1.  הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

2.  האישום הראשון והעיקרי ענינו עבירות נגד בת זוג, א' ש' שניהלה עם הנאשם מערכת יחסים זוגית כארבע שנים (להלן: המתלוננת). בני הזוג נפרדו כשבועיים לפני האירועים המתוארים בכתב האישום.

3.  עובר ליום 15.4.25 הטמין הנאשם ברכבה של המתלוננת מכשיר מעקב, ובמועד הנ"ל התקין במכשיר הטלפון שלו יישומון המאפשר התחברות למכשיר הנ"ל, ובאמצעותו התחקות אחר מיקום המתלוננת ורכבה.

4.  ביום 23.4.25 הגיעה המתלוננת למספרה בעיר לוד, והנאשם הגיע למקום בעקבותיה (בעזרת מכשיר המעקב) והחל לשאול אותה למעשיה בשבועיים מאז נפרדו. הנאשם, ללא הסכמת המתלוננת, שילם עבור הטיפול במספרה, עזב את המקום ושלח לה הודעה לפיה יחזור לשם אם לא תענה לו לטלפון.

5.  בהמשך גרם הנאשם לתקר בגלגל מכוניתה של המתלוננת, שלח לה תמונה של התקר, חזר למספרה והציע למתלוננת עזרה בתיקון התקר. היא סרבה לכך.

6.  הנאשם נסע לפנצ'ריית "..." בלוד, סיפר לבעל העסק שהוא עתיד להגיע עם המתלוננת לתיקון הגלגל, ואף אמר לו שהוא זה שגרם לתקן וביקש מבעל העסק להאריך את זמן התיקון בגלגל.

7.  הנאשם חזר למספרה, ניפח אוויר בגלגל, והוא והמתלוננת נסעו (כל אחד ברכבו) לפנצ'ריה. שם, ביקשה ממנו המתלוננת לעזוב את המקום אך הוא סירב, והמשיך בנסיונות לשוחח איתה, לשאול למעשיה מאז הפרידה וכיו"ב. המתלוננת לא נענתה, אמרה שרצונה ללכת וכשהתקרבה לרכבה אחז הנאשם בזרועותיה והמשיך לדבר איתה. מיד לאחר מכן, עת ניסתה המתלוננת להיכנס לרכב, חסם הנאשם את דרכה והתיישב על קורת הרכב תוך שמונע מהמתלוננת לעזוב.

8.  בשלב מסוים אמרה המתלוננת שתתקשר למשטרה והנאשם אמר לה "תעשי מה שאת רוצה". מיד ובסמוך, כאשר נטלה את מכשיר הטלפון לידה, התנפל עליה הנאשם בכך שרכן עליה, תפס את שיערה והכה בידיה כדי לקחת את מכשיר הטלפון. המתלוננת צעקה לעזרה ואחרים שנכחו במקום הרחיקו ביניהם, אך מיד ובסמוך חזר הנאשם בריצה לרכב, לקח את מכשיר הטלפון, ועזב את המקום.

9.  המתלוננת התקשרה למשטרה בסיוע בעל העסק, והנאשם חזר בנסיעה מהירה למקום, נכנס שוב לרכב המתלוננת, וצעק אליה להתלוות אליו. לבסוף, הכניס את פלג גופו העליון לרכב וניסה למשוך את מכשיר הטלפון של בעל העסק, ושוב - הנוכחים הרחיקו אותו.

10.  בהמשך לאירוע בפנצ'רייה הגיעה המתלוננת לתחנת המשטרה להגיש תלונה. הנאשם ניסה להתקשר אליה ונענה על ידי שוטר שמסר לו כי עליו להגיע למשטרה. הנאשם ביצע שיחה נוספת, נענה שוב על ידי השוטר ואמר לו שהמשטרה יכולה לחפש אותו ושלא ימצאו אותו.

11.  ביום 23.4.25, התקשר הנאשם למכשיר הטלפון של המתלוננת 229 פעמים, מתוכן 28 שיחות בעת הימצאה במספרה ו-200 שיחות לאחר עזיבת הפנצ'ריה (כאשר המתלוננת בתחנת המשטרה).

12.  על יסוד הודאתו בעובדות הנ"ל הורשע הנאשם בעבירות תקיפת בת זוג, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק.

13.  האישום השני: לאחר אירועי האישום הראשון בוצע ביום 24.4.25 חיפוש בבית הנאשם וברכבו ונמצאו סמים מסוגים שונים, ביניהם מטאמפתמין, קוקאין, MDMA, קנביס, קטמין ועוד. כל הסמים שנתפסו היו בכמויות קטנות (גרמים בודדים או חלקי גרם) והנאשם הודה והורשע בהחזקתם לצריכתו העצמית.

14.  הצדדים מסכימים להטיל על הנאשם קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננת לשיקול דעת בית המשפט. באשר לרכיב הענישה העיקרי הצדדים חלוקים ונשמעו טיעונים בעניין.

