ב"כ הנאשם ביקשה לבסס את טיעוניה על מספר הנמקות:

א. הפסיקה אליה היפנתה המאשימה כמונעת את עיון בית המשפט בתיקים סגורים, עסקה בבקשה שנועדה לערער את מהימנות המתלוננת ואילו במקרה הנדון מבקש הנאשם לקבל לידיו חומרי חקירה הרלוונטיים למקרה זה.

ב. חומרי החקירה בתיקי התלונות מבוקשים לשם טענת אכיפה בררנית, על יסוד העובדה שתיקים בהם הנאשם התלונן כנגד המתלונן נסגרו ואילו כנגד הנאשם הוחלט להגיש כתב אישום.

בנוסף, הפנתה לפסיקה לשם ביסוס טיעוניה.

דיון והכרעה

4. גדר המחלוקת בין הצדדים הוא סמכות בית המשפט לעיין בחומרי חקירה בתיקי התלונות, זאת לשם קבלת החלטה האם יש מקום להעביר חומרים אלה לעיון ההגנה. יובהר כבר עתה, כי אין בהחלטה זו כדי להעיד על ההחלטה שתינתן בסופו של יום ביחס להעברת חומרי חקירה מסוימים לעיון ההגנה. המאשימה עמדה על טענתה כי החוק אינו מאפשר לבית המשפט לעיין בחומרים אלה.

5. עיינתי בפסיקה אליה הפנתה המאשימה, וכן בפסיקה שצירפה ב"כ הנאשם. בנסיבות המקרה הנדון, מדובר בתלונות הדדיות מצד הנאשם והמתלונן במקרים שונים. כפי שעלה בדיונים עד כה, חל "ערבוב" של חומרי חקירה המתייחסים למקרה הנדון בין תיקי חקירה שונים לגבי אותם מעורבים. בשל אותה טעות, תיק חקירה זה נסגר תחילה. בנסיבות אלה, של המקרה ספציפי זה, מתחייבת בחינת חומרי החקירה בתיקי התלונות, אשר אף המאשימה טרם בחנה את תכנם.

בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון, אני סבור כי היה על המאשימה ליזום את בחינת חומרי החקירה בתיקי התלונות, עוד בטרם הוגש כתב האישום. אין לדעת אילו חומרי חקירה נוספים מצויים בתיקי התלונות ויתכן שיש בהם רלוונטיות לראיות במקרה זה. לגבי סמכות בית המשפט לעיין בחומרים אפנה להלכה לפיה "לבית המשפט הדן בבקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ,סמכות לדון גם בחומר ראיות שנטען לגביו לחיסיון." (בש"פ 8815/15 מור סעד נ' מדינת ישראל, פסקה ל' בפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין (10.5.2016)).

לפיכך, המאשימה תעביר לעיוני את תיקי התלונות, זאת עד ליום 8.9.2024.

בבחינת למעלה מהצורך, ולכן בתמצית בלבד, אציין כי איני שותף לעמדת המאשימה ולאמור בפסק הדין אליו הפנתה. מקובלת עלי העמדה המפורטת והמנומקת היטב שניתנה על ידי כב' השופטת משעלי ביטון במסגרת בע"ח (ק"ג) 24065-05-24 יניב אברהם בן משה נ' מדינת ישראל (23.6.2024), אשר פירטה בהחלטתה אף עמדות שונות. עוד אפנה, בבחינת למעלה מהצורך, לקושי המובנה בטיעון המאשימה לפיו הנאשם זכאי לקבל לעיונו את חומרי החקירה בתיקי התלונות, מתוקף מעמדו כמתלונן בתיקים שנסגרו, אולם קיים סוג של חיסיון "מוחלט", בלתי ניתן לבחינה, מפני עיון בית המשפט באותם חומרים לשם קבלת החלטה.

בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, כאשר הרציונל הוא החשש ל"ערבוב" חומרי חקירה המתייחסים למקרה הנדון בתיקי חקירה אחרים, לא מצאתי לנכון להרחיב עוד בסוגיה זו. יובהר, כי הנמקות אלה הן הבסיס להחלטתי וכי ביחס להנמקתה הנוספת של ב"כ הנאשם, ביחס לטענת אכיפה בררנית, לא הוצב בסיס ראייתי מספק לזכות עיון בתיקי התלונות כחומר היכול לסייע לשם טיעון זה.

המזכירות תודיע ותקבע תז"פ ביום 8.9.24.

ניתן היום, ח' אב תשפ"ד, 12 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.