בהתאם לאישום הראשון, בתאריך 28.6.20 בשעה 15:00 לערך, הגיעו שוטרים לביצוע צו חיפוש בדירת הנאשמת, פגשו בה והיא הובילה אותם לדירת אמה המתגוררת באותה הכתובת והשוטרים נכנסו לדירתה. לאחר זמן מה הגיעו בשוטרים לדירתה של הנאשמת. בנסיבות אלה, הפריעה הנאשמת לשוטרים בעת מילוי תפקידם והחזיקה בדירה, סם מסוכן מסוג קנבוס, שלא לצריכתה העצמית, ללא היתר או רישיון מהמנהל, והכל לפי החלוקה הבאה:

א. בחדר הכביסה על מדף - שקית ובה קנבוס במשקל 473.7 גרם נטו; שקית נוספת ובה קנבוס במשקל 130 גרם נטו.

ב. מאחורי מכונת הכביסה - שקית בד ובה 3 שקיות שהכילו קנבוס במשקל כולל של 279.4 גרם נטו וכן 4 שקיות ובהן קנבוס במשקל כולל של 9.3 גרם נטו.

ג. על השיש במטבח - 20 אריזות ובהן קנבוס במשקל כולל של 99 גרם נטו.

ד. במגירה במטבח - שקית ובה קנבוס במשקל 47.6 גרם נטו.

ה. בחדר השינה - שקית ובה קנבוס במשקל 10.2 גרם נטו.

כמו כן, נתפסו בדירה הפרטים הבאים: 3,020 ₪ במזומן; חמישה משקלים אלקטרוניים; עשרות כרטיסי סים לטלפונים ניידים, חמישה מתוכם מוסלקים בהנמכת גבס בדירה ועליהם שמות שונים ובין היתר "נסיכת הגראס", "אשת הגראס", "טינדר וויד"; שתי מחברות עם רישומי פרטי עסקאות וכן עשרות שקיות חלוקה מניילון.

בהתאם לאישום השני, בתאריך 21.9.19 בשעה 7:30 לערך, פנה אסף מזרחי (להלן: "אסף") לנאשמת באמצעות הטלגרם וביקש לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10 גרם בתמורה ל-650 ₪. בהמשך, העבירה הנאשמת לאודי את פרטי ההזמנה באמצעות השיטה. בשעה 11:00 לערך באותו המועד, בסמוך לרח' זבולון גרז 1 ברחובות, נפגש אודי עם אסף, מסר לו את 10 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס וקיבל לידיו 650 ₪.

בהתאם לאישום השלישי, בתאריך 2.10.19 בשעה 21:45 לערך, פנה ויאצ'יסלב מורבייב (להלן: "ויאצ'סלב") לנאשמת וביקש לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3 גרם בתמורה ל-250 ₪. בהמשך, העבירה הנאשמת את פרטי ההזמנה לאודי באמצעות השיטה. בתאריך 3.10.19 בשעה 00:45 לערך, הגיע אודי לשד' שאול המלך 4 בת"א, פגש בויאצ'סלב אשר קיבל מאודי 3 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס ומסר לו 250 ₪.

בהתאם לאישום הרביעי, בתאריך 20.9.19 בשעה 15:00 לערך, פנה דוד כהן (להלן: "דוד") לנאשמת וביקש ממנה לרכוש סם מסוכן מסוג קנבוס בתמורה ל- 650 ₪. בהמשך, העבירה הנאשמת את פרטי ההזמנה לאודי באמצעות השיטה. בשעה 18:30 לערך באותו המועד, הגיע אודי לביה"ס "נווה יהונתן" ברמלה, שם פגש את דוד ומסר לו 10 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס בתמורה ל- 650 ₪.

בהתאם לאישום החמישי, בתאריך 23.10.19 בשעה 1:18 לערך פנה נדב צור (להלן" נדב") לנאשמת וביקש ממנה לרכוש סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 5 גרם בתמורה ל- 350 ₪. בהמשך, העבירה הנאשמת את פרטי ההזמנה לאודי באמצעות השיטה. בשעה 4:40 לערך באותו המועד, הגיע אודי לרח' צ'לנוב 4 בת"א, פגש את נדב והעביר לו 5 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס בתמורה ל-350 ₪.

