תפ (רמלה) 14606-11-23 – מדינת ישראל נ' אולג קוזמין
|
בית משפט השלום ברמלה |
|
|
|
|
|
ת"פ 14606-11-23 מדינת ישראל נ' קוזמין
תיק חיצוני: 484400/2023 |
|
|
לפני |
כבוד השופטת רבקה גלט
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
|
|
נגד
|
||
|
נאשמים |
אולג קוזמין |
|
|
החלטה
|
זה עתה נשמעה עדות השוטרת שלומית בן ציון בהקלטה.
לאחר מכן, הודיעה ב"כ המאשימה כי בכוונתה להגיש מספר מסמכים ולאחר מכן תכריז כי תמה פרשת התביעה.
ב"כ הנאשם מבקש להפסיק את הדיון ולדחות את פרשת ההגנה, היות שהוא חש ברע.
בנקודה זו, אני מוצאת לנכון לפנות אל התביעה ולא בפעם הראשונה, על מנת שתשקול צעדיה, ותפעיל שיקול דעת אחראי.
אין זה סוד כי דעת בית המשפט היא שעולים קשיים רבים וחריגים בראיות התביעה, ובעניין זה הערתי בעל-פה ובכתב, בישיבות הקודמות. הבוקר מסרו ב"כ הצדדים לבית המשפט כי לאור הערותיי, הועברה לב"כ הנאשם הצעה מטעם התביעה, אך הנאשם מסרב לקבלה ועומד על ניהול ההליך עד לזיכויו. ב"כ התביעה הודיעה כי התביעה אינה מסכימה לזיכוי.
כששמעתי כך, ולבקשת ב"כ הצדדים, נערכה שיחה גישורית בה ניסיתי לקרב בין עמדותיהם, ברוח הצעת התביעה. כשכשלתי נשמעה העדות כאמור.
ואולם, במהלך הדיון השתנתה דעתי, וזאת בעקבות ראיות נוספות שהובאו היום לעיוני ולידיעתי:
א. בנוגע לאירוע נוסף מיוני 2024, לגביו טענה המתלוננת כי הנאשם נהג כלפיה באלימות בעת שהגיעה למקום מגוריו במודיעין, הצהירה היום התביעה שאין תימוכין לטענות המתלוננת ונראה שיש טעם לחשוש שתלונה זו היתה חסרת שחר, היות שבקבצי מצלמות האבטחה של הבניין היא לא נראתה כלל באותו יום במקום. אציין כי לטענת הנאשם יש בידו איכון הטלפון שלה מאותו מועד, לפיו לא היתה כלל במודיעין, אך העניין טרם בורר עד תום.
ב. בנוגע לתלונה מאוחרת של המתלוננת נגד הנאשם לפיה תקף אותה בהיותם יחדיו בים המלח, למדתי כי נערכה חקירה משטרתית בה התברר כי התלונה חסרת שחר לחלוטין, וישנן ראיות טובות לכך שהנאשם היה במועד הרלוונטי בתל אביב. עולה כי המתלוננת נחקרה באזהרה בגין תלונת כזב, ודבריה שם מעוררים קשיים משמעותיים במישור המהימנות.
לדעתי יש בנתונים חדשים אלה, כדי לחייב את התביעה לשקול שוב עמדתה.
אני מודעת היטב לחריגותה של החלטה זו, אך לדעתי מארג הראיות במקרה זה הוא חריג במידה המצדיקה את ההחלטה, הניתנת על פי סמותי מכוח סעיף 3 לחסד"פ.
הבעתי דעתי באולם, כי הטענה לפיה יש לנתק בין האירועים המאוחרים לאירועי כתב האישום, מעוררת קושי רב. זאת, הן בשל כך שעסקינן באותה מערכת יחסים, והן משום שסוגיית מהימנות המתלוננת עוברת כחוט השני בין כל המקרים.
בנסיבות שנוצרו, אני סבורה כי על התביעה לנהוג באחריות ובהגינות, ולמנוע מצב בלתי סביר באלצה את בית המשפט להמשיך ולשמוע את פרשת ההוכחות, למרות שעולים קשיים כה משמעותיים, ולאחר שהכירה בצורך לחסוך זמן שיפוטי בשל תיק זה.
היות שבכל מקרה נדרשת דחייה כאמור, מתבקשת התביעה לנצל את פרק הזמן שניתן, ולשקול ולקחת בחשבון את תוצאת ההליך, שכן זמנו של בית המשפט בידיה.
קובעת ליתר ביטחון לפרשת הגנה וסיכומים ליום 16.3.26 בשעה 11:00.
הסיכומים יישמעו בעל פה בקצרה, ואין צורך בהפניות לפרוטוקול אלא הפנייה לעניינים מהותיים בלבד.
על הנאשם לדאוג לזימון כל עדיו והתייצבותם במועד.
הנאשם מוזהר בחובת ההתייצבות.
ניתנה היום, כ"ג טבת תשפ"ו, 12 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.




