הרקע הצריך לעניין

 

1.  ביום 25.6.2023 הגישה המאשימה כתב אישום המייחס לנאשמים את העובדות והעבירות הבאות:

 

2.  הנאשמת 1 הינה חברה הרשומה כדין בישראל (להלן- החברה ו/או הנאשמת), כאשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום 6/2019- 3/2020 (להלן- התקופה הרלוונטית) ניכתה החברה משכרם של 14 מעובדיה, 57 תשלומים לקופות גמל שונות ולא העבירה אותם ליעדם, תוך 30 יום מהיום שבו רואים בחוק את השכר כשכר מולן. החברה עברה על הוראת סעיפים 25א(א), 25 ב(ג), 25ב(ד), 25ב(ה) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 (להלן- חוק הגנת השכר) (57 עבירות).

 

3.  הנאשם 2 ראיד חאג' יחיא (להלן- הנאשם) שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כבעלים ומנהל כללי בפועל של החברה. הנאשם הואשם כי לא פיקח ולא עשה כל שלאל ידו על מנת למנוע את ביצוע העבירות ובכך הפר את חובתו ע"פ החוק. הנאשם מואשם כי הפר את הוראת סעיף 26 לחוק הגנת השכר. הפרת חובת הפיקוח ומניעת עבירה.

 

4.  בדיון שהתקיים ביום 8.2.2024, ניתנה החלטה בדבר ההסדר אליו הגיעו הצדדים בהתייחס לנאשמת, המצויה בהליכי חדלות פירעון ולפיה יוגש מטעם הנאמן של הנאשמת עמדת ביהמ"ש לחדל"פ.

 

5.  ביום 1.9.2024 ניתנה הכרעת דין כנגד הנאשמת. בהמשך לדיון מיום 8.2.2024 ולאור הודעת הנאמן ועל יסוד הסכמתו לאישור ההסדר, לרבות הודאה בעובדות כתב האישים, הורשעה הנאשמת בהפרת סעיפים 25א(א), 25 ב(ג), 25ב(ד), 25ב(ה) לחוק הגנת השכר.

 

6.  ביום 7.8.2024 ניתן גזר הדין ולפיו אושר הסדר הטיעון על ידי בית משפט של חדל"פ וכמקובל במקרים מסוג זה, הושת על הנאשמת קנס בגובה 100 ₪.

 

7.  בהתאם להודעת הצדדים, ביום 3.7.2025 ניתנה החלטה ולפיה מלוא חומר הראיות יוגש לתיק ואין צורך בזימון וחקירת העדים.

 

8.  בדיון מיום 6.7.2025 הודיעו הצדדים שהגיעו להסדר טיעון לעניין הכרעת הדין בלבד, ללא רכיבי ענישה. הנאשם יודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום והצדדים יטענו לעונש.

 

9.  בהתאם, בדיון שהתקיים ביום 6.7.2025 הודה הנאשם בעבירה של הפרת חובת הפיקוח ומניעת עבירה- סעיף 26 לחוק הגנת השכר.

 

10.  לאחר הכרעת הדין, הנאשם הצהיר והתחייב בדיון לפרוטוקול, שלא יעבור על העבירות בהם הורשע, למשך 3 שנים ובמידה ולא יעמוד בהתחייבותו זו, הוא מודע כי יחויב בקנס המקסימאלי החל על עבירות אלו.

 

11.  בדיון מיום 6.7.2025 הצדדים טענו טיעונים לעונש. באותו היום הגישה המאשימה טיעונים לעונש בכתב וביום 8.7.2025 הגיש הנאשם טיעונים לעונש בכתב מטעמו.

 

טיעוני המאשימה לעונש

12.  לטענת המאשימה, מדובר בכתב אישום חמור שמייחס לנאשמים 57 עבירות על אי העברת כספים שנוכו משכרם של 14 עובדים, לאורך תקופה ממושכת של כ- 10 חודשים, לאחר המועד הקבוע בחוק.

 

13.  על בית הדין להפעיל שיקול דעת בהבניית הענישה תוך התחשבות במכלול הנסיבות. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז- 1997 (להלן- חוק העונשין) ולפסיקה הרלוונטית, יש להעמיד מתחם ענישה המשקף את חומרת המעשים, היקפם, והפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה.

