3. בתסקיר מיום 7.4.24, סקר שירות המבחן את ההיסטוריה המשפחתית והתעסוקתית של הנאשם, לרבות העובדה שגדל והתפתח באקלים משפחתי נורמטיבי והצליח לנהל אורח חיים מתפקד ונורמטיבי, אך נראה כי לאורך השנים חבר לחברה שולית ובתקופה זו סיגל לעצמו דפוסים בעייתיים של פתרון בעיות באופן מהיר. הנאשם מסר כי הרקע להסתבכותו הנוכחית הוא תקופה משברית שחווה, מבחינה כלכלית ונפשית, על רקע סגירת עסקיו והליכי חדלות פירעון. כיוון שהתקשה במציאת עבודה החליט לפעול בדרך של מכירת סמים דרך היישומון טלגרם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה לבקש עזרה מחברים ומשפחה על רק רצונו לשמר את תדמיתו החיובית בעיני סביבתו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הביע חרטה עמוקה על מעורבותו בפלילים מושא תיק זה, והבין את חומרת מעשיו ואת הבעייתיות שבהם. הנאשם הביע נכונות להשתלב בתכנית טיפולית לשינויי דפוסי התנהגות ולרכישת כלים להתנהלות תקינה במצבי דחק.

בתסקיר מיום 18.9.24, הבהיר שירות המבחן כי הנאשם טרם שולב בקבוצה הטיפולית בשל רשימות ההמתנה אולם המשיך להגיע לפגישות עם נציגי שירות המבחן ולהביע נכונות לשיתוך פעולה.

בתסקיר מיום 14.1.25, צוין שהנאשם השתתף בפגישת היכרות עם מנחות הקבוצה הטיפולית, ביטא נכונות לשיתוף פעולה, והתייחס לכך שמנהל סדר יום תקין וחיי משפחה ותעסוקה יציבים.

בתסקיר מיום 24.4.25, פירט שירות המבחן כי הנאשם שולב בקבוצה הטיפולית, הגיע בעקביות למפגשים, השתתף באופן פעיל והפגין מוטיבציה פנימית לשינוי דפוסיו תוך רכישת כלים להתמודדות מסתגלת ותקינה. להערכת שירות המבחן, יש בהליך הטיפולי בו הנאשם משולב בכדי לצמצם את הסיכון להישנות מעורבותו בפלילים. כמו כן, התרשם שירות המבחן ממאמציו של הנאשם בעת הנוכחית לנהל אורח חיים יציב, הן בפן המשפחתי והן בפן התעסוקתי וכן ממאמציו להתרחק מגורמי סיכון רלוונטיים. לאור כל המתואר, על רקע ההתרשמות הישירה מהנאשם, עברו הנקי וההליך הנוכחי - המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף של 320 שעות וצו מבחן למשך שנה.

בתסקיר הסופי מיום 10.9.25, תיאר שירות המבחן כי הנאשם ממשיך להשתתף בקבוצה הטיפולית באופן פעיל ומשתף בתכנים אישיים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה מוטיבציה לעריכת שינוי בחייו, מתבונן באופן ביקורתי על דפוסי התנהגותו ולוקח אחריות על מעשיו. להערכת שירות המבחן, הסיכון להישנות ביצוע עבירות על ידי הנאשם פחת ויש חשיבות לכך שימשיך בתהליך בו מצוי. לאור האמור, חזר שירות המבחן על המלצתו מהתסקיר הקודם.

טיעוני הצדדים לעונש

4. ב"כ המאשימה, עו"ד ליה הרצוג, הפנתה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, הכוללות החזקה של כמויות גדולות של סמים מסוכנים מסוגים שונים, מן החמורים המנויים בפקודה. ב"כ המאשימה טענה כי מעשיו של הנאשם פוגעים בערכים מוגנים בצורך למגר את נגע הסמים ובשמירה על בריאות הציבור. לטעמה, עצם סוגי הסמים, הכמות והחלוקה לאריזות מלמדים על פוטנציאל נזק ממשי ומשמעותי.

באשר למדיניות הענישה, עמדה המאשימה על כך שמתחם העונש ההולם נע, ככלל, בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשים. נטען כי כתב האישום הוגש כבר בשנת 2022 ואילו ההליך המשפטי התעכב בעקבות בקשות דחייה מצד ההגנה. לטענתה, בנסיבות אלו, טענת חלוף הזמן אינה יכולה לשמש שיקול לקולא.

