הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) והורשע בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 415 סיפא לחוק, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") (ריבוי עבירות), ניסיון קבלת דבר במרמה בניגוד לסעיף 415 סיפא + סעיף 25 לחוק העונשין (ריבוי עבירות), זיוף בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 418 סיפא לחוק העונשין (ריבוי עבירות), שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בכוונה להונות מס' רב של משתמשים בניגוד לחוק שירותי תשלום תשע"ט - 2019 (להלן: "חוק שירותי תשלום") (ריבוי עבירות), נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להונות בניגוד לסעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום (ריבוי עבירות), זיוף בכוונה לקבל דבר בניגוד לסעיף 418 אמצע לחוק העונשין (ריבוי עבירות), שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום תוך הפקת רווחים או טובות הנאה בניגוד לסעיף 40(ג)(2) לחוק שירותי תשלום.

עובדות כתב האישום המתוקן בתמצית:

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה הנאשם נתין זר בעל אזרחות בולגרית שנכנס לשטחי המדינה בתאריך 22.11.24 באמצעות אשרת תייר.

הנאשם החזיק בשלושה רכבים ששימשו אותו בין היתר לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב אישום זה, כדלקמן: רכב מסוג אופל (להלן: "רכב האופל"), רכב מסוג טויוטה קורולה (להלן: "רכב הטויוטה"), רכב מסוג מאזדה 3 (להלן: "רכב המאזדה").

הנאשם התקין ציוד אלקטרוני על מספר מכשירי "כספומט" ברחבי הארץ (להלן: "הרכיבים האלקטרוניים"), ובאמצעותם השיג במרמה מספר כרטיסי בנקט רבים, לרבות את הקוד הסודי הנדרש לתפעולם (להלן: "כרטיסי החיוב").

לאחר השגת פרטי כרטיסי החיוב, ביצע הנאשם הונאות תוך שימוש בפרטי הכרטיסים, היינו, משיכות כספים תוך שימוש במספרים ובקודים אשר הושגו במרמה.

שיטת המרמה פעלה באופן שלאחר התקנתם, כאשר תוחב אדם המבקש לבצע פעולה במכשיר "הכספומט" את כרטיס החיוב, לחריץ הייעודי לכך במכשיר, בטרם עובר הכרטיס לחריץ הכניסה המקורי בכספומט עובר הכרטיס דרך קורא פס מגנטי זעיר "בשפתיים" מלאכותיות שהותקנו על ידי הנאשם או האחר על פתח הכנסת כרטיס החיוב. בעת מעבר הכרטיס בשפתיים, נסרקים ומאוחסנים נתוני "הפס" המגנטי של הכרטיס ברכיב זיכרון המותקן בשפתיים. בהמשך, כאשר מקיש אדם את הקוד הסודי הקשור לכרטיס על ידי הקשתו על לוח הכפתורים במכשיר, לוכדת מצלמה זעירה שהורכבה על חלקו העליון של הרכיב האלקטרוני את הקוד הסודי המקושר לכרטיס שהועבר בשפתיים קודם לכן.

מאוחר יותר ובאותו היום, הגיע הנאשם למקום התקנת הציוד, לשם פירוקו, כאשר מאוחסנים בו נתוני הכרטיסים שהוכנסו למכשיר "הכספומט" עליו הותקן הציוד.

לאחר מכן, נעשה שימוש בציוד תוך ייצור "שכפולים" של כרטיסי האשראי שהושגו במרמה, על ידי כתיבת הנותנים שהורדו מהרכיבים שהותקנו על מכשירי הכספומט, על כרטיסי פלסטיק בעלי פסי מגנטי "ריקים" כדוגמת כרטיס "רב קו" באופן שאינו ידוע למאשימה במדויק, בהם לאחר מכן ביצע הנאשם משיכות כספים במרמה בכל רחבי הארץ.

במסגרת אישומים 1-12:

במועדים שונים בשנת 2024 ושנת 2025 בתקופה שהתפרסה על חודשיים, הגיע אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה (באישומים 1-3) או הנאשם עצמו (אישומים 4-12) לסניפי בנק לאומי שונים ברחבי הארץ (להלן: "המקום"), כשהוא נושא עמו את כל הרכיבים האלקטרוניים שתכליתן לדמות את פתח בליעת כרטיסי האשראי של מכשיר הכספומט ומצלמה זעירה המצלמת את לוח הלחצנים של הכספומט כמתואר בחלק הכללי.