15.  המאשימה עמדה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם והדגישה את הפגיעה בפרטיות, ההתחקות אחרי המתלוננת. נטען כי מדובר בהתנהגות אובססיבית, שתלטנית ואלימה, ובהתבסס על פסיקה התבקשתי לקבוע מתחם ענישה של 12 עד 24 חודשי מאסר, ולגזור על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, בשים לב להרשעותיו הקודמות.

16.  ההגנה טענה שמדובר באירוע יחיד, שנמשך על פני יום אחד. להשקפת ההגנה מדובר אכן בהתנהגות קנאית ואובססיבית, אך האלימות בה נקט הנאשם הייתה בעוצמה נמוכה, "מינורית וקצרה מאוד". לעניין ההטרדות הטלפוניות נטען גם כן שהשיחות בוצעו ברצף, ביום אחד. ההגנה הפנתה לנסיבותיו האישיות, הכלכליות והמשפחתיות של הנאשם והגיש מסמכים רלוונטיים. בהתבסס על כל אלה, תוך אבחון הפסיקה עליה התבססה המאשימה, והפניה לפסיקה אחרת התומכת בטענתה עתרה ההגנה למתחם ענישה ממספר חודשי עבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר בפועל. הואיל והנאשם עצור עונש בעבודות שירות אינו רלוונטי ולכן ביקשה ההגנה להסתפק בתקופת מעצרו (כחודשיים וחצי) ולכל היותר לגזור עליו מספר חודשי מאסר.

17.  הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו והצהיר שלא יחזרו על עצמם.

18.  מתחמי הענישה ייקבעו כתמיד, ועל פי הוראות החוק, בהתאם לעיקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

19.  אומר תחילה כי מתחם הענישה בגין עבירת הסמים באישום השני נע בין מאסר מותנה לתשעה חודשי מאסר, הצדדים לא הרחיבו בכך הואיל ומדובר באישום משני שאין לו השפעה על רכיב המאסר בפועל שייגזר באישום הראשון, והוא העומד בלב המחלוקת.

20.  באשר לאישום העיקרי, איני שותף לאופן הממזער בו תיארה ההגנה את האירוע, כמעין התנהגות נואשת של בן זוג שאהבתו נכזבה. אזכיר כי הנאשם פעל באופן יזום ומתוכנן בהתקנת מכשיר המעקב ובהתחקות אחר המתלוננת מיד לאחר פרידתם, והמתין לשעת כושר שהזדמנה ביום האירוע. מדובר בפגיעה חריפה בפרטיותה של המתלוננת, שניתן לשער את חוסר האונים, תחושת חוסר הביטחון והפגיעה במרחב האישי, כאשר נתקלה במפתיע בנוכחותו הכפויה של הנאשם, שלא הרפה ממנה במשך מספר שעות, פגע ברכבה במכוון על מנת לכפות עליה את המשך נוכחותו במספרה, ואף שם לא הניח לה - בנוכחות אחרים - והמשיך בהתנהגותו האובססיבית שגלשה אף לאלימות פיזית. תוכן השיחות הכפויות עם המתלוננת במספרה ובפנצ'ריה, בהן דרש לדעת את כל קורותיה ומעשיה, ולאחר מכן מאות שיחות הטלפון שביצע הנאשם במהלך אותו יום מאפשרות הצצה נוספת להלך הרוח הקנאי והשתלטן שלו, ולעוצמת סירובו להרפות ממי שכל "חטאה" בכך שביקשה להיפרד ממנו.

21.  על יסוד האמור סבורני כי מדובר בפגיעה משמעותית בערכים המוגנים, הגם שהתקיפה הפיזית עצמה לא היתה ברף גבוה. חומרתה של התקיפה הפיזית לאו דווקא בכאב הפיזי שנגרם למתלוננת, אלא בפלישה המתמשכת, הכפייתית, למרחב האישי, ותחושת חוסר האונים והפחד שוואי נגרמו לה כשנאלצה להתמודד עם גחמותיו של הנאשם ולא הצליחה להיחלץ ממנו שעה ארוכה.

22.  מדיניות הענישה הנוהגת בסוג זה של עבירות (שילוב של עבירות אלימות עם מעקבים והטרדות) מגוונת ותלויה בטיב האלימות, ובהיקף המדויק של עבירות ההטרדה והפגיעה בפרטיות. אפנה, בשינויים המחויבים לפסקי הדין הבאים:

23.  רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל (10.1.2019): הנאשם ביצע במהלך חודשיים כ-400 התקשרויות והודעות טלפוניות מהטלפון הנייד שלו לבת זוג לשעבר, בהן איים בבוטות על המתלוננת כי יפגע בגופה, ברכושה ואף איים כי ירצח אותה או יפגע בבני משפחתה. בחלק מהמקרים דרש לדעת היכן היא שוהה, ובשני מקרים אף הגיע למקום בו שהתה, יצר עמה קשר טלפוני ודרש להסיעה לביתה או למקום עבודתה - על אף שסירבה לכך. נקבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר ועד לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל. המקרה חמור מענייננו בשל העובדה שמדובר במספר מקרים, ובשל עבירת האיומים.