המאשימה, בהגינותה, מסכימה כי הירתמות הנאשם להליך טיפולי מצדיקה חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם. עם זאת, יש ליתן לטעמה משקל מוגבל להליך השיקומי בשים לב לכך שזה כולל טיפול קבוצתי בלבד ולא תהליך שיקומי מעמיק, כהגדרתו בפסיקה. משקלו של השיקום מוביל, לשיטת המאשימה - להטלת 9 חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות. עוד נתבקשה הטלת מאסר מותנה בעבירות פשע ועוון, קנס, והכרזה על הנאשם כסוחר סמים.

5. ב"כ הנאשם, עו"ד רחמים כלילי, ציין כי הפסיקה אליה הפנתה המאשימה מתייחסת לנאשמים שלא עברו הליך טיפולי, ואינה משקפת את מנעד הענישה הרחב הקיים בעבירות מסוג זה. לשיטת ההגנה, עיון בפסיקה מלמד כי במקרים מסוימים הוטלו עונשי מאסר שנעו בין 6 ל-15 חודשים בלבד. ההגנה הדגישה כי חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה מלמד כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים.

ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה. הוא הפנה לסדרת התסקירים המלמדת על השתתפות הנאשם בקבוצה טיפולית, לצד שיתוף פעולה ולקיחת אחריות, וביקש לדחות את הטענה שההליך השיקומי אינו מספק וציין שהנאשם בחר לחזור ולנהל אורח חיים נורמטיבי. עוד הפנה לפסיקה בה חרגו בתי המשפט לקולא ממתחם העונש ההולם בעקבות הליך שיקומי משמעותי.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם - אב לחמישה ילדים אשר האירוע אינו משקף את אורחות חייו וכמעט שהוביל לפירוק משפחתו. ההגנה ביקשה להימנע מהכרזה על הנאשם כסוחר סמים לאור חלוף הזמן והעובדה שמדובר באירוע חד פעמי.

דיון והכרעה

6. בהתאם לתיקון 113 וכמצוות המחוקק בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40ב בחוק העונשין, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם הם הגנה על בריאותו ושלומו של הציבור, לצד המלחמה בנגע הסמים אשר ידוע כי נזקיו ופגיעתו בחברה רחבים. לאחרונה שב ועמד בית המשפט העליון על החומרה המגולמת בעבירות הסמים ועל הצורך בענישה חמורה ומרתיעה (רע"פ 3491/24 מתתיהו נ' מדינת ישראל, 26.4.2024; רע"פ 67157-04-25 יצחקוב נ' מדינת ישראל, 12.05.2025). נסיבותיו של מקרה זה כפי שפורטו לעיל - כמות הסמים אותה החזיק הנאשם, מגוון הסוגים, החזקתם ברכב כאשר הסמים מחולקים למנות - מובילות למסקנה כי מידת הפגיעה בערך המוגן בענייננו היא ברף בינוני.

מדיניות הענישה הנהוגה

8. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, מלמדת על הטלת עונשים במנעד רחב תוך מתן ביטוי לסוג הסם, כמותו ולנסיבות החזקתו.

9. ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לפסקי הדין הבאים, מהם ניתן להקיש על גבולות המתחם גם בענייננו:

רע"פ 5382/22 דסיה נ' מדינת ישראל (28.08.2022) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 74.8 גרם, וקוקאין במשקל כולל של 3.3859 גרם, שלא לצריכה עצמית. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשים, וגזר על הנאשם (אדם בעל עבר פלילי), 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחו.

ת"פ (ב"ש) 51953-01-23 מדינת ישראל נ' יפרח (18.07.2023) שם הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית במשקל כולל של 9.8999 גרם והסתייעות ברכב כדי לעבור עבירה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשים, ומיקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

ת"פ (ת"א) 22464-07-12 מדינת ישראל נ' חמדאן (05.03.2014) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית מחולק ל-12 שקיות במשקל כולל של 5.2464 גרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשים, ומיקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

10. בתמיכה לעמדתה העונשית ההגנה הפנתה לפסקי הדין הבאים העוסקים בעיקר בעבירות החזקה וסחר בסמים מסוג קנביס/חשיש, ואין בהם כדי להשליך באופן ישיר על קביעת המתחם:

ת"פ (רמ') 49401-08-15 מדינת ישראל נ' לוי יהל (22.05.2016) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של סחר בסם מסוג קנבוס במשקל כולל של 10 גרם, עבירה של סחר בסם מסוג חשיש ב-6 הזדמנויות ועבירה של החזקת סם מסוג קנבוס לצריכה עצמית במשקל 9.8 גרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר לבין 24 חודשים, ומיקם את עונשו העונש בתחתית המתחם.