בהתאם לאישום השישי, בתאריך 18.11.19 בשעה 20:30 לערך, פנה עמרי הוברמן (להלן: "עמרי") לנאשמת וביקש לרכוש סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10 גרם בתמורה ל-650 ₪. בשעה 20:50 לערך, הגיע אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, לרח' אסף 3 ברמת גן ומסר לעמרי סם מסוכן מסוג קנבוס בתמורה ל-650 ₪.

בהתאם לאישום השביעי, בתאריך 18.11.19 בשעה 19:31 לערך, פנתה שרה שירן שטינברג (להלן: "שירן") לנאשמת וביקשה לקנות ממנה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 5 גרם בתמורה ל-350 ₪. בהמשך, העבירה הנאשמת את פרטי ההזמנה לאודי, והגיע אדם אשר זהותו אינה ידועה למאשימה לרח' רמברנט 30 בת"א ומסר לשירן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 5 גרם בתמורה ל-350 ₪.

בהתאם לאישום השמיני, בתאריך 6.12.20 בשעה 9:30 לערך, החזיקה הנאשמת בביתה או בסמוך לו, בסם מסוגן מסוג קנבוס במשקל נטו של 39.61 גרם שלא לצריכתה העצמית והכל כמפורט כדלקמן:

א. בארון הבגדים בחדר השינה החזיקה הנאשמת בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 18.45 גרם.

ב. בחדר הארונות החזיקה הנאשמת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 8.40 גרם.

ג. בארון המטבח החזיקה הנאשמת בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 12.76 גרם.

באותן נסיבות, החזיקה הנאשמת בשלושה משקלים דיגיטליים, מספר רב של כרטיסי סים ושקיות חלוקה.

בהתאם להסכמה בין הצדדים, בטרם נשמעו טיעונים לעונש, הופנתה הנאשמת לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות מבחן

2. הנאשמת בת 42, גרושה, אם לשלושה ילדים בגילאים 15 עד 21. בעברה, תיק פלילי קודם בגין שתי עבירות איומים משנת 2017 אשר הסתיים ללא הרשעה בשנת 2020. שירות המבחן סקר את נסיבות חייה של הנאשמת, מהן עולה כי סיימה 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות עקב קשיים לימודיים, קיבלה פטור משירות צבאי בשל נישואיה באותה עת והשלימה לימודי חשבונאות, אולם לא עסקה בתחום. שירות המבחן ציין כי מבחינה תעסוקתית, הנאשמת התקשתה לאורך השנים לשמור על יציבות, עבדה בעבודות מזדמנות ומזה כ-3 שנים היא בעלת עסק עצמאי למכירת עלי גת אותו היא מפעילה מביתה. מבחינה בריאותית, ציינה הנאשמת בפני השירות כי היא מתמודדת עם כאבים בגבה ומטופלת מזה כשנה וחצי בקנבוס רפואי (הציגה רישיון בתוקף). עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשמת נישאה בהיותה בת 20 ומזוגיות זו נולדו שלושת ילדיה. במהלך שנת 2016 התגרשה, התמודדה עם חרדות ותיארה את ההשלכות על ילדיה. במהלך שנת 2022 נישאה בשנית והתגרשה שוב במאי 2024. כיום, הנאשמת מתגוררת עם שלושת ילדיה ומטפלת באביה המתמודד עם בעיות בריאותיות. ביחס לכתב האישום, הנאשמת נטלה אחריות על ביצוע העבירות, הביעה חרטה והבנה כי עליה לשאת בעונש, אך נטתה לצמצם ממידת מעורבותה. הנאשמת תיארה תקופה שברירית סביב סכסוך הגירושין שחוותה, אשר השפיע על מצבה הנפשי והכלכלי. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת פעלה מתוך רצון להפיק רווח כספי קל ומהיר מתוך מחשבה כי תעסוק בכך זמן קצר ובכך תשמר את רמת המחייה הגבוהה שלה ושל ילדיה, עד שתתייצב כלכלית. בנוסף, הנאשמת הציגה עמדות מקלות ביחס לסם מסוג קנבוס, וכן טשטשה את חומרת מעשיה בכך שביצעה את העסקאות באמצעות אחר. הנאשמת שללה נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרויות. שירות המבחן הציע לנאשמת להשתלב בקבוצה טיפולית אשר מטרתה רכישת מיומנויות להתנהלות מותאמת יותר במצבי דחק בעתיד, תוך בחינת ההשלכות האפשריות. על אף שהנאשמת הביעה רצון להשתלב בקבוצה זו, מסרה כי תתקשה להתחייב להגיע מידי שבוע בשל מיקום הקבוצה בעיר ראשון לציון כאשר מקום מגוריה הוא בתל אביב. לפיכך, ציין שירות המבחן כי אין בידו לבוא בהמלצה להעמדת הנאשמת בצו מבחן. בנסיבות כוללות אלו, ציין שירות המבחן כי שקל להמליץ על ענישה בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות אך בהתחשב בנסיבותיה האישיות, כמפורט לעיל, העריך כי ריצוי עבודות שירות יפגע באופן משמעותי ביכולתה של הנאשמת לנהל את עסקה, לפרנס את ילדיה ולטפל באביה. לפיכך, המליץ שירות המבחן להסתפק בהטלת צו של"צ בהיקף של 280 שעות.

