תת"ע 10060/02/19 – סלאיימה אחמד נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
||
|
|
|
תת"ע 10060-02-19 מדינת ישראל נ' אחמד
תיק חיצוני: 42115035695 |
1
|
|
|||
בפני |
כבוד השופטת שרית זוכוביצקי-אורי
|
||
המבקש |
סלאיימה אחמד
|
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל
|
||
|
|||
|
|
||
החלטה |
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות המבקש ביום 29.4.2019.
המבקש קיבל דו"ח מסוג ברירת
משפט המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות מעל למותר בניגוד לתקנה
המבקש ביקש להישפט על העבירה והדיון בעניינו נקבע ליום 29.4.2019.
ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט, ומשכך נשפט בהעדרו ונגזר עליו הקנס המקורי בסך 750 ₪.
2
טענות הצדדים
טענות המבקש
המבקש טען כי בבקשתו להישפט ציין את כתובתו של בא כוחו, עו"ד כנאן עדוי וכתובת זו היא כתובתו העדכנית.
משנשלחה ההודעה לדין לכתובת אחרת שאינה הכתובת שצוינה בבקשה להישפט, לא נודע למבקש ולבא כוחו על מועד הדיון.
טענות המשיבה
לטענת המשיבה זימון הדיון נמסר כדין לכתובתו המעודכנת של המבקש במשרד הפנים ולתגובתה צורף אישור המסירה חתום בחתימת המבקש. משלא התייצב לדיון חרף ידיעתו, אין למבקש אלא להלין על עצמו.
עוד טענה המשיבה כי בדיון שהתקיים בהיעדרו של המבקש, הסתפק בית המשפט בקנס המקורי בגובה 750 ₪, ועל כן לא נגרם לו עיוות דין.
דיון
סעיף
"העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".
לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד
מהם מעוגן בסעיף
כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.
3
סעיף
ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (29.12.09) בו נקבע כי:
"לכל אדם הזכות ליומו בבית
המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון
אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו.
משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו
או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף
קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש
המבקש טען כי לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו בשל שליחת ההזמנה לדיון לכתובת אחרת מזו שציין בבקשתו להישפט.
בעבירות קלות, קובעת תקנה
"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."
דהיינו אם הוכיחה המאשימה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין לכתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים, חזקה שההודעה נשלחה כדין ועל הנאשם מוטל הנטל להפריך חזקה זו. תושב שלא מסר לפקיד הרישום הודעה על כתובת למשלוח דואר יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר. כדברי כב' השופט שהם ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם מיום 25.3.2018:
4
"כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות. זאת, גם אם עבר המבקש למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובתו הרשומה של המבקש מהווה מסירה כדין;".
על- פי אישור המסירה שצורף לתגובת המשיבה, ההזמנה לדין נמסרה לידי נציג המבקש אשר אישר את קבלתה באמצעות חתימת ידו.
בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדיון נשלחה למבקש כדין ונמסרה לו כדין והוא לא פרט טעם של ממש המצדיק את אי התייצבותו לדיון חרף המסירה שבוצעה.
חשש לעיוות דין
גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל (24.4.2018)).
במקרה שבפניי המבקש לא העלה כל טענה באשר לעיוות דין שעלול להיגרם לו.
בנוסף, חרף עברו התעבורתי של המבקש ועל אף בקשת המשיבה להשית על המבקש כפל קנס הושת עליו הקנס המקורי בלבד. בנסיבות אלה אני סבורה כי מדובר בענישה מידתית וסבירה.
לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.
מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.