בנסיבות אלה, הרכיב הנאשם או האחר את הרכיבים האלקטרוניים על הכספומט, כך שהרכיב את השפתיים על פתח הכנסת כרטיסי האשראי בכספומט, כך שפתח הכנסת הכרטיס ייחזה להיות פתח הכרטיס המקורי, ומצלמה זעירה המוכוונת ללוח הלחצנים.

בהמשך אותו מועד, בשעות אחה"צ או הערב, הגיע האחר או הנאשם למקום, פירק את הרכיבים האלקטרוניים ואת המצלמה, כאשר הנתונים של כרטיסי האשראי שנעשה בהם שימוש במכשיר הכספומט והקודים מאוחסנים על הרכיבים שפורקו מהמכשיר לשם שכפול כרטיסי אשראי וביצוע הונאות בהמשך.

הנאשם ביצע שימוש בכרטיסי אשראי של עשרות מתלוננים שונים, בכך שזייף את נתוני הכרטיסים ושכפל אותם על כרטיסים אחרים בעלי פס מגנטי וביצע באמצעותם משיכות כספים השייכים למתלוננים כמפורט בטבלאות בכתב האישום בסכום כולל של 172,630 ₪ וניסיונות משיכה בסכום כולל של 155,600 ₪.

אישום מס' 13:

בימים 12.1.25 - 14.1.25, בשעות הבוקר הגיע הנאשם לסניף בנק לאומי ברח' פל ים 7 (להלן: "המקום"), כשהוא נושא עמו את כל הרכיבים האלקטרוניים שתכליתן לדמות את פתח בליעת כרטיסי האשראי של מכשיר הכספומט ומצלמה זעירה המצלמת את לוח הלחצנים של הכספומט כמתואר בחלק הכללי.

בנסיבות אלה, הרכיב הנאשם את הרכיבים האלקטרוניים על הכספומט, כך שהרכיב את השפתיים על פתח בליעת כרטיסי החיוב של מכשיר הכספומט, ומצלמה זעירה המוכוונת ללוח הלחצנים, אך לאחר תלונות של לקוחות נמצאו הרכיבים האלקטרוניים בכספומט.

בהמשך למתואר לעיל, ביום 14.1.25 נמצאו הרכיבים האלקטרוניים מותקנים על הכספומט על ידי נציג בנק לאומי.

ביום 19.1.25 בשעה 06:34 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לסניף בנק לאומי ברח' קרן היסוד בקריית ביאליק (להלן: "המקום"), כשהוא נושא עמו את כל הרכיבים האלקטרוניים שתכליתן לדמות את פתח בליעת כרטיסי האשראי של מכשיר הכספומט ומצלמה זעירה המצלמת את לוח הלחצנים של הכספומט כמתואר בחלק הכללי.

בנסיבות אלה, הרכיב הנאשם את הרכיבים האלקטרוניים על הכספומט, כך שהרכיב את השפתיים על פתח הכנסת כרטיסי אשראי בכספומט, כך שפתח הכנסת הכרטיס ייחזה להיות פתח הכרטיס המקורי, ומצלמה זעירה המוכוונת ללוח הלחצנים.

בהמשך אותו מועד, בשעה 19:40 או סמוך לכך, הגיע הנאשם למקום, פירק את הרכיבים האלקטרוניים ואת המצלמה, כאשר הנתונים של כרטיסי האשראי שנעשה בהם שימוש במכשיר הכספומט והקודים מאוחסנים על הרכיבים שפורקו מהמכשיר לשם שכפול כרטיסי אשראי וביצוע הונאות בהמשך.

ביום 20.1.25 בשעה 6:36 או סמוך לכך, הגיע הנאשם לסניף בנק לאומי 949 ברח' סוקולוב ברמת השרון (להלן: "המקום") כשהוא נושא עמו את כל הרכיבים האלקטרוניים שתכליתן לדמות את פתח בליעת כרטיסי האשראי של מכשיר הכספומט ומצלמה זעירה המצלמת את לוח הלחצנים של הכספומט כמתואר בחלק הכללי.

בנסיבות אלה, הרכיב הנאשם את הרכיבים האלקטרוניים על הכספומט, כך שהרכיב את השפתיים על פתח הכנסת כרטיסי אשראי בכספומט, כך שפתח הכנסת הכרטיס ייחזה להיות פתח הכרטיס המקורי, ומצלמה זעירה המוכוונת ללוח הלחצנים.