תמצית טיעוני הצדדים

3. ב"כ המאשימה ציין את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות וכן את מידת הפגיעה בהם, תוך שהפנה לנסיבות ביצוען כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן. בטיעוניו, ביקש ב"כ המאשימה לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל האישומים ועתר למתחם ענישה הנע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשים, לצד ענישה נלווית. ביחס למיקומה של הנאשמת במתחם, התייחס ב"כ המאשימה למפורט בתסקיר שירות המבחן, לנסיבותיה האישיות של הנאשמת וכן להתנהלותה העבריינית, כאשר אין מדובר באירוע בודד. לאור כל האמור, ביקש ב"כ המאשימה למקם את הנאשמת בתחתית מתחם הענישה לו עתר, לצד ענישה נלווית, חילוט והכרזה על הנאשמת כסוחרת סמים. ב"כ המאשימה הגיש גיליון רישום פלילי וכן פסיקה לעונש.

4. ב"כ הנאשמת התמקד בטיעוניו בנסיבותיה האישיות כפי שפורטו בהרחבה במסגרת תסקיר שירות המבחן. לדבריו, מאז ביצוע העבירות חלפו כ-4 שנים וכיום הנאשמת נמצאת במקום אחר בחייה, תוך שהיא מקדישה את זמנה לטיפול בילדיה ובעיקר באביה החולה. ב"כ הנאשמת טען כי בשל מצבו הרפואי של אביה של הנאשמת, ישנה המלצה רפואית לשהיה לצדו בכל עת כאשר הנאשמת נוטלת זאת על עצמה ואין מי שיעזור לה. בהמשך טיעוניו, עתר ב"כ הנאשמת לקביעת מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לצד של"צ ועד למספר חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות. בנוסף, ביקש לסטות ממתחם הענישה בשל שיקול הומניטרי הנובע ממצבו הבריאותי של אביה של הנאשמת. לפיכך, עתר ב"כ הנאשמת לאמץ את המלצות שירות המבחן ביחס לעונש המתאים. לביסוס טיעוניו, הגיש מסמכים רפואיים המתייחסים למצבו הרפואי של אביה של הנאשמת, פסיקה לעונש ופסיקה המתייחסת לסטייה ממתחמי ענישה. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש וכן התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, הציג ב"כ הנאשמת אישור רפואי לפיו הנאשמת מאובחנת כסובלת מפיברומילגיה מורכבת, נתון אשר הובא אף בפני הממונה על עבודות השירות.