 

14.  הערך החברתי שנפגע הינו שמירה על זכויותיהם הסוציאליות של העובדים והגנה על יכולתם לקיים עצמם בכבוד בגיל המבוגר ולאחר פרישתם ואף להגן על החברה כולה, בכך שלא יפלו כנטל על החברה שתאלץ לדאוג לפרנסתם, בהיעדר מקורות פרנסה חלופיים שנצברו לטובתם לאורך חיי עבודתם.

 

15.  העונש המקסימאלי הקבוע בחוק בהתייחס לנאשם- בהתאם לסעיף 26(ב) לחוק הגנת השכר- בגין הפרת חובת הפיקוח ומניעת עבירה- מחצית הקנס המקסימאלי, קרי 678,000 ₪.

 

16.  לטענת המאשימה, מדובר בריבוי עבירות, אולם לעניין העונש- טענה המאשימה כעבירה אחת^[1].

 

17.  לעניין מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות על חוק הגנת השכר, טוענת המאשימה למתחם ענישה בין 20%- 50% מהקנס המקסימאלי לכל עבירה ובטווח שבין 250,000 ₪ ל- 400,000 ₪. המאשימה מפנה לת"פ 35406-10-12 מ"י - סימפרק בע"מ (25.2.16) וכן לת"פ (אזורי ב"ש) 7957-08-11 מ"י - איל גרשון קדמון (21.6.15).

 

18.  בשיקולים לחומרא טענה המאשימה כי העבירות בוצעו על ידי הנאשמת במשך כ- 10 חודשים ולמספר גבוה של עובדים (14 עובדים), ובמטרה לשרת אינטרסים שלה על חשבון האינטרס המוגן של העובדים, מדובר בנאשמת בעלת "עבר", שכן עברה עבירות דומות בגינן נוהלו הליכים מנהליים ושולם על ידה עיצום כספי בגין עבירות על החוק הנדון. מדובר בחברה בבעלות משפחת הנאשם והיתרון הכלכלי שהנאשמת 1 הפיקה מהתנהלותה זו, מתורגם כיתרון כלכלי לנושאי המשרה שבה- לנאשם.

 

בשיקולים לקולא- מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. הנאשם מצוי בהליך חדלות פירעון והוא משלם צו תשלומים קבוע במסגרת הליך זה. לאור האמור, המאשימה מבקשת להעדיף את הרף הנמוך במתחם הענישה הנקבע לעבירות דנן. המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם קנס בגובה 250,000 ₪ ובנוסף לחייבו להימנע מעבירה בהתאם לסעיפים 72 ו-74 לחוק העונשין, למשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין, או שיהא עליו לשלם את גובה הקנס העונשי המירבי הקבוע בחוק או 90 ימי מאסר תמורתו.

 

טיעוני הנאשם לעונש

19.  הנאשם הינו הבעלים היחיד של החברה, חברת כ"א אשר נוסדה משנת 1999. חברה שעבדה 25 שנה והעסיקה כ- 300 עובדים ומעולם לא היתה כל הפרה בעניין של זכויות עובדים. עקב מגיפת הקורונה, נכנסה החברה למשבר כלכלי אשר כתוצאה ממנו, הוכרזה כחדלת פירעון, והנאשם מכוח ערבותו האישית לחובות החברה, נכנס גם הוא להליכי חדל"פ. לחברה חובות בסדר גודל של כ- 15,000,000 ₪. החברה הורשעה ונגזר עליה לשלם 100 ₪ בלבד.

 

20.  בחברה פעלו 2 חשבי שכר שטיפלו בכל נושא משכורות העובדים והנאשם לא היה מעורב בכל נושא זה של המשכורות וכפועל יוצא, בעבירות נשוא כתב אישום זה, של ניכוי ואי העברת הכספים במועד.

 

21.  מדובר בעבירות שנעברו בשנת 2019-2020 ולפני כ- 5 שנים. העבירות תוקנו לאחר כחודש ימים, בהתייחס לרוב העובדים, מדובר על איחור של ימים בודדים בעברת התשלום, מלבד עובדת אחת שאצלה נגרם איחור של כ- 116 ימים, עיכוב זה נבע כתוצאה מהפסקה חלקית של פעילות הנאשמת בתקופת הקורונה, אשר גרם לעיכוב בהעברת התשלומים. מדובר בעבירות שנעברו בתום לב. יתרה מכך, כל העבירות תוקנו עוד בטרם הגשת כתב האישום.

