תפ (קרית גת) 55323-06-22 – מדינת ישראל נ' דוד צינצולקר
|
בית משפט השלום בקריית גת |
|
|
ת"פ 55323-06-22 מדינת ישראל נ' צינצולקר
ת"פ 21826-12-22 מדינת ישראל נ' צינצולקר
ת"פ 18342-08-22 מדינת ישראל נ' צינצולקר
|
|
|
לפני |
כבוד השופטת ליאת שמיר הירש
|
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד |
|
|
נגד
|
|
|
|
הנאשמים |
דוד צינצולקר ע"י ב"כ עוה"ד |
|
|
|
|
|
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות שלושה כתבי אישום מתוקנים שצורפו יחד כמפורט להלן:
ת"פ 18342-08-22 - בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
ת"פ 55323-06-22 - בעבירה של תקיפת סתם- בן זוג, לפי סעיף 382 (ב) לחוק העונשין ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
ת"פ
21826-12-22 - בעבירה של תקיפת סתם- בן זוג, לפי סעיף
382 (ב) לחוק העונשין ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
2. על פי עובדות כתבי האישום המתוקנים:
בת"פ 18342-08-22, צוין כי בתאריך 16.05.2022 בשעה 22:00 לערך, ניטש ויכוח בין הנאשם למתלוננת על רקע חשד המתלוננת כי הנאשם בוגד בה. באותן נסיבות לקח הנאשם את הטלפון הנייד של המתלוננת, זרק אותו לרצפה ושבר אותו. במעשיו, הרס הנאשם נכס או פגע בו במזיד ושלא כדין. שווי הנזק 600 ₪.
בת"פ 55323-06-22, נטען כי ביום 15.04.2022, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת, בזמן שישבו לסעודת החג, על רקע קשר רומנטי של הנאשם עם בחורה אחרת.
בהמשך למתואר, איים הנאשם על המתלוננת כי ייקח את הטלפון השייך לה וישבור אותו כל זאת בשל הצהרתה שתבטל את התשלום עבור האינטרנט בו משתמש הנאשם. מיד ובסמוך לכך, לקח הנאשם את הטלפון השייך למתלוננת ותקף אותה שלא כדין בכך שסטר לה בלחי ימין.
בת"פ 21826-12-22, נטען כי בתאריך 22.07.2022 בשעה 08:00 לערך, קיבל הנאשם מסרון אשר תוכנו גרם לוויכוח בינו לבין המתלוננת עקב חשדה כי הוא בוגד בה.
המתלוננת צעקה על הנאשם והנאשם בתגובה פנה לבנו הקטין ואיים שייקח ממנו את הטלפון הנייד השייך למתלוננת על מנת לשבור אותו.
בהמשך, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין בכך שמשך בשערות ראשה והורידה אל הרצפה. בתגובה המתלוננת דחפה אותו, כל זאת לעיני ילדיהם של בני הזוג.
הסדר הטיעון
3. הצדדים הציגו הסדר במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתבי האישום המתוקנים ונשלח אל שירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. לא הוצגה הסכמה עונשית בין הצדדים.
התסקיר
4. מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם כבן 48, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאי 12-21 שנים. שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר מתיקיו הקודמים ופירט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם.
שירות המבחן ציין את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות סמים, אלימות ומרמה והעובדה כי נידון לשלושה מאסרים בפועל.
ביחס לעבירות נשוא ההליך- מסר שירות המבחן כי הנאשם אינו מודה באופן מלא בביצוע העבירות, מתקשה לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו ואינו מגלה אמפטיה כלפי המתלוננת. הנאשם לא הביע נכונות לפצות את המתלוננת ולא הביע כל חרטה וצער על מעשיו.