5. הנאשמת בדברה, ציינה כי סיימה מערכת יחסים זוגית בשנת 2016, ונקלעה לקשיים כלכליים בעודה מגדלת את שלושת ילדיה בגפה. לטענתה, הכירה את אודי, נאלצה להסכים לעבוד מביתה כפי שהציע לה, והביעה חרטה ובושה על מעשייה. הנאשמת ביקשה להמשיך לטפל באביה ובילדיה תוך שהביעה חרטה עמוקה, התייחסה לכתם בחייה שנוצר בעקבות ההליך הפלילי וביקשה להמשיך בדרך טובה.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

6. בחינת מתחם ענישה מחייבת תחילה קביעה האם מדובר ב"אירוע" אחד, או שמא מדובר במספר אירועים המחייבים קביעת מספר מתחמי ענישה. סוגיה זו יש לבחון בהתאם למבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). בנסיבות המקרה הנדון, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי מדובר במסכת עבריינית אחת המתפרשת על פני מספר אישומים העוסקים בסחר בסם מסוכן מסוג קנבוס, במועדים סמוכים, וכן בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר בעת ביצוע צו חיפוש. לפיכך, אני מוצא כי מדובר במספר עבירות המהוות חלק מאותה תכנית עבריינית, לגביהן מתקיים קשר הדוק באופן בו יש לראותן כאירוע אחד. יש לציין כי רף הענישה המרבי בעת קביעת מתחם הענישה ביחס לאירוע אחד, מורכב מצירוף העונשים המרביים שניתן להטיל בגין כל אחד מהמעשים (ע"פ 3614/14 גיא פן נ' מדינת ישראל, פסקאות 140-141 (29.6.2015)).

7. עבירות סחר בסם מסוכן הן רעה חולה, שקורבנותיה הישירים הם צרכני הסמים, אולם מעגל נפגעים נוסף הוא אזרחים הנופלים קורבן לביצוע עבירות שונות על ידי צרכני הסם לשם מימונו (ראו: רע"פ 1267/23 נתנאל בלקר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (6.03.2023); רע"פ 8388/22 עידן אביבי נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (8.12.2022)).

בתי המשפט שבו וקראו להחמיר בענישה כנגד סוחרי סמים, תוך הטלת עונשים משמעותיים, וקבעו כי יש להעדיף את ההגנה על הציבור על פני התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לעבירה זו ולהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, קיים מנעד רחב ביותר של נסיבות בהתאם לסוג הסם, היקף הסחר, גובה התמורה, זהות ה"לקוח", כמות ההחזקה, ועוד. כך, ניתן למצוא בפסיקה מנעד רחב מאוד של ענישה, בהתאם לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות של מבצע העבירה.

8. בחינת נסיבות המקרה הנדון מעלה כי בשש הזדמנויות שונות, במשך כחודשיים בשנת 2019, סחרה הנאשמת בצוותא עם אודי בסם מסוכן מסוג קנבוס לשישה קונים שונים, בכמויות קטנות ובתמורה משתנה הנעה בין 250 ₪ ועד ל- 650 ₪. בהמשך, בשני מועדים שונים במהלך שנת 2020, נתפסו בביתה של הנאשמת כמויות סמים מסוג קנבוס המסתכמות לכ- 1.1 ק"ג, אשר היו מחולקות לעשרות שקיות במקומות שונים בביתה. בנוסף, הנאשמת החזיקה במספר משקלים אלקטרוניים, בעשרות שקיות חלוקה ובעשרות כרטיסי סים, המעידים על מידת מעורבותה הממשית בעולם הפצת הסמים. נסיבות אלה, כמו גם התכנון המוקדם ותחכום מסוים העולה משיטת הסחר בה נקטה, מצביעים על פוטנציאל נזק משמעותי ביותר וכן על היותה של הנאשמת חולייה משמעותית בשרשרת הפצת סמים מסוכנים. לצד זאת, לא ניתן לקבוע על יסוד עובדות כתב האישום המתוקן מה היתה מידת מרכזיות חלקה בתכנית העבריינית של הסחר בסמים, לעומת חלקו של אודי. הנאשמת היא שקיבלה את הזמנת הסם והעבירה את פרטי העסקה לאודי, אשר ביצע את פעולת מסירת הסם וקבלת הכסף.

