי עבודות על מנת להתקיים. נטען שהארועים ארעו בעת שהנאשמת חלתה בסרטן, בעקבותיהם נגרם לה שיתוק בחצי פנים והיא עברה ניתוחי ראש. כיום צוין שהמחלה בנסיגה. צוין שהנאשמת מטופלת על ידי עובד סוציאלי ובמרכז לדיור מוגן, והוגשו לעניין זה מסמכים (נ/1, נ/2). נטען שהנאשמת מצויה במסלול שיקומי, מתמידה בטיפולים ומביעה נכונות לשקם את חייה. עוד ציינה הסנגורית שהנאשמת עובדת במפעל, לצורך שיקומה, ומשתכרת שכר זעום. צוין שעברה התעבורתי אינו מכביד, בהתחשב בוותק נהיגתה.

2

הנאשמת טענה לפני לעונש, הביעה חרטה על המקרה, וציינה שכיום היא מצויה "במקום אחר", במסלול של שיקום, ועובדת במסגרת של תעסוקה שיקומית. הנאשמת ציינה שהיא זקוקה לרכב להגעה לצרכיה הטייפוליים.

3.         עבירה של אי ציות לאות או הוראה של שוטר במדים, יש בה משום פגיעה בשלטון החוק ובסדר הציבורי. עבירה של חציית קו הפרדה רצוף, יש בה משום סיכון משתמשי הדרך והנהג.

מדיניות הענישה

4.         בתתע (אי') 5195-02-11 מדינת ישראל נ' אלון גל (8.3.11), בעבירה של אי ציות לאות שוטר במדים, לאחר שמיעת ראיות, כשנקבע שהתנהגות הנאשם לא הייתה ראויה, וכללה התלהמות מצד הנאשם, ציין בית המשפט שיש להגן על שוטרי משטרת ישראל, במילוי תפקידם, ועל הנאשם להפנים שיש למלא אחר הוראת שוטר ללא כחל וסרק, כל עוד ניתנה על פי דין. הנאשם נדון לפסילה בת 30 יום, פסילה על תנאי, בת 3 חודשים, למשך שנתיים, קנס בסך 1,500 ₪, והתחייבות בסך 2,500 ₪. בערעור בוטל עונש הפסילה.

5.         בתתע (פ"ת) 12821-03-16 מדינת ישראל נ' לסקו שחר (6.11.16), בעבירה של אי ציות לאות שוטר במדים, לאחר שמיעת ראיות, ציין בית המשפט שמתחם העונש ההולם, במקרה שלפניו, נע בין פסילה בפועל, עד חצי שנה, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות לאלפי ₪, ואף מאסר על תנאי, במקרים מתאימים. הנאשם מחזיק ברישיון משנת 1997, וצבר לחובתו 11 הרשעות קודמות, כשהרשעתו האחרונה היא משנת 2008, ומדובר באי ציות ברף הנמוך. תוך שימת לב לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אב לילדים עם צרכים מיוחדים ונכה, נגזרו עליו פסילה על תנאי, בת חודשיים, למשך שנתיים, וקנס בסך 500 ₪.

6.         עולה מהאמור שבעבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים, מתחם הענישה יכול לכלול פסילה שנעה עד כחצי שנה, ולעיתים ללא פסילה כלל, לצד מאסר מותנה, במקרים המתאימים, פסילה על תנאי וקנס. והכל תלוי בנסיבות המקרה, בעברו התעבורתי של הנאשם ובנסיבותיו האישיות.

7.         בענייננו, מדובר בשני מקרים שארעו בשנת 2020, בהפרש של כשלושה חודשים. בשניהם מיוחסות לנאשמת עבירות של אי ציות לשוטר, ובמקרה אחד נלווית להם עבירה של חציית קו הפרדה רצוף, תוך עקיפת רכב אחר בצורה מסוכנת, בכך שרכבים שהגיעו בנתיב הנגדי, נאלצו לעצור ולסטות מהדרך. הנאשמת פגעה בערכים המוגנים של ציות לגורמי אכיפת החוק, ושמירה על שלום הציבור.

3

8.         אשר לעברה התעבורתי, הנאשמת נוהגת משנת 2004 וצברה לחובתה 14 הרשעות קודמות. בהן, מהירות, משנת 2020, נהיגה בקלות ראש ואי ציות לשוטר במדים, משנת 2018, בעטין נפסל רישיונה ל-45 ימים, פניה ימינה שלא בקשת חדה, משנת 2016, קיפוח זכות השימוש בדרך, משנת 2015, אי ציות לתמרורים, אי ציות לאות שוטר, משנת 2009, בעטיה נפסלה ל-3 חודשים, ועוד.