24.  ע"פ 6281/15 קשוע נ' מדינת ישראל (21.4.2016). בפרשה זו יוחסו לנאשם כמה אישומים, חלקם חמורים יותר ואינם רלוונטיים לענייננו. עם זאת, האישום הראשון באותה פרשה עסק במשלוח אינספור הודעות טקסט, שכללו גם איומים, למשפחתה של אישה שסירבה להינשא לנאשם. בית המשפט מצא כי מתחם העונש ההולם בגין ריבוי עבירות הטרדה במתקן בזק עומד בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. במובחן מעניינו, מקרה זה לא כלל מעקב פיזי ותקיפה.

25.  רע"פ 9392/08 קרינסקי נ' מדינת ישראל (21.1.2009): הנאשם הורשע בשורה ארוכה של עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים ופגיעה בפרטיות. נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

26.  עפ"ג 64299-9-19 מימון נ' מדינת ישראל (13.01.2020): המערער הטריד בת זוג לשעבר מאות פעמים, באמצעות הודעות ממכשירי טלפון שונים, בתקופה של ארבעה חודשים. נקבע מתחם של 12 עד 24 חודשי מאסר ונגזרו 18 חודשי מאסר (בנוסף הופעלו מאסרים מותנים). מקרה זה חמור מענייננו בהיקף ההטרדות, אך מנגד אינו כולל התחקות ומעקב פיזית, וגם לא תקיפה.

27.  ת"פ 29527-05-24 מדינת ישראל נ' ברנס, קבעתי מתחם של 9 עד 20 חודשי מאסר בתיק שכלל עבירות איומים ופגיעה בפרטיות.

28.  בהתבסס על כל האמור עד כה, קרי - טיב העבירות, הפגיעה במתלוננת ובערכים המוגנים, ומדיניות הענישה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 8 חודשי מאסר (שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שרות) לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

29.  באשר לקביעת העונש המתאים בתוך מתחם הענישה, שקלתי לקולא את הודאתו המהירה של הנאשם בכתב האישום המתוקן, המבטאת חרטה וקבלת אחריות ואף חסכה את ניהול ההליך ואת העדת המתלוננת.

30.  שקלתי גם את טענות ההגנה בדבר נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם כפי שעולה מן המסמכים שהוגשו, ובכלל זה הקשיים הכלכליים עמם מתמודדת המשפחה, מצבו הרפואי של בנו הנכה, ואף העובדה שביתו ניזוק לאחרונה מנפילת טיל.

31.  מנגד, אין מדובר במי שמסתבך לראשונה עם החוק. הנאשם הורשע שלוש פעמים בעבר. בשנת 2013 בגין עבירות תקיפת קטין ואיומים; בשנת 2022 בגין תקיפה ואיומים; ובשנת 2023 בגין עבירת איומים. אמנם הנאשם לא ריצה בעבר מאסר ממשי, אך נראה על פי רישומו הפלילי כי דרך האלימות אינה זרה לו והדבר חייב לקבל ביטוי במיקומו במתחם הענישה.

32.  לאור האמור, בשים לב לעברו הפלילי וכן משיקולי הרתעה, העונש המתאים לנאשם נמצא קרוב למרכז מתחם הענישה שקבעתי.

33.  לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ב.  6 חודשי מאסר מותנה, לבל יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה בה הורשע בתיק זה או כל עבירת אלימות.

ג. 3 חודשי מאסר מותנה, לבטל יעבור במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

ד.  קנס בסך 10,000 ₪, או 90 ימי מאסר תמורתו, ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, מיום 1.11.25 ואילך. איחור בתשלום כלשהו יעמיד הקנס כולו לפרעון מיידי.

ה. פיצוי למתלוננת בסך 4,000 ₪, ישולם תוך 30 יום.

34.  בהסכמת הצדדים (כפי שפורטה בהודעה שהוגשה לתיק ביום 10.7.25) ניתן צו לעניין המוצגים כדלקמן:

א.  רכב מסוג אאודי מס' רישוי ...... יוחזר לנאשם או לידי מי מטעמו.

ב.  2 מכשירי טלפון המוזכרים בסעיף 2 להודעה יושמדו.

ג. שאר המכשירים האלקטרונים התפוסים לרבות טלפונים וטאבלטים יוחזרו לנאשם או לידי מי מטעמו.

ד.  צו כללי ליתר המוצגים, לשיקול דעת המאשימה (הסמים יושמדו).

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"ח תמוז תשפ"ה, 14 יולי 2025, במעמד הצדדים.