בהמשך אותו מועד, בשעה 20:40 או סמוך לכך, הגיע הנאשם למקום, פירק את הרכיבים האלקטרוניים ואת המצלמה, כאשר הנתונים של כרטיסי האשראי שנעשה בהם שימוש במכשיר הכספומט והקודים מאוחסנים על הרכיבים שפורקו מהמכשיר לשם שכפול כרטיסי אשראי וביצוע הונאות בהמשך והכניסו לאזור חלציו מתחת לבגדיו.

בנסיבות אלה, במהלך פעילות משטרתית יזומה, נעצר הנאשם ביציאתו מהמקום, על ידי השוטרים כשהרכיבים האלקטרוניים מוסלקים באזור חלציו, מתחת לבגדיו. הנאשם התנגד למעצרו, הזיז את ידיו וניסה להשתחרר מאחיזת השוטרים, השתולל והפריע לשוטרים למלא את תפקידם כדין.

טיעוני הצדדים:

המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם הם זכותו החוקתית של כל אזרח לשמירה על קניינו ופרטיותו, היכולת לעשות שימוש בכרטיסי אשראי ללא חשש מחשיפת פרטים אישיים, ניהול עסקים בצורה תקינה וללא הפרעה ואובדן אמון הציבור, בחברות האשראי ובבנקים. לטענת המאשימה מדובר בנתין זר מבולגריה, אשר הצטייד בציוד מגוון ומתוחכם, הכולל מכשיר העתקת נתוני אשראי, מצלמות זעירות ועוד, אשר בעשרות הזדמנויות התקין את המכשור במכשירי כספומט שונים ברחבי הארץ, וכעבור מספר שעות פירק את הציוד ודאג להעביר את הנתונים על גבי כרטיסים ריקים ולבצע משיכות כספים רבות ברחבי כלהארץ. עוד נטען כי לא מדובר באירוע נקודתי אלא בתוכנית עבריינית שיטתית ומתוחכמת, כאשר המעשים התפרשו על פני חודשיים, במהלכם התנהל הנאשם בדפוס עברייני וביצע הונאות רבות במאות אלפי שקלים וברף מרמה גבוה. לטענת המאשימה מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית לאור התכנון וההצטיידות בציוד ייעודי, היקפן הגדול של העבירות כלפי 80 קורבנות והנזק הכלכלי לקורבנות. לטענת המאשימה בעקבות מעשי הנאשם נגרם נזק קשה לבנק לאומי אשר השיב לאותם אזרחים את הכספים שנגנבו להם בסך של 172,630 ₪, כאשר הנזק מתגלגל בסופו של יום לאזרחים בדרך של עמלות גבוהות. עוד נטען כי יש לתת את הדעת לכך שנגרמה פגיעה ממשית באמון הציבור בכרטיסי אשראי, דבר המוביל את הבנקים וחברות האשראי להשקיע כספים רבים על מנת למנוע את עבירות המרמה המתוחכמות. המאשימה הוסיפה וטענה כי הנאשם בנוסף ניסה למשוך כספים בסל של 155,600 ₪ שלא צלחו, ובכך נמנע נזק גדול עוד יותר. עוד נטען כי הנאשם לא חדל ממעשיו במשך תקופה ארוכה ורק בשל תושייה של קב"ט הבנק נתפס הנאשם. המאשימה הפנתה לפסיקה וביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-7 שנות מאסר בפועל. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען כי הנאשם בחקירותיו במשטרה הכחיש את המיוחס לו וכאשר הוטחו בו ראיות מסבכות שמר על זכות השתיקה. עוד נטען כי הנאשם הוא נתין זר שנמצא תקופה קצרה בארץ, כך שאין להתחשב לקולא בהעדר עברו הפלילי. המאשימה ביקשה לשקול גם שיקולי הרתעת יחיד ורבים ולקבוע את עונשו של הנאשם ברף הבינוני של המתחם שהוצע על ידה קרי 4 שנות מאסר בפועל בצירוף מאסר על תנאי, קנס, פיצוי לבנק לאומי ולנפגעי העבירה והתחייבות.