ת"פ (ק"ש) 40639-10-17 מדינת ישראל נ' בובו (28.05.2018) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של סחר בסמים מסוג גראס תמורת 1,820 ₪ והחזקת סם מסוג קנבוס, במשקל 79.95 גרם שלא לצריכה עצמית. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר לבין 15 חודשים, ומיקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

11. להשלמת הסקירה ראוי להפנות גם לפסקי הדין הבאים:

רע"פ 1122/17 גולדשטיין נ' מדינת ישראל (06.07.2017) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים וכן עבירות של החזקת סמים מסוג קוקאין במשקל כולל של 18.6532 גרם ו-MDMAבמשקל 5.5 גרם שלא לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי, בערעור על גזר הדין, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר לבין 24 חודשים, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ע"פ (מחוזי ת"א) 9363-09-24 אלקובי נ' מדינת ישראל (26.03.2025) - הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית כדלהלן: כ-4 גרם קוקאין; 43 עטיפות מרדיד אלומיניום המכילות LSD; כ-14 גרם מתיל-מת-קאטינון; 25 מ"ל קטמין; כ-7 גרם MDMA; 32 טבליות המכילות MDMA; כ-5 גרם קנבוס; כ-5 גרם פסילוצין; כ-5 גרם קטמין ו-MDMA; כ-0.6 גרם קטמין. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר לבין 24 חודשים, וגזר על הנאשם (אדם נעדר עבר פלילי) 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והעמידו על 9 חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 25189-05-23 הלה נ' מדינת ישראל (30.12.2024) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית כמפורט להלן: קוקאין במשקל כולל של 8.88 גרם נטו; MDMAבמשקל 26.73 גרם נטו; 40 ריבועי נייר ו-1.3 מ"ל של LSD. כמו הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית כמפורט להלן: m-METHYLETHACHINONבמשקל 31.5 גרם נטו; קטאמין במשקל 14.87 גרם נטו; DELTA9-TETRAHYDROCANNABINOLבכמות של 8.5 מ"ל; קנבוס בשקל 1.76 גרם. כן החזיק הנאשם במשקלים דיגיטליים ושקיות חלוקה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר לבין 24 חודשים, וגזר על הנאשם (אדם בעל עבר פלילי) 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה וקנס. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמידו על 9 חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות וזאת לאור השתנות נסיבותיו האישיות.

ת"פ (שלום אי') 31579-08-23 מדינת ישראל נ' סויסה (07.11.2024) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית כמפורט להלן: 2 יחידות MDMAבמשקל 1.8336 גרם; 5 יחידות LSD; קוקאין במשקל 11.04489 גרם; 4 יחידות של קטמין במשקל 12.03 גרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר לבין 17 חודשים, וגזר על הנאשם (אדם נעדר עבר פלילי) 9 חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

ת"פ (שלום ת"א) 17751-11-21 מדינת ישראל נ' פלוני (10.03.2024) (להלן: עניין פלוני) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק, עת רכב על אופנוע, כ-8 גרם קוקאין, כ-20 גרם מתיל-מת-קאטינון, כ-9 גרם קטאמין, כ-14 גרם MDMA, 15 יחידות LSD, ו-20 גרם קנביס. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר לבין 24 חודשים. משיקולי שיקום סטה בית המשפט מהמתחם לקולא והטיל על הנאשם (אדם נעדר עבר פלילי) עונש של 6 חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

מתחם העונש ההולם

12. לאור כל המפורט לעיל, ולאחר שקילת נסיבות ביצוע העבירה במקרה זה, מדיניות הענישה הנוהגת, ועצמת הפגיעה בערכים המוגנים, אני מוצאת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשים.