9. מגמת הפסיקה הנוהגת בגין עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס וכן החזקתו שלא לצריכה עצמית, נעה החל מהטלת מאסר לתקופה קצרה בדרך של עבודות שירות ועד למאסר בפועל, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (רע"פ 8388/22 עידן אביבי נ' מדינת ישראל (8.12.2022); רע"פ 957/22 לירן חבושה נ' מדינת ישראל (8.2.2022) (להלן: "עניין חבושה"); רע"פ 3059/21 בר ימין נ' מדינת ישראל (5.5.2021); רע"פ 7858/19 אלברט וקנין נ' מדינת ישראל (28.11.2019)). באופן דומה, מהפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה עולה כי ישנם מקרים בהם נגזרו עונשים הכוללים מאסר בפועל (ת"פ (ב"ש) 22695-08-19 מדינת ישראל נ' אבי ליכטרמן (9.3.2020))), ובמקרה אחר נקבע מתחם שתחתיתו 8 חודשי מאסר הניתנים לביצוע בדרך של עבודות שירות (רע"פ 5712/16 יצחק אייזנבאך נ' מדינת ישראל (17.8.2016)). יש לציין כי מתחמים דומים נקבעו אף בפסיקה שהוגשה על ידי ההגנה (עניין חבושה; ת"פ (אשקלון) 15768-06-20 מדינת ישראל נ' הודיה שמעון (7.2.2021); ת"פ (י -ם) 13667-09-17 מדינת ישראל נ' מאור מאיר אלבז (8.7.2019)). אני מוצא כי לא ניתן ללמוד לגבי המקרה הנדון מפסיקה נוספת שהוגשה על ידי ב"כ הנאשמת, ת"פ (ת"א) 7667-12-19 מדינת ישראל נ' בן ויץ (30.9.2024), הליך אשר נשמע בפני מותב זה ובו נקבע באופן מפורש כי מדובר במקרה חריג וקיצוני במסגרתו בוטלה הרשעתו של נאשם בעבירות של סחר בסמים, ולכן התייתר שם הצורך בקביעת מתחם ענישה (ראו בהרחבה את גזר הדין באותו מקרה).

10. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין 9 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. כחלק מהענישה הנלווית, יש מקום להטלת קנס וזאת לנוכח המוטיבציה הכלכלית לביצוע העבירות בהן הורשעה הנאשמת. במקרה זה, בהתחשב בגובה התמורה בעבירות הסחר וכן בכמות הסמים שנתפסה, מתחם הקנס ינוע בין 3,000 ₪ ל-10,000 ₪.

העונש המתאים

11. ב"כ הנאשמת עתר לסטייה ממתחם הענישה מטעמי צדק המתבססים על שיקולים הומניטריים, וביקש להימנע מהטלת עונש בדמות מאסר ולו בעבודות שירות. בהתחשב במתחם שנקבע, יש לבחון סוגיה זו בהתבסס על הוראות סעיף 40ד' לחוק העונשין, הקובע כי בית המשפט רשאי לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום אם "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". יש לשקול סוגיה זו בצורה זהירה, תוך בחינת קיומו של הליך שיקומי ושינוי שעברה הנאשמת. כך, נקבע כי סטייה ממתחם ענישה תתאפשר רק במקרים נדירים ומובהקים המצדיקים זאת:

"נקבע לא אחת כי יש לנקוט בזהירות בכל הנוגע לסטייה ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום, ולבחון כל מקרה על נסיבותיו. בתוך כך, נקבע כי יש לבחון, בין היתר, האם השינוי שעבר הנאשם נותן אותותיו במישורים השונים של חייו, ובפרט בדרך החשיבה המעוותת אשר הובילה אותו לביצוע העבירות... כך נקבע, כי יש לבחון באיזה שלב של ההליך השיקומי מצוי הנאשם, ולסטות ממתחם הענישה ההולם רק במקרים נדירים שבהם קיימים סיכויי שיקום מובהקים המצדיקים, בבחינת יוצא מן הכלל, לסטות ממתחם הענישה ההולם".