 

22.  הערך החברתי לא נפגע, גם העובדים לא נפגעו, היות וכל הכספים שולמו לקופת הגמל עוד בטרם הוגש כתב אישום בתיק זה. כך שהזכויות הפנסיוניות של העובדים לא נפגעו.

 

23.  מדובר בעבירה מתמשכת אחת ולא ב- 57 עבירות.

 

24.  הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה. חסך זמן שיפוטי יקר, התנצל על מעשיו, לקח אחריות על מעשי החברה ומשלם את חובותיה בהיותו ערב של החברה.

 

25.  מדובר בנאשם כבן 50 שמעולם לא נקשר בפלילים, אינו רגיל למצב זה והיום נאלץ להתמודד עם חובות בהוצל"פ ואיומים. ביצוע העבירות נבע מבעיה תזרימית של החברה ובניסיון להציל את החברה. התשלומים שולמו והעובדים לא נפגעו.

 

26.  בהתאם לדו"ח הנאמן, הנאשם משתכר כיום כ- 7,000 ₪ לחודש, אשר מתוכם הוא משלם לקופת הכינוס 3,500 ₪ לחודש. הנאשם מפנה לת"פ (אזורי ת"א) 51287-09-22 מ"י - אושרת אופק (30.10.23) אשר בנסיבות דומות גזר ביה"ד על הנאשם קנס של כמה עשרות אלפי שקלים, על אף ששם הנאשמת לא היתה בהליכי חדל"פ, כבמקרה דנן.

 

דיון והכרעה

 

27.  ביום 10.1.12 פורסם תיקון מספר 113 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 , (להלן- חוק העונשין) בדבר "הבניית שיקול הדעת המשפטי בענישה", אשר חל בענייננו.

 

28.  העיקרון המנחה בענישה, כפי שנקבע בסעיף 40ב לחוק העונשין, הוא כדלקמן:

"העקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה - העקרון המנחה)"

 

ראו: ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל(5.8.2013) (להלן- עניין סעד); ע"פ (ארצי) 32385-05-14 שמש חי אחזקות בע"מ - מדינת ישראל  (13.8.15); ע"פ (ארצי) 11221-06-14 סעדיה יוסף - מדינת ישראל  (29.3.17).

 

29.  בנוסף, הוראות הסעיף מפרטות מנגנון תלת שלבי שעל בית הדין לבחון בבואו לגזור את העונש ההולם את העבירה. בעניין סעד, מפרט ומבהיר בית המשפט העליון בהתייחס למנגנון התלת-שלבי שיצר המחוקק לגזירת העונש:

 

"בתיקון 113 קבע המחוקק מנגנון תלת-שלבי לגזירת העונש. בשלב הראשון - המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים (קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40 יג(א) לחוק העונשין)). לעומת זאת, במידה ובית המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן)."

 

30.  עוד צוין באשר לנסיבות הנבחנות כדלהלן:

 

"כאן המקום לציין כי הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה הנבחנות בעת קביעת מתחם הענישה (כמפורט בסעיף 40ט לחוק העונשין), והנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה הנבחנות בגזירת העונש (כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין) אינן רשימה סגורה, ואין בנסיבות שציין המחוקק ופֵרטן במפורש, כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות (סעיף 40יב לחוק העונשין)."

 

31.  כאמור, קיימים שלושה שלבים במנגנון גזירת העונש. בשלב ראשון, יש לבחון האם מדובר באירוע אחד או מספר אירועים נפרדים, האם הנאשם הורשע במספר עבירות או בעבירה יחידה. ככל שמדובר במספר עבירות יש לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או אירועים נפרדים. ככל שמדובר במספר אירועים, יש לקבוע עונש הולם לכל אירוע בנפרד או עונש כולל לאירועים כולם בהתאם לסעיף 40 יג(א)(ב) לחוק העונשין. בשלב השני נדרש קביעת מתחם הענישה, בהתאם לסעיף 40 ג(א) לחוק העונשין. בתוך כך, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. הנסיבות האישיות של הנאשם אינן נשקלות בשלב זה, ואלה יבואו במסגרת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם הענישה. בשלב השלישי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתוך המתחם שנקבע. לשם כך, רשאי בית הדין להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כגון נסיבות חייו של הנאשם.