הסטייה ממתחם העונש ההולם

13. סעיף 40ד מאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם ואם מצא כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". על פי הפסיקה, הפעלת סמכותו של בית המשפט לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין, תיעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם שוכנע כי ההליך השיקומי שעבר הנאשם היה משמעותי ועמוק, או כי פוטנציאל השיקום שלו גבוה במידה כזו שניתן לראותו בעת גזירת הדין כאדם השונה באופן מהותי מזה שהיה בעת ביצוע העבירה [ר' ע"פ 6637/17 קרדנל נ' מדינת ישראל (18.04.2018); ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.2013); ע"פ 5146/14 אורן נ' מדינת ישראל (05.02.2015); ע"פ 4944/15 שרעבי נ' מדינת ישראל (04.02.2016); ע"פ 1026/24 מדינת ישראל נ' פלוני (09.03.2025)].

14. שני הצדדים מסכימים שעניינו של הנאשם מצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם באופן שלא יכלול מאסר מאחורי סורג ובריח, והמחלוקת נוגעת למשקלו של השיקום אשר יקבע את מידת החריגה ההולמת, לאמור: האם יש ליתן להליך השיקומי את משקלו המלא, כפי המלצת שירות המבחן או שהביטוי הראוי להליך השיקומי ולסיכויי השיקום מוביל לגזירת מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

15. לשם ביסוס עתירתה להטיל על הנאשם ענישה חינוכית בדמות של"צ בלבד, ההגנה הפנתה לפסיקה שעניינה, בעיקר, נאשמים אשר הורשעו בעבירות סחר בסמים, ובמקרים בהם ההליך השיקומי היה ממושך וכלל לא אחת גם הליך גמילה ארוך [ר' ת"פ (מחוזי ת"א) 52418-12-19 מדינת ישראל נ' בוסקילה (15.03.2022); ת"פ (שלום י-ם) 39214-12-15 מדינת ישראל נ' אהרן (03.06.2018); ת"פ (שלום ת"א) 65631-11-19 מדינת ישראל נ' סעיד (27.06.2022); ת"פ (מחוזי ת"א) 63255-11-16 מדינת ישראל נ' טורג'מן (7.2.2018)].

16. בית המשפט העליון התייחס, אך לאחרונה, לדילמה הניצבת בפני בית המשפט בבואו לגזור את הדין על רקע הליך שיקום, ולמתח שבין שיקול השיקום לשיקול ההלימה. בעפ"ג 2100-12-24 סיידון נ' מדינת ישראל (19.10.2025) נדחה (בדעת רוב) ערעורו של מי שהורשע בהחזקת למעלה מ-100 ק"ג סם מסוג קנאביס ונדון לעונש הכולל מאסר בפועל של ממש אף שעבר הליך טיפולי-שיקומי. נקבע כי שקילת שיקומו של המערער אל מול שיקולי הענישה האחרים מובילה למסקנה כי אין מקום לסטייה כה משמעותית ממתחם העונש ההולם, עד כדי הימנעות מכליאה. באשר לאופן שבו יש לבחון את מידת הסטיה ההולמת, קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים:

"באותם מקרים בהם בית המשפט סבור כי מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות סטייה מהרף התחתון של הענישה, עליו לבחון בשלב השני מה צריכה להיות מידת הסטייה - קרי עד כמה יש להפחית מרף הענישה התחתון. בהקשר זה, על בית המשפט להביא בחשבון את היקף השיקום ומשמעותו, הן מנקודת המבט של הנאשם והן מזו של החברה בכללותה.

מנקודת המבט של הנאשם - יש לבחון את מידת המאמץ שהשקיע הנאשם בשיקום. ככל שנקודת המוצא שלו הייתה בעייתית יותר ונקודת הסיום - מוצלחת יותר, יש לתת משקל רב יותר לתהליך שעבר הנאשם, בהיותו הליך משמעותי יותר המחייב השקעת משאבים רבה מבחינתו. מנקודת המבט החברתית, יש לבחון את המידה בה הועיל השיקום, ועד כמה ניתן להניח - לאחר תום התהליך - כי מי שהיה בעבר עובר חוק, לא יעשה זאת פעם נוספת, ויהפוך - מאותה עת ואילך, לאזרח שומר חוק.

