1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 18.2.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

2

3.         המבקש טען כי לא התייצב לדיון מאחר והיה חולה וצירף אישור מחלה מיום 18.2.20 ועד ליום 20.2.20. יצויין כי האישור הודפס ביום 9.3.20. טען כי לא ביצע את העבירה, אלא היה בעמידה ברמזור וכי ממקום מושבו של השוטר הוא אינו יכול להבחין בעבירה כנטען על ידו שעה שהמבקש נהג במשאית גבוהה וביקש לקבל את יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה בתגובתה ציינה כי כיוון שהמבקש לא קיבל לידיו את הזימון היא משאירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

בענייננו, המבקש אינו חולק על כך כי קיבל את הזימון לדיון (חרף האמור בתגובת ב"כ המשיבה) אך טוען כי היה חולה במועד הדיון ולכן לא יכול היה להתייצב בבית המשפט וצירף אישור מחלה כמפורט לעיל. לטעמי, אף אם המשיב היה חולה, היה יכול להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ביום הדיון או מייד בסמוך לאחריו ולא רק מספר שבועות לאחר מכן ולאחר שפסק הדין הומצא לו.

6.         עם זאת, לאור טענות ההגנה שהעלה המבקש ובשים לב לכך כי המשיבה לא התנגדה לבקשה, ולפנים משורת הדין, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לביטול פסק דין, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 600 ₪ על ידי המבקש, שישולמו עד ליום 4.5.20.

7.         בכפוף לתשלום ההוצאות כאמור יבוטל פסק הדין וייקבע דיון הקראה.

            המזכירות תעביר תיק זה לעיוני לאחר תשלום ההוצאות.

ניתנה היום, י"ב ניסן תש"פ, 06 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.