 

מן הכלל אל הפרט

 

השלב הראשון - מספר האירועים

 

32.  מדובר באירוע אחד המורכב מאי העברת כספים ל-14 עובדים במשך 10 חודשים, 57 תשלומים לקופות הגמל השונות. האיחורים נעו בין תקופה של מספר ימים ועד מספר חודשים. כל העבירות מקורן בחוק הגנת השכר. אין מקום לפצל את מעשי העבירה לפי מספרי החודשים אלא יש לראות באירוע, כאירוע אחד המורכב ממספר מעשים וזאת אף בהתאם לטענת המאשימה כאמור בסיכומיה.

 

השלב השני- מתחם הענישה ההולם

 

33.  קביעת מתחם הענישה קבוע בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין הקובע כך:

       "בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40 ט".

 

34.  בע"פ (ארצי) 11534-11-14 משה אדרי - מדינת ישראל (28.06.17) נקבע כי הפרה של חוק הגנת השכר, הן עבירות כלכליות באופיין המצדיקות התייחסות הולמת והטלת קנס מרתיע, על מנת שירתיע מעסיקים מלעבור עבירות אלה. הערך המוגן בעבירות בהן הורשעו הנאשמים הן זכויות הסוציאליות של העובדים וזכאותם לרצף ביטוחי. מדובר בעבירה חמורה תוך חשיפת העובד להיעדר כיסוי מתאים עם קרות אירוע ביטוחי. מדובר בעבירות בעלות אופי כלכלי, אשר ביצוען הביא לרווח כלכלי לנאשמים. הפקדה מאוחרת אכן עשויה לתקן ולא לפגוע בזכאותו העובד לפנסיה בעת פרישתו לגמלאות, אך אי הפקדה במועד, עלולה היתה לחשוף את העובד למצב של היעדר כיסוי ביטוחי בקרות אירוע ביטוחי.

 

35.  מדובר במעשים רבים בקשר ל-14 עובדים. על אף האמור, אין לקבוע את מתחם הענישה באופן אוטומטי של הכפלת אריתמטית של הקנס במספר העובדים או במספר החודשים שלא הועברו הכספים, פעולה כזו תעקר את הקביעה שמדובר באירוע אחד ותגרום לתוצאה בלתי סבירה בעניין גובה הקנס.

 

36.  ביחס לטווח של מתחם העונש, ניכוי כספים ואי העברת ליעד בתוך המועד הקבוע ב סעיף 25ב(ב) לחוק הגנת השכר קובע כי :

"(ב) מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. "

 

הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין הוא 75,300 ₪ ומחציתו 37,620 ₪ לכל עבירה.

 

37.  סעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר קובע כי :

"(ג) מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין."

 

38.  הקנס הקבוע בחוק העונשין בסעיף 61(א)(ד) הוא 226,000 ₪, בהכפלה ב - 5, סכום הקנס לכל עבירה 1,130,000 ₪ ומחציתו 565,000 ₪.

 

39.  אחריות נושא משרה. על פי סעיף 26 לחוק הגנת השכר, נעברה עבירה על ידי התאגיד או בידי עובדי התאגיד מעוגנת בסעיף 26(ג) חזקה לפיה נושא המשרה הפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו מכוח סעיף 26 (ב) ולצדה קנס כספי כמפורט:

 

" (ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה."

 

40.  על פי הפסיקה, מתחם הענישה ההולם לעבירות הללו נע בין 20% ל - 50% משיעור הקנס המרבי (ר' עניין שחם וגם ת"פ (אזורי ת"א) 53649-12-18 מדינת ישראל - מגדלים-בלס ניהול נכסים בע"מ (02.10.2022); ת"פ (אזורי נצ') 49072-05-21 מדינת ישראל - א.ג סער הנדסה וניהול פרוייקטים בע"מ (28.05.2023); בת"פ (אזורי נצ') 19527-03-20 מדינת ישראל - סלמאן חמודה (07.05.2023), שם בית הדין העמיד את מתחם הענישה בין 25,000 ₪ ל - 150,000 ₪ בגין העבירות שנעברו על ידי התאגיד (סעיף 30 לפסק הדין).