ב"כ הנאשם טען כי יש להתייחס לכלל העבירות כאירוע אחד בהתאם למבחן הקשר ההדוק, מאחר והמעשים בוצעו בפרק זמן קצר יחסית של חודשיים, בשיטה דומה, תוך שימוש באותם אמצעים. ב"כ הנאשם טען כי לאור חולשות ראייתיות כתב האישום תוקן באופן משמעותי. עוד נטען כי הנאשם לא פעל מתוך רווח או בצע כסף, אלא מתוך ניסיון להציל עסק משפחתי שנכנס לבעיות כלכליות, והדבר עמד ברקע לביצוע העבירות. עוד נטען כי הנאשם ביצע את העבירות מאחר והיה תחת איומים של שוק אפור לאחר שלקח הלוואות בבולגריה והיה תחת לחץ לשלם את הכספים. ב"כ הנאשם טען כי טענה זו מוכחת על ידו בשים לב לכך שבשלושת האישומים הראשונים פעל עם אחר להתקנת ציוד וזיוף כרטיסי אשראי והנאשם רק עשה שימוש בכרטיסי אשראי מזויפים. ב"כ הנאשם טען כי לא נתפסו על הנאשם סכומי כסף למעט 250 ₪ וכרטיסי אשראי שלו. באשר לנזק בפועל שנגרם למתלוננים נטען כי מדובר על מאות שקלים לכל מתלונן, כלומר נגרם נזק במדרג נמוך, כאשר בחלק מהמקרים מדובר במעשים של ניסיון שלא צלח. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען כי הנאשם נתין זר בן 26 אקדמאי, סטודנט לכלכלה, נעדר עבר פלילי, הודה ונטל אחריות, חסך זמן שיפוטי יקר והביע חרטה מלאה על מעשיו. עוד נטען כי תנאי הכליאה כנתין זר שאינו דובר את השפה העברית הם תנאי כליאה קשים מאוד, כאשר הנאשם ללא קרובי משפחה בארץ, מבודד ומנותק מסביבתו ואי ידיעת השפה משפיעה לרעה על השתלבותו בכלא והתנהלותו מול גורמי שב"ס. ב"כ הנאשם טען כי יש לשקול שיקולי שיקום, מאחר והנאשם אדם צעיר מאוד בעל פוטנציאל לשיקום גבוה, אשר ביצע טעות חד פעמית בנסיבות חריגות, הביע חרטה, עבר תהליך נפשי קשה במעצר ומבקש לשוב למדינתו ולהתחיל מחדש. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-22 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם ביקש להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם לו עתר ולהסתפק בימי המעצר שריצה עד כה בצירוף מאסר על תנאי, המלצה והתחייבות להרחקה מישראל בתום ריצוי העונש, ופיצוי.

דברי הנאשם:

הנאשם התנצל בפני המתלוננים ובפני הרשויות. הנאשם תיאר כי עשה מאמצים רבים שלא להגיע לקריסה כלכלית, לאחר שאביו הותיר לו עסק עם אחריות כבדה. עוד תיאר הנאשם כי אמו מאוד מודאגת ממצבו וכי הוא חווה קשיים בבית הסוהר.

דיון והכרעה:

הגם שהנאשם הורשע בביצוע מספר רב של עבירות, מדובר ברצף של מעשים דומים, שבוצעו באותה שיטה, במהלך כחודשיים, ובמסגרת תכנית עבריינית אחת, כאשר תחילה הנאשם בעצמו או באמצעות אחר התקין אמצעים טכניים לאיסוף נתונים של כרטיסי חיוב, לאחר מכן שכפל כרטיסי אשראי ובהמשך עשה שימוש בכרטיסי החיוב המשוכפלים. על פי מבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14), מדובר במסכת עבריינית אחת, בת מספר מעשים ועבירות, שבגינה יש לקבוע מתחם עונש כולל לכל העבירות יחדיו, ובעת קביעת מתחם העונש ההולם יש לתת את הדעת לעובדה זו.

מתחם העונש ההולם

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם הינם הגנה על קניין הפרט וביטחונו הכלכלי, כמו גם על פרטיותו. כמו כן, הערך הנוסף שנפגע ממעשי הנאשם הוא הגנה על הפעילות העסקית התקינה בכרטיסי אשראי, כמו גם אמון הציבור במערכת האשראי ובבנקים.