(ע"פ 1229/19 יפתח סלומינסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (1.7.2019)).

12. ב"כ הנאשמת ביסס את הבקשה לסטיה ממתחם הענישה על נסיבותיה האישיות של הנאשמת, לרבות העובדה שכיום היא מנהלת עסק לבדה; מגדלת את שלושת ילדיה; מחלת פיברומילגיה ממנה היא סובלת; וכן מטפלת באביה הסובל מבעיות רפואיות שונות המצריכות, לדבריה, השגחה צמודה. לביסוס טיעון זה, צורפו סיכומי אשפוזים של אביה ממועדים שונים בין השנים 2020-2024, בהם פנה האב לחדר מיון בשל נסיבות שונות כגון נפילה, בצקות ברגליים, כיב סוכרתי, תאונת דרכים ועוד. מסיכום אשפוזו האחרון מיום 14.11.24 עולה כי מדובר באדם בן 77, עצמאי חלקית עם ירידה קוגניטיבית קלה, המתגורר בגפו ומקבל סיוע של מטפלת מספר שעות ביום ובעיקר נעזר בבתו. עוד עולה כי בעקבות בעיות רפואיות שונות שפורטו במסמך, חלה החמרה תפקודית ניכרת במצבו, המתבטאת בנזקקות לעזרה סיעודית כאשר הרופא החתום על המסמך ציין כי לנוכחות בתו המטפלת בו ישנה חשיבות רבה עבורו. אשר למצבה הרפואי של הנאשמת, צוין במסמך הרפואי שעניננו המלצה לטיפול בקנאביס רפואי, כי בשל מצבה של הנאשמת מומלץ על הגבלת שעות עמידה ועבודה שלא יעלה על 3 שעות יומיות.

13. בנסיבות המקרה, יש לתת משקל רב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת, כפי שפורטו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן ובטיעוני ההגנה לעונש. לצד זאת, שירות המבחן המליץ על הטלת של"צ, על אף שהנאשמת לא שולבה בהליך טיפולי, אותו ראה שירות המבחן כנכון עבורה אולם הנאשמת דחתה ניסיון זה. בנוסף, צוין באופן מפורש בתסקיר כי היה מקום להטלת מאסר בעבודות שירות, כענישה המציבה גבולות ברורים, בעלת השפעה מארגנת עבור הנאשמת, וכן מחברת אותה לחומרת העבירות שביצעה והשלכותיהן. שירות המבחן נימק את המלצתו שלא להטיל ענישה זו בפגיעה שתהיה בה במסוגלות למלא תפקיד בפרנסת ילדיה וסיוע לאביה. אין מדובר בהנמקה העולה בקנה אחד עם הוראת המחוקק לגבי סטיה ממתחם הענישה. בנסיבות אלה, ב"כ הנאשמת מיקד את טיעוניו בסוגיה זו כסטיה מטעמי צדק בשל שיקול אותו כינה "הומניטרי". עניינתי בפסיקה שהוגשה על ידי ההגנה אך אין המקרים בפסיקה זו מזכירים את המקרה שלפניי או דומים לו: כך, ע"פ 2216/21 דורית עשור נ' מדינת ישראל - שם הקל בית המשפט העליון עם מערערת שהיתה במצב בריאותי נפשי קשה אשר אף שירות בתי הסוהר לא היה ערוך לתת לו מענה במצבה. בנוסף, למערערת היתה ילדה בת 8 אשר לא נמצא כל גורם אחר היכול לטפל בה. בעקבות האמור, שוּנה גזר דינה מעונש של מאסר למשך 12 חודשים למאסר למשך 9 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות; כך, ת"פ (ת"א) 38459-09-20 מדינת ישראל נ' פטריק ברדלי סקוט - שם עבר הנאשם כברת דרך משמעותית בתהליך שיקומי אותו החל מיוזמתו, ובית המשפט קבע כי קיים חשש ממשי שמאסר יגדע את הליך השיקום המוצלח וידרדר את מצבו. בנוסף לטעמי השיקום, ציין בית המשפט טעמים הומניטריים הנוגעים למצבו הרפואי המיוחד של הנאשם בעצמו, כשמאסר בפועל "מהווה איום של ממש על בריאותו". במקרה הנדון בפני, אותם שיקולים הומניטריים להם טען ב"כ הנאשמת נוגעים למצבו הבריאותי של אביה, המסתייע במספר שעות של מטפלת ובנאשמת. לא הוצגה כל ראיה לגבי בקשה כלשהי מצד האב לביטוח הלאומי או פניה לעזרה סיעודית או ניסיון לקבלת סיוע לשעות רבות יותר, וכיוצא באלה. בנוסף, מחוות דעת הממונה עולה כי מבחינה רפואית מצא רופא הממונה על עבודות השירות את הנאשמת כמתאימה לריצוי עבודות שירות במגבלותיה הרפואיות. אין מדובר בנסיבות הדומות לאלה שעלו בפסיקה אותה הציג ב"כ הנאשמת.

בנסיבות כוללות אלו, אין מקום לסטות ממתחם הענישה שנקבע, כאשר כל נסיבותיה האישיות של הנאשמת יישקלו במסגרת קביעת העונש בתוך מתחם הענישה.

14. הנאשמת ילידת 1982, שזוהי הרשעתה הראשונה בפלילים, קיבלה אחריות על ביצוע העבירות. לצד עמדותיה המקלות של הנאשמת ביחס לסם מסוג קנבוס, טשטוש חומרת מעשיה, וכן הצורך הטיפולי שזיהה שירות המבחן לו התנגדה הנאשמת, יש לתת משקל משמעותי לנסיבותיה האישיות המורכבות, למצבה הרפואי, להערכת שירות המבחן כי פחתה המסוכנות להישנות עבירות מצדה, וכן לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות.

בהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו, אני מוצא למקם את הנאשמת בתחתית מתחם הענישה שנקבע.

15. ביום 2.12.24, הוריתי על קבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות, אשר עדכן את בית המשפט כי הנאשמת זומנה לראיון אולם לא התייצבה אליו. בדיון שנערך ביום 29.1.25, טען ב"כ הנאשמת כי היא חלתה ביום הראיון ולכן לא התייצבה. לפיכך, הממונה על עבודות השירות התבקש שוב לערוך חוות דעת. הנאשמת התייצבה לראיון, נמצאה מתאימה לריצוי עבודות שירות עם מגבלות מסוימות, אולם טענה כי לא תוכל לעמוד בתנאים הנדרשים בשל כאבי גב מהם היא סובלת וכן הצורך לטפל באביה. בשל אי הסכמת הנאשמת לעמוד בשעות עבודות השירות הנדרשות, 6.5 שעות יומיות בעניינה, היא נמצאה לא מתאימה לריצוי עבודות שירות.

לפיכך, החלטתי להטיל על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. 9 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרה. הצדדים יגישו הודעה מוסכמת תוך 14 ימים לגבי ימי המעצר אותם יש לנכות.

ב. 6 חודשי מאסר אותם לא תרצה, אלא אם תעבור תוך 3 שנים עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

ג. 3 חודשי מאסר אותם לא תרצה, אלא אם תעבור תוך 3 שנים עבירה מסוג עוון על פקודת הסמים המסוכנים או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ד. קנס בסך 3,000 ₪.

הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים החל מיום 1.6.25 ומידי חודש בחודשו.

ה. התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה על פקודת הסמים המסוכנים במשך 3 שנים. הנאשמת הצהירה התחייבותה בפני.

ו. אני מורה על חילוט סך של 3,020 ₪ וכן שני מכשירי טלפון ניידים שנתפסו.

ז. ניתן צו להשמדת הסמים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשפ"ה, 23 אפריל 2025, במעמד הצדדים.