17. ההליך הטיפולי-שיקומי בו פוסע הנאשם שלפניי ראוי להערכה. תסקירי שירות המבחן משקפים חרטה כנה, הבנה עמוקה מצדו של הנאשם את הפסול שבמעשה, הכרה בדפוסי התנהגות הטעונים טיפול ושיפור וכן הירתמות אקטיבית לקבוצה טיפולית לצד הבעת מוטיבציה לעריכת שינוי של ממש. הנאשם נמצא בעיצומו של תהליך אקטיבי וחיובי שנועד להקנות לו כלים להתנהלות תקינה במצבי דחק. אינדיקציה מעשית לשינוי נעוצה בעובדה שלא נפתחו לנאשם תיקים נוספים ושירות המבחן הצביע על כך שההליך הטיפולי הוביל להפחתת המסוכנות.

18. אני סבורה כי סיכוי שיקומו הממשיים ומאמציו של הנאשם לחזור לדרך הישר, מקבלים ביטוי במקרה זה בהקלה בעונש - גם אם לא באופן המלא עליו המליץ שירות המבחן. הטלת ענישה בדמות מאסר בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית תאזן נכונה בין כלל השיקולים - חלוף הזמן, ההליך השיקומי הקיים וסיכוייו של הנאשם לשמור עליו ולהמשיך לפסוע בדרך הטובה בה החל - מן העבר האחד, לצד כלל נסיבות האירוע - ובמרכזם כמות וסוג הסמים ומדיניות הענישה הנהוגה - מן העבר האחר. ענישה כזו תהווה סטייה הולמת, אך לא גורפת, ממתחם העונש ההולם ותאפשר המשך שילוב הנאשם בחברה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים. במסגרת ענישה זו, החלטתי שלא לגזור על הנאשם את העונש המקסימלי האפשרי לנשיאה בדרך של עבודות שירות, כפי שביקשה המאשימה, וגם בכך יש משום מתן משקל וביטוי הולם לתהליך השיקומי.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 6 חודשים.

הנאשם יישא את העונש בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה, במט"ב יבנה, ברחוב נורית 2, יבנה.

הנאשם יתייצב לנשיאת עבודות השירות ביום 16.11.2025 עד השעה 8:00, ביחידת ברקאי (שלוחת מרכז) ברחוב סלמה 53, תל אביב - בניין משרד הפנים, כשהוא מצויד בתעודת זהות. מפקח אחראי: מר אלעד גמליאל, טלפון ***-*******.

אני מזהירה את הנאשם כי אי מילוי עבודות השירות עלול להוביל להפקעתן ולנשיאת יתרת התקופה מאחורי סורג ובריח.

ב. מאסר על תנאי למשך 7 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים עבירה לפי פקודת הסמים מסוג פשע;

ג. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים עבירה לפי פקודת הסמים מסוג עוון;

ד. קנס כספי בסך 4,000 ₪.

הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 01.12.2025 ובכל חודש עוקב.

באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי.

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

- בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

- מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

- במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות.

ה. צו מבחן למשך 12 חודשים, במהלכם ימשיך הנאשם בטיפול ומעקב מול שירות המבחן.

פיקדון כספי, ככל שהופקד בתיק, יוחזר לנאשם או למי מטעמו, בהעדר מניעה אחרת על פי דין וללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

אשר לבקשת המאשימה להכריז על הנאשם כסוחר סמים. כתב האישום אינו כולל בקשה להכריז על הנאשם כסוחר סמים או עתירה לחילוט רכוש לפי סעיף 36א לפקודת הסמים. בנסיבות אלו, כאשר לא התבקש חילוט רכוש, בשום שלב בהליך, הרי שלא מצאתי תכלית מעשית או ממשית לבקשה להכריז על הנאשם כסוחר סמים [והשוו: ע"פ 971/21 אמאצ'י נ' מדינת ישראל (31.03.2021); ת"פ (מח' ת"א) 13608-05-23 מדינת ישראל נ' צמח (05.06.2025)]. למעלה מן הצורך, יצוין כי בחינת נסיבות המקרה ובבסיסן נסיבותיו האישית של הנאשם, מאמציו לשיקום ונסיבותיו המשפחתיות כמי שהוא אב לחמישה ילדים - כל אלו היו מהווים נימוקים כבדי משקל שלא להיעתר לבקשה, גם לגופו של עניין.

המזכירות תעביר את גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ז' חשוון תשפ"ו, 29 אוקטובר 2025, במעמד הצדדים.