אין צורך להכביר מילים בדבר הצורך החברתי להגן על רכוש הציבור, ועל האמון שהוא רוכש למערכת האשראי, ולהילחם בתופעה של גניבת פרטי אשראי באמצעים טכנולוגיים שונים, תוך פגיעה בפרטיו ובקניינו של הציבור. עבירות רכוש, אשר מבוצעות באורח שיטתי, פוגעות בחיי המסחר, והעונש בגינן צריך לעמוד ביחס הולם להיקף המעשים, לסכום שנגזל ולנזק שנגרם בעקבות המעשים.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות

הנאשם, שהוא נתין זר ושהה בארץ תקופה לא ארוכה, פעל בהתאם לתכנית עבריינית שיטתית ומתוחכמת שהתפרסה בכל רחבי הארץ, העתיק נתוני אשראי באמצעות אמצעים טכנולוגיים שכפל כרטיסי אשראי ועשה בהם שימוש לשם משיכת כספים מחשבונות של מתלוננים שונים. מדובר בתוכנית מרמה רחבת היקף שפגעה בבנק לאומי בסניפיו השונים ובלקוחותיו הרבים.

תכנון ותחכום: מדובר ברצף מעשים מתוכננים, הגם שבוצעו בסמיכות זה לזה. לצורך ביצוע המעשים החזיק הנאשם ציוד לזיוף כרטיסי אשראי אותו התקין בעצמו או באמצעות אחר (3 אישומים ראשונים) על גבי מכשירי הכספומט השונים בכל רחבי הארץ, ובאמצעותם העתיק את פרטי כרטיסי האשראי של המתלוננים והקוד הסודי. לאחר שהמתלוננים עשו שימוש לגיטימי בכספומטים, הגיע הנאשם לכספומטים ופירק את המכשירים, פרק את הנתונים שנאגרו, שכפל את כרטיסי האשראי, ולאחר מכן עשה שימוש בכרטיסים המזויפים בהם קודד את המידע שאסף. מכאן עולה כי מעשי הנאשם דרשו תכנון מוקפד, תחכום והצטיידות במכשירים מיוחדים לצורך קידום התוכנית העבריינית, ולא ניתן לומר כי מדובר בכישלון חד פעמי. לנאשם היה חלק מרכזי בביצוע העבירות, הגם שחלק מהפעולות בוצעו על ידי אדם אחר, אשר זהותו עד היום לא ידועה למאשימה.

טענת הנאשם כי לא יכול היה לחשוף את זהות המעורבים האחרים נטענה בעלמא ללא כל תמיכה ראייתית.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות: בעקבות העבירות שביצע הנאשם נגרם נזק של כ-170,000 ₪ שנמשכו מכרטיסי אשראי של 80 מתלוננים שונים מכל רחבי הארץ.

כל אחד מהקורבנות ניזוק בין מאות עד כמה אלפי שקלים, אך בהתאם לטיעוני המאשימה, הם קיבלו החזר מבנק לאומי. כך שהנזק שנגרם הוא נזק לבנק לאומי בסך 172,630 ₪.

מעבר לכך, מעשי הנאשם גרמו נזק כלכלי רב למערכת הבנקאית והם פוגעים באמון הציבור ביחס לשימוש בכרטיסי אשראי כאמצעי אמין ובטוח למשיכת מזומןבמכשירי הכספומט.

עוד יצוין כי בשל אמצעי מיגון שהבנקים וחברות האשראי נאלצים להתקין על מנת להתמודד עם עבירות מעין אלו שביצע הנאשם, התשלום עבור כך מתגלגל בסופו של יום לכיסו של האזרח אשר נאלץ לשלם עמלות נוספות.

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות הוא גדול. מעבר לסכומי כסף שנמשכו מחשבונות של הקורבנות, הנאשם ניסה למשוך בנוסך סך של כ- 155,000 ₪ , וזאת במספר הזדמנויות שונות ממספר רב של חשבונות השייכים לקורבנות, כאשר לו הניסיונות היו צולחים, הרי הנזק הפוטנציאלי הוא כפול ממה שנגרם בפועל.

זאת ועוד, כפי שעולה מאישום 13, הנאשם התקין בין התאריכים 12.1.25 ועד מועד מעצרו בתאריך 20.1.25 אמצעים טכנולוגיים נוספים על מנת לאסוף פרטי אשראי של קורבנות נוספים ורק ערנות של הבנק ובהמשך מעצרו של הנאשם מנעו את המשך ביצוע העבירות ופגיעה נוספת ברכוש הציבור.