הנאשם תיאר את הקשר הזוגי בינו ובין המתלוננת כקשר מורכב אך שלל אלימות פיזית ומילולית כלפיה. לטענתו התלוננת הגישה תלונותיה על רקע קנאתה בקשר זוגי שניהל עם נשים אחרות ורצונה לנקום. הנאשם תיאר עצמו בפני שירות המבחן כאדם שאינו נוהג באלימות כדרך לפתרון קונפליקטים, על אף התיקים הנוספים שעמדו לחובתו בגין אלימות כלפי בת זוג. שירות המבחן ציין כי הנאשם שלל צורך בהתערבות טיפולית אינטנסיבית בתחום האלימות הזוגית לרבות שליטה בכעסים.
משיחה שנערכה עם המתלוננת- מסרה שכיום השניים חיים יחד בבית משותף ונמצאים במערכת יחסים תקינה כשהיא אינה חוששת מפניו.
באשר לגורמי הסיכון ציין שירות המבחן כי על אף שהתרשם שלנאשם שאיפות לנהל אורח חיים נורמטיבי, הוא מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ומטיל האחריות על גורמים נסיבתיים מבלי להכיר בדפוסים אלימים הקיימים בדינמיקה הזוגית בינו ובין המתלוננת. שירות המבחן מסר כי הנאשם מתקשה לשתף פעולה באופן מלא ולבחון הנזקקות לסיוע טיפולי ואינו מעוניין לקחת חלק בהליך טיפולי. עוד התרשם כי במצבי דחק עלול הנאשם לחוות קשיים בוויסות ולהתנהג באופן אלים. בהתאם לאמור, התרשם שירות המבחן מקיומו של סיכון לחזרה על התנהגות עבריינית ופורצת גבולות. נוכח עברו הפלילי של הנאשם בתחום האלימות הזוגית והעדר המוטיבציה להשתלב בהליך טיפולי, נמנע שירות המבחן מהמלצה שיקומית והמליץ על הטלת עונש מרתיע ומחדד גבולות.
חוו"ד הממונה על עבודות השירות-
5. לאחר שניתנה עמדת שירות המבחן לעניין העונש, נתבקשה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בעניין כשירותו של הנאשם לבצע עבודות שירות ונמצא כי הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.
טענות הצדדים לעונש
6. ב"כ המאשימה טענה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, בכללם פגיעה בכבודה של המתלוננת, שלוות נפשה, ביטחונה ושלמות גופה. ב"כ המאשימה הפנתה לעובדה כי העבירות בוצעו בביתה של המתלוננת, חלקן אל מול עיניהם של הקטינים תוך נקיטת התנהגות מבזה כלפיה.
ב"כ המאשימה הפנתה למדיניות הענישה הנוהגת וביקשה לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד משלושת כתבי האישום המתוקנים: בת"פ 55323-06-22- מתחם המתחיל ממאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר. בת"פ 18342-08-22 - מתחם המתחיל ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. בת"פ 21826-12-22- מתחם המתחיל ממאסר קצר ועד ל-12 חודשי מאסר.
באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הדגישה ב"כ המאשימה שמדובר בנאשם בעל עבר פלילי הכולל 13 הרשעות קודמות במגוון עבירות (הרישום הפלילי סומן ת/1). במיוחד הדגישה העובדה כי הנאשם הורשע ביולי 2023 בעבירות אלימות כלפי בת זוג ואף ריצה עונש מאסר בן 9 חודשים.
ב"כ המאשימה הפנתה להמלצות תסקיר שירות המבחן, להטיל על הנאשם ענישה מרתיעה ונמנע ממתן המלצה שיקומית.
ב"כ המאשימה ביקשה למקם את הנאשם בשליש העליון של המתחמים וזאת לצד ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה, התחייבות, קנס ופיצוי.
7. מנגד, טען ב"כ הנאשם כל שניתן לטובת הנאשם.
ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות ביצוע העבירה ולרקע שהיווה בסיס לוויכוח בין בני הזוג, אשר נסובו על קשר הזוגי אותו ניהל הנאשם עם אישה אחרת.
בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנה לנסיבות אישיות ומשפחתיות המורכבות של הנאשם, כמפורט בתסקיר שירות המבחן, והתייחס לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. לטענתו יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות שבוצעו בסמיכות זמנים, לפני כ-3 שנים וכלפי אותה המתלוננת.
לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, ציין כי העונש ההולם לכל אישום בנפרד עומד על מאסר על תנאי.
ב"כ הנאשם ביקש לתת משקל לעמדת המתלוננת שלא למצות את הדין עם הנאשם ולעובדה שהשניים ממשיכים להתגורר תחת קורת גג אחת.
עוד, ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בעובדה שהנאשם מחזיק בשאיפות לנהל אורח חיים נורמטיבי ושומר על רצף תעסוקתי בחברת HP. לטענתו, למשפחה רקע כלכלי קשה ובני הזוג וארבעת ילדיהם מתגוררים בדירת עמידר ומשתכרים שכר בגובה 6,500 ₪ בלבד.
ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד ולהתחשב ברכיב הכלכלי בהתאם למצבו הכספי הקשה של הנאשם.
8. בדבריו האחרונים סיפר הנאשם, כי נוצר מתח הזוגי בינו ובין המתלוננת בשל מערכת יחסים שניהל עם אישה אחרת, שהוביל למעשים. הנאשם הודה כי שבר את הפלאפון של המתלוננת וביקש סליחה.
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם
9. עיקרון הלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
10. עובדות שלושת כתבי האישום המתוקנים בהם הורשע הנאשם מייחסים לנאשם שתי עבירות איומים, שתי עבירות תקיפת סתם של בן זוג ועבירה של היזק לרכוש.
האירועים המפורטים בכתבי האישום התרחשו בתוך תקופה בת חודשיים, כלפי אותה המתלוננת ובנסיבות דומות, כך שניתן לראות באישומים כמסכת אירועים אחת ולקבוע בעניינם מתחם עונש הולם אחד. (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל, (29.10.14).
11. מעשיו של הנאשם פגעו בערכים שנועדו להגן על גופו של אדם, הזכות לביטחון הגוף והנפש והזכות לשמירה על האוטונומיה של הפרט. חשיבות זו מקבלת משנה תוקף עת מדובר בשמירה על זכותו של אדם לביטחון ושלום גופו בתוך התא המשפחתי.
בית המשפט העליון הדגיש לא פעם את החומרה היתרה הטמונה בעבירות אלימות בתוך המשפחה ואת הצורך להילחם בהן, בע"פ 07/6758 פלוני נ' מדינת ישראל ( 11.10.2017). :
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית, הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג".
12. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי לכך שמדובר בשלושה אירועים שונים, שנעשו באופן ספונטני, על רקע ויכוח בין בני הזוג.
במקרה זה הפגיעה הפיזית שנגרמה למתלוננת לא גרמה לחבלות, אך היתה מלווה בפגיעה נפשית, בכאב גופני ובהשפלתה. למעשים נלוו עבירות איומים, הגם שמרביתם הופנו כלפי רכוש המתלוננת ולא כלפי פגיעה בגופה. התייחסתי בנוסף לנזק הכספי שנגרם בשבירת הפלאפון של המתלוננת ולכך שאחד מהאירועים התרחש מול עיניהם של ילדי בני הזוג.
מכל אלו, שוכנעתי כי בהינתן שמדובר בצבר אירועים, הפגיעה בערכים המוגנים מצויה ברף הנמוך- בינוני.
מדיניות הענישה
13. מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי בעבירות דומות קיים מנעד הענישה רחב התלוי באופי התקיפה ותוצאותיה ובחומרת האיומים. במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן:
ת"פ (שלום באר-שבע) 9589-01-25 מדינת ישראל נ' פלוני (30.7.2025) - הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם של בת זוג, בכך סטר בפניה של בת זוגתו על רקע וויכוח שאירע ובהיותו בגילופין. נקבע מתחם הנע בין מאסר קצר ועד 9 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעבר עבר פלילי רלוונטי מתחום האלימות במשפחה, לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה כלפי אותה המתלוננת, נדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, והפעלת מאסר מותנה כך שירצה סה"כ 10 חודשי מאסר. לא הוגש ערעור.
רע"פ 8926/21 מאיר דוקרקר נ' מדינת ישראל - (29.12.21) המבקש הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפה סתם של בת זוג ואיומים. במספר הזדמנויות שונות המבקש הכה את בת זוגו בסטירות, בעיטות ואגרופים וכן איים עליה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש, בעל עבר פלילי, שנטל אחריות, חודשיים וחצי חודשי מאסר לצד מאסר מותנה ופיצוי בסך 5,000 ₪. ערעור שהוגש על קולת העונש לבית המשפט המחוזי התקבל ועונשו של המבקש הועמד על 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד פיצוי בסך 10,000 ₪. בקשת רשות ערעור על בית המשפט המחוזי - נדחתה.
ת"פ (שלום ב"ש) 26795-12-23 מדינת ישראל נ' פלוני (5.1.2025) - הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום מתוקן, בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים. הנאשם והמתלוננת התווכחו על כך שהנאשם נטל מהמתלוננת כסף ללא הסכמתה. הנאשם תקף המתלוננת בכך שעיקם את ידה, דחף אותה ואיים עליה בכך שאמר לה "אני אשבור לך את הגולגולת". עמדת המתלוננת הובאה בפני שירות מבחן ולפיה ביקשה להקל בעונשו של הנאשם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם ינוע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בדרך של עבודות שירות, ועד לשמונה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. על הנאשם נגזרו חודשיים מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן. ערעור שהוגש נמחק.
ת"פ (שלום ב"ש) 31334-02-24 מדינת ישראל נ' טלקר (9.3.2025)- הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפת בת זוג. לאחר שהתעורר בין הנאשם למתלוננת ויכוח, סטר הנאשם על פניה. בהמשך ולאחר שהמתלוננת יצאה מהדירה אל לובי הבניין יחד עם ביתה, אחז הנאשם בחוזקה במעילה של המתלוננת, משך אותה, הטיח אותה בקיר הלובי וזרק אותה על הרצפה. הנאשם המשיך ובעט במתלוננת בכל חלקי גופה 5 פעמים כל זאת לעיני בתה הקטינה. הנאשם חדל ממעשיו כאשר אחיו הגיע והרחיק אותו ממנה. המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הנע בין 7-15 חודשי מאסר ואילו בית המשפט קבע כי מתחם העונש שאליו עתרה המאשימה היה נמוך לאור האלמנטים החמורים במעשיו. על כן קבע בית המשפט מתחם עונש הנע בין 7-20 חודשי מאסר. בהתחשב בכך שהנאשם החל שיקום והפסיקו באמצע, נגזרו עליו 7 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים.
ת"פ 49213-08-24 מדינת ישראל נ' פרץ (28.10.25)- הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת סתם בן זוג ובעבירות של היזק לרכוש במזיד. הנאשם הגיע לחניון בניין המתלוננת פגש בה והחל לצרוח עליה תוך שהוא מקלל אותה. הנאשם תקף המתלוננת באופן שהיכה במכת אגרוף בכתפה הימנית ובהמשך בעט בישבנה. במועד נוסף החל ויכוח בין הנאשם למתלוננת במהלכו קילל הנאשם את המתלוננת, רץ לעבר רכבה ובעט פעמיים בחלק הקדמי של הרכב ובכך גרם לו נזק. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין 9 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות בצירוף ענישה נלווית. וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, אשר הביע חרטה ונכונות להשתלב בהליך טיפול מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים, צו מבחן למשך 18 חודשים ופיצוי על סך 3,000 ₪ למתלוננת.
ת"פ 27849-03-20 מדינת ישראל נ׳ פאח'ורי (29.11.21)- בעת ויכוח בין השניים, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר לה על פניה ודחף אותה למיטה. בניסיון המתלוננת לצאת מהבית, משך הנאשם בחוזקה בחולצתה, תפס בחוזקה את ידה השמאלית ומשך אותה לכיוונו. כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרם למתלוננת סימן אדום קל. בית המשפט קבע מתחם הנע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים, וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנה והתחייבות.
14. מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירה של היזק לרכוש במזיד, נעה סביב מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית (ת"פ 13341-06-17 מדינת ישראל נ' מלסה. ת"פ 24119-11-16 מדינת ישראל נ' גולדשמידט ת"פ 24730-11-16 מדינת ישראל נ' אדון).
15. לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג') לרבות למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לנאשם, נע בין מאסר על תנאי ועד למאסר בין 9 חודשים שיכול שירוצו בעבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים.
16. במקרה דנן לא קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה מהמתחם לקולה.
העונש ההולם
17. בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40 י"א לחוק העונשין.
במסגרת השיקולים לקולה, נתתי דעתי לכך שהנאשם הודה וחסך בזמן שיפוטי. חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד להיום משך כ- 3 שנים בהן לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים וזקפתי לזכותו של הנאשם את התרשמות שירות המבחן מרצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי.
מאידך, לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי המכביד הכולל בין היתר הרשעות בעבירות גניבה, סמים והרשעה בעבירת אלימות כלפי בת זוג שניתנה בשנת 2023 בגינה אף ריצה 9 חודשי מאסר.
בעיקר עומדים לחובת הנאשם הדברים שנכתבו בתסקיר שירות המבחן באשר להימנעותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, מאפייני אישיותו, הקושי בלקיחת האחריות, חוסר הכרה בדפוסים אלימים כלפי המתלוננת והימנעות שירות המבחן מהמלצה שיקומית. מדובר בנאשם שבמצבי דחק עלול לחוות קשיים בוויסות דחפים ולהתנהג באופן אלים ותוקפני, אשר אינו עושה די על מנת לשנות את אופי התנהגותו האלימה.
שקלתי את הצורך להרתיע הנאשם מביצוע עבירות אלימות כלפי בת זוג ואת הצורך בהרתעת הרבים מביצוע עבירות אלו, הנעשות בתוך התא משפחתי.
כמו כן, הבאתי בחשבון את דברי המתלוננת אשר נשמעו היום באולם בימ"ש ואת רצונה להמשיך ולקיים קשר זוגי עם הנאשם תוך שהיא ציינה כי כיום הקשר מתנהל באופן תקין וללא אלימות מצד הנאשם כלפיה.
לפיכך ומכל אלו, אני גוזרת על הנאם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך 3 חודשים, שירוצה בעבודות שירות במועצה
דתית איזורית לכיש, במשוב נהורה.
הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, על פי טווח השעות הקבוע בחוק העונשין.
הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 9.3.2026 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.
מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי
ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום
להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.
ב. מאסר על תנאי למשך 3 חודשים; הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום על אחת מן העבירות בהן הורשע בפסק דין זה.
ג. קנס כספי בסך 1,000 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם בתוך 120 יום מהיום.
ד. הנאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ שלא יעבור על אחת מן העבירות שבהן הורשע בפסק דין זה, בתוך שלוש שנים מהיום.
ה. מוצגים יוחזרו לבעלים, ובהעדרם - יחולטו או יושמדו לפי החלטת קצין ממונה.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תשפ"ו, 14/01/2026 במעמד הנוכחים.
|
|
|
ליאת שמיר הירש, שופטת |
הנאשם:
אני מצהיר שאני מתחייב לשלם סך של 2,000 ₪ באם אעבור על עבירה בה הורשעתי בפסק דין זה בשלוש השנים הקרובות מהיום.
החלטה
1. הצהרת הנאשם בפניי מהווה עמידה בהתחייבותו ללא צורך בחתימה על מסמכים.
2. במידה וקיימת הפקדה כספית באחד מן התיקים שבכותרת, יקוזז הקנס מסכום הפיקדון והיתרה תושב לנאשם.
3. הממונה על עבודות השירות ישקול בחיוב בקשת הנאשם לשנות את מיקום עבודות השירות, ככל הניתן יזמן הממונה את הנאשם לפגישה נוספת בעניין זה.
4. המזכירות תשלח עותק הפרוט' לממונה אל עבודות השירות.
ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תשפ"ו, 14/01/2026 במעמד הנוכחים.
|
|
ניתן היום, כ"ה טבת תשפ"ו, 14 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.