עברה של הנאשמת כולל שתי עבירות דומות של אי ציות לשוטר, בעטין נפסלה, ואין מדובר במי שעברה קל.

9.         עם זאת, כעולה מתסקיר המבחן, מיום 6.7.22, לנאשמת נסיבות חיים אישיות מורכבות במיוחד, שמפאת צנעת הפרט אין זה המקום לפרטם. בתמצית יצוין שהנאשמת, בת 43, נשואה ואם ל-3 (בגילאי 15-23), מתקיימת מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי, ועובדת זה כשנה במרכז תעסוקתי למתמודדי נפש של עמותת "שווים" בקרית ביאליק. לפני כשלוש שנים חלתה בסרטן, וכיום נמצאת במעקב עם חשד לממצאים חדשים. משפחתה מוכרת בשירות הרווחה ומקבלת סיוע חודשי.

קצינת המבחן למבוגרים התרשמה שכיום לנאשמת מטעפת טיפולית רחבה המותאמת לצרכיה הנפשיים, וכוללת שילובה בתעסוקה מוגנת, וציינה שכתוצאה מכך ישנה יציבות משמעותית בתפקודה בכל תחומי החיים. להערכתה, התייצבות זו מסייעת גם בהתרחקותה ממעורבות נוספת בפלילים, וצוין שבעיתוי הנוכחי הנאשמת מגלה מוטיבציה גבוהה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול בחייה ולנהל אורח חיים יציב ומסתגל. בנסיבות האמורה ציינה קצינת המבחן שאין צורך במעורבות שירות המבחן בבניית תכנית טיפולית ושיקומית עבורה, והמליצה על הטלת עונשים של פסילה ומאסר מותנה. נוכח מצבה הכלכלי הירוד, הומלץ שלא להטיל קנס.

הסנגורית הפנתה למכתבים מטעם מטפליה האישיים של הנאשמת. ממכתבו של העובד הסוציאלי, שמלווה את הנאשמת, במסגרת עמותת "אנוש" (נ/1), עולה שהנאשמת השתלבה בשנה האחרונה בעבודה, במפעל מוגן, מגלה התמדה ואחריות בעבודתה, ומתמידה בטיפולים. כן צוין שהרכב מסייע לנאשמת להגיע למפגשים טיפוליים ולמלא את צורכי ביתה והומלץ על חלופה מקלה שתאפשר לה חופש תנועה.

כעולה ממכתבו של הפסיכולוג הקליני שמלווה את הנאשמת (נ/2), הנאשמת מצויה בטיפול אינטנסיבי, מתמידה בטיפולים, והדבר מסייע לה בחיזוק היציבות בחייה.

10.       לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, ושקלתי את העבירות שמיוחסות לנאשמת, אני סבורה שנוכח נסיבותיה האישיות של הנאשמת, ומאמציה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול בחייה ולנהל אורח חיים יציב, וקיומה של מעטפת טיפולית שמותאמת לצריכה של הנאשמת כיום, שמסייעת לה לשמור על יציבות בתחומי חייה השונים, וחיוניות רישיון הנהיגה לנאשמת, יש להשית על הנאשמת פסילה בת 5 חודשים, בניכוי חודשיים פסילה מנהלית אותם נשאה בשני התיקים. פסילה זו, מחד גיסא, תרחיק את הנאשמת לתקופת מה מהכביש, ויהא בה מסר מרתיע עבורה, לבל תשוב ותבצע עבירות דומות, ומאידך גיסא, בסופה של תקופה זו תוכל הנאשמת לשוב ולנהוג לצורך צרכיה השונים, הן הטיפוליים והן המשפחתיים. לצד ענישה זו תושת על הנאשמת ענישה צופה פני עתיד, שתזהירה מהצפוי לה אם תשוב ותבצע עבירות דומות, בדמות מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס. נוכח מצוקתה הכלכלית של האשמת, יושת על הנאשמת קנס נמוך באופן יחסי.

4

11.       לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         אני דנה את הנאשמת לחודשיים מאסר, וזאת על תנאי, למשך שנתיים, לבל תעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או של נהיגה בזמן פסילה.

2.         אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים, בניכוי חודשיים פסילה מנהלית.

הנאשמת הפקידה כעת את רישיונה בביהמ"ש.

3.         אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי, למשך 3 שנים, לבל תעבור עבירה בה הורשעה, או עבירה המנויה בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה.

4.         אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,200 ₪.

הקנס ב- 5 תשלומים. התשלום הראשון יחל מיום 30.9.22.

ניתן לשלם את הקנס באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il , (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט), או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות". במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000, או במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ' תמוז תשפ"ב, 19 יולי 2022, במעמד הצדדים.