 

41.  בנסיבות הליך זה, בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה לרבות שיתוף הפעולה של הנאשם וכן העובדה שהנאשמת חדלה מלהתקיים, יש להעמיד את מתחם הענישה ההולם ביחס לנאשם, שהיה מנהל ובעלי הנאשמת בפועל, מתחם הענישה ההולם לגביו בנסיבות העניין יועמד על 20,000 ₪ עד 150,000 ₪.

 

קביעת העונש ההולם

 

42.  לאחר שנקבע מתחם הענישה ההולם למעשה העבירה, יש לגזור את העונש המתאים בתוך המתחם. לשם כך, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40 ג(ב) לחוק העונשין כדלקמן-

 

"בתוך מתחם העונש ההולם, יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40 י"א, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור, לפי הוראות סעיפים 40 ד ו-40 ה".

 

43.  הנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, מפורטות בסעיף 40 י"א לחוק העונשין.

 

44.  כאמור, על הנאשמת, המצויה בהליכי חדל"פ, הושת קנס של 100 ₪ בלבד. אשר לעונש הספציפי הראוי במקרה זה לנאשם, לאחר ששקלתי את טיעוני הנאשם ועיינתי במסמכים שהוצגו לעיוני, סבורני כי נסיבותיו האישיות והכלכליות, כפי שיפורט להלן, מצדיקות חריגה לקולא מהקנס אותו המאשימה דרשה.

 

45.  להלן הנימוקים להם התייחסתי בעת קביעת גובה הקנס לנאשם 2:

(א) הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה חסכה זמן שיפוטי ומשאבים יקרים מצד המאשימה בניהול משפט פלילי, ומן הראוי לקחת זאת בחשבון, כמקובל. בנוסף, הודאת הנאשם והתחייבותו בדיון כמו גם, התנצלותו, מביעים את ההכרה בעבירות שביצע ואת חומרתן. כאמור מדובר בעבירות שנעברו ושולמו לפני הגשת כתב האישום.

(ב) נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם נקלע למצוקה כלכלית, עקב היותו ערב אישית לחובות החברה, המצויה בהליכי חדל"פ וכתוצאה מכך, אף הנאשם מצוי בהליכי חדל"פ. בהתאם לדו"ח מטעם הנאמן שהוגש לתיק, הנאשם ערב לחובות החברה בגובה 15,000,000 ₪. הנאשם עצמו משתכר בסך 7,000 ₪ לחודש, אשר מתוכם משלם לקופת צו הכינוס 1,400 ₪ מידי חודש.

 

46.  לאור האמור לעיל, סבורני כי יש חשיבות לכך שהנאשם ומשפחתו יוכלו להמשיך ולכלכל עצמם ולא יפלו חלילה על הקופה הציבורית. השתת קנסות כספיים שהנאשם לא יוכל לעמוד בהם, לא תשרת את האינטרס הציבורי, ולמעשה, עלולה להשיג את המטרה ההפוכה.

 

47.  לאור כל האמור לעיל ולאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, הנאשם ישא בקנס של 20,000 ₪. הקנס הכולל בסך 20,000 ₪ ישולם ב- 40 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 500 ₪ כל אחד. מועד תשלומו של התשלום הראשון - 01.09.2025 ובכל האחד בחודש לאחר מכן. היה ולא ישולם תשלום מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

 

48.  כאמור, בדיון שהתקיים ביום 6.7.25, הנאשם הצהיר והתחייב, בהתאם לסעיף 1 לתקנות עונשין (התחייבות להימנע מעבירה), תש"ף -2019, שלא לעבור על העבירות בהם הורשע, למשך 3 שנים ובמידה ולא יעמוד בהתחייבותו זו, הוא מודע כי יחויב בקנס המקסימאלי החל על עבירות אלו.

 

49.  בהתאם להסכמת הצדדים, גזר הדין ישלח לצדדים באמצעות הדואר.

 

           

 

           

ניתן היום, ה' אב תשפ"ה, 30 יולי 2025, בהעדר הצדדים.