אלמלא כן, הנזק הכספי אשר היה נגרם היה רב יותר בהרבה.

הסיבות שהובאו את הנאשם לביצוע העבירות, הן בצע כסף גרידא ורווח קל. לגבי טענות הנאשם בדבר קריסת עסק אביו לא הונחה כל תשתית ראייתית, כמו גם לטענה כי הנאשם הסתבך עם השוק האפור. אך גם אם טענות אלה נכונות הרי אין בהן כל הצדקה לביצוע המעשים בהם הורשע הנאשם.

מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים: בשים לב להיקף ביצוע העבירות כלפי 80 קורבנות שונים, התכנון המוקדם והתחכום במעשים, והנזק הרב שנגרם אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

מדיניות הענישה הנוהגת:

·  ברע"פ 6388/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.10.2021), הנאשם הסיע קשישים באמבולנס מביתם לבתי חולים, ובמהלך זה עשה שימוש בכרטיסי האשראי של הקשישים ומקורביהם, ללא ידיעתם ובדרכים שונות. הנאשם גזל סכום כולל של כ-43,000 ₪ ממתלוננים שונים. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-48 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 30 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור ההגנה על חומרת העונש התקבל ועונש המאסר הועמד על 26 חודשי מאסר, כאשר יתר רכיבי הענישה נותרו ללא שינוי.

·  ברע"פ 5658/15 אלכסנדר סמירוב נ' מדינת ישראל (24.8.15) המבקש הורשע, על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, וניסיון הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות. בין חודש אוקטובר 2013 לחודש ינואר 2014, המבקש ונאשם נוסף העתיקו את נתוניהם של כרטיסי אשראי של לקוחות חברת "לאומי קארד", שכפלו את כרטיסי האשראי ומסרו את הנתונים שנאספו לאדם אחר. בסיכומו של דבר, שכפלו הנאשמים שלושה כרטיסי אשראי, והאחר משך, באמצעות אחד מכרטיסי האשראי שזויפו, סך של 2,520 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. על המבקש הוטל עונש של 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, בצירוף ענישה נלווית. בית משפט המחוזי דחה את ערעור המבקש וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

·  ברע"פ 1596/16 סלימאן מוחתסב נ' מדינת ישראל (5.9.16) בית המשפט השלום הרשיע אתהמבקש, על יסוד הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, זיוף, קבלת רכוש שהושג בפשע, הונאה בכרטיס חיוב (שני מקרים), קבלת דבר במרמה, וניסיון לקבל דבר במרמה וכן בעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע. כתב האישום המתוקן כלל 11 אישומים שונים כאשר שישה מהם יוחסו למבקש וחמשת האישומים האחרים יוחסו לנאשם האחר. המבקש החזיק בכרטיס חיוב מזויף שעל גביו מוטבע מספר מסוים, ואילו בפס המגנטי שבו צרובים פרטי כרטיס חיוב שמספרו אחר. בכרטיס זה נעשה שימוש על ידי אחרים ואילו המבקש החזיק ברכב שבחזקתו את הרכוש הגנוב. בנוסף, המבקש השתמשו בפרטי כרטיס חיוב מזויף וביצע באמצעותו, יחד עם אחר, עסקת אשראי לרכישת נעליים, בסך של 930 ש"ח, אולם העסקה לא אושרה. בהמשך אותו ערב, נאשם אחר והמבקש השתמשו בצוותא חדא בפרטי כרטיס חיוב מזויף אחר וביצעו באמצעותו עסקת אשראי לרכישת נעליים בסך 930 ש"ח. מעבר לכך, המבקש השתמש בפרטי כרטיס חיוב מזויף ורכש באמצעותו ארוחה בסך 332 ש"ח. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ל-36 חודשי מאסר וגזר על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, בצירוף מאסרים מותנים. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחו.

·  ברע"פ 1579/16 ספיאן נ' מדינת ישראל (28.2.2016), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בעבירות של גניבת כרטיסי חיוב, התחזות לאחר, זיוף, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה. הנאשם בעל עבר פלילי מכביד הורשע ביחד עם אחר בביצוע שורה של עבירות הונאה בכרטיסי חיוב בכך שרכשו או ניסו לרכוש מוצרים מבתי עסק שונים תוך שימוש בכרטיסי חיוב השייכים לאחרים. מדובר בנזק בהיקף של כמה אלפי שקלים. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ועