6. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש התקבל לבקשת ההגנה עדכון משב"ס, לפיו הנאשם שולב בהליך טיפולי לגמילה מסמים בבית המעצר. נמסר כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא, וכי שילובו במסגרת הטיפולית הגבירו אצלו את המוטיבציה להמשך טיפול והעמקה.

דיון והכרעה

7. בהתאם להוראות החוק, מתחם העונש יעוצב בהתאם לעיקרון המנחה - הלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

8. הנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים על ידי פקודת הסמים - שלום הציבור ובריאותו. בית המשפט העליון התייחס לא אחת למלחמה בנגע הסמים כמחייבת מתן משקל בכורה לשיקולי הלימה והרתעה בשלב הענישה. כך, למשל, בע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (24.7.2011):

"נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים'...".

9. מידת הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית, בהינתן הכמות הכוללת של הסמים בהם החזיק הנאשם - 14 גרם נטו, סוג הסם - קוקאין, הנמנה על הסמים הקשים, וכן האביזרים הנלווים שנתפסו (המשקל הדיגיטלי ושקיות החלוקה) המלמדים שהנאשם מעורב עמוקות בעבריינות סמים.

10. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית נקבעת בעיקרה לפי כמות הסם וסוגו ונסיבות ההחזקה. כאשר מדובר בהחזקה של סם קשה-אבקתי בסדר גודל של 10 עד 15 גרם, כוללים מתחמי הענישה עונשי מאסר בפועל גם ברף התחתון של המתחם.

להלן מספר דוגמאות בלתי ממצות לכך:

- רע"פ 2986/21 עיסאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.5.2021) - הודה והורשע בהחזקת סם מסוג הרואין במשקל 11.66 גרם. המתחם שנקבע נע בין מספר חודשי מאסר בפועל הניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל. נלקחו בחשבון הודאתו, הבע חרטה, נסיבות חייו, ניקיונו מסמים והתסקירים החיוביים בעניינו. העונש הסופי: 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

- רע"פ 1122/17 גולדשטיין נ' מדינת ישראל (2017) - החזקת כ-18 גרם קוקאין, ומספר יחידות MDMA. נקבע (בשלב הערעור בבית המשפט המחוזי) מתחם של 10 עד 24 חודשי מאסר.

- עפ"ג (מרכז) 65932-01-20 מדינת ישראל נ' לולו (16.6.2020) - הנאשם הורשע בשתי עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. באחת העבירות, הרלוונטית לענייננו, החזיק קוקאין במשקל של 15.83 גרם נטו, יחד עם משקל דיגיטלי. נקבע מתחם בין 9 ל-18 חודשי מאסר. יצויין כי ערכאת הערעור התערבה במקרה זה בתוצאה העונשית, אך לא במתחמי הענישה.

- ת"פ (רמלה) 45160-04-24 מדינת ישראל נ' בן שטרית (6.11.2024) - הנאשם הודה והורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית. נתפס כשבכיס מכנסיו סם מסוג קוקאין במשקל 15 גרם מחולק ל-4 שקיות וסם מסוכן מסוג קטמין במשקל 1 גרם וכן נתפסו ברכבו שלושה משקלים דיגיטליים. נקבע מתחם ענישה שנע בין 8 ועד 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. נגזרו עליו 13 חודשי מאסר בפועל.

11. הרף התחתון של מתחם הענישה לו עתרה המאשימה תואם יותר עבירות של החזקת קוקאין בכמות גדולה יותר, של עשרות גרמים בודדות. אפנה לעניין זה, למשל לע"פ 9910/17 גרפולינה נ' מדינת ישראל (3.5.2018) (החזקת כ-20 גרם קוקאין, מתחם של 36-15 חודשים); רע"פ 894/16 פרץ נ' מדינת ישראל (10.2.2016) (החזקת 31 גרם קוקאין, מתחם של 36-15 חודשים); רע"פ 2472/15 שורצמן נ' מדינת ישראל (21.5.2015) (החזקת כ-20 גרם הרואין וקוקאין, אושר מתחם של 24-12 חודשי מאסר); רע"פ 483/18 - ברוכיאן נ' מדינת ישראל (30 גרם קוקאין, מתחם 30-12 חודשי מאסר).

12. לאור האמור עד עתה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין 9 לבין 20 חודשי מאסר בפועל.

13. בתוך מתחם הענישה יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו, את נסיבותיו האישיות כפי שנטענו מפי באי כוחו, וכן את מאמצי השיקום הראשוניים שלו בין כותלי הכלא כפי שדיווח שב"ס. מנגד נזקף לחובת הנאשם עברו הפלילי הכולל כאמור ארבע הרשעות בעבירות סמים. מדובר אמנם בהרשעות ישנות יחסית (בגין עבירות מהשנים 2015-2019), אך עדיין מדובר במשקולת על צוואר הנאשם. חומרה מיוחדת נובעת מכך שהעבירה בוצעה תוך כדי ביצוע עונש של עבודות שירות שנגזר על הנאשם בתיקו הקודם. בית המשפט נתן לנאשם הזדמנות שיקומית מובהקת, שנענתה למרבה הצער בביצוע עבירת הסמים נשוא ענייננו. בשל האמור יש לגזור את עונשו של הנאשם קרוב למרכז מתחם הענישה שקבעתי.

14. נותר להכריע במחלוקת באשר לשאלת הפעלת המאסרים המותנים, ואלה הנתונים העובדתיים הנדרשים להכרעה:

- הנאשם הורשע בת"פ 35970-06-20 בעבירות סחר בסמים והחזקת סמים, ונדון ביום 21.4.2024 לעבודות שירות.

- בגזר הדין הוטלו עליו "מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת סמים מסוג פשע למשך 3 שנים מסיום ריצוי עבודות השירות", ומאסר מותנה נוסף בן 3 חודשים על עבירות סמים מסוג עוון, שנוסח באותו אופן.

- תחילת ריצוי עבודות השירות נקבע ליום 4.6.2024.

- העבירה הנוספת (בתיק הנוכחי) בצעה ביום 29.7.2024.

15. ההגנה טוענת בהתבסס על לשון גזר הדין שתקופת התנאי החלה מסיום ריצוי עבודות השירות, ולפיכך העבירה הנוספת בוצעה לפני תקופת התנאי, והתנאי אינו בר הפעלה.

16. דין הטענה להידחות.

17. סעיף 52(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כך (ההדגשה אינה במקור): "תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר - ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח סימן ב' בפרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בשל חופשה מיוחדת או מכח סימן ב1 לפרק ו' [שעניינו נשיאת מאסר בעבודות שירות, ט"ע], יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת".

18. פסיקת בית המשפט העליון הבחינה בין תקופת התנאי השיפוטית - זו שהגדרתה נקבעת על ידי בית המשפט בגזר הדין (ובעניינו - 3 שנים מיום סיום ריצוי עבודות השירות), לבין תקופת התנאי הסטטוטורית (זו שקבע המחוקק כמצטברת לתקופת התנאי השיפוטית ובענייננו - תקופת ריצוי עבודות השירות לפי סימן ב1 בפרק ו' לחוק העונשין).

19. בפסק הדין בעניין אשקר (רע"פ 8597/20 אשקר נ' מדינת ישראל, 8.2.2022) נפסק כי תקופת התנאי השיפוטית נמנית מיום סיום עבודות השירות, אך הקביעה אינה נחוצה לענייננו בו נקבע כך ממילא, במפורש, בגזר הדין. על ענייננו חל במישרין סעיף 52(ג) ומשעה שהנאשם ביצע עבירה נוספת במועד בו נשא עונש מאסר בעבודות שירות, קרי במהלך תקופת התנאי הסטטוטורית - המאסרים המותנים בני הפעלה.

20. באשר לאופן ההפעלה, עבירת הפשע שביצע הנאשם מפעילה את שני המאסרים המותנים גם יחד, ולכן יש להפעילם באופן חופף זה לזה, ומנגד אין מקום לסטות מהכלל לפיו מאסר מותנה יופעל באופן מצטבר, בפרט כאשר העבירה הנוספת בוצעה הרף עין לאחר שניתן בנאשם אמון ונגזר עליו עונש שיקומי.

21. לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 13 חודשי מאסר בפועל.

מורה על הפעלת מאסרים מותנים בני 3 ו-6 חודשים מת"פ 35970-06-20, גזר דין מיום 21.4.2024.

המאסרים המותנים יופעלו באופן חופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר, סה"כ מאסר בפועל בגזר דין זה 19 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, לפי רישומי שב"ס.

עונש המאסר ירוצה במצטבר לכל מאסר אחר אותו מרצה הנאשם.

ב. 8 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

ג. 4 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.

ד. קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 יום.

ה. מכריז על הנאשם כסוחר סמים.

22. צו כללי למוצגים.

23. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשפ"ה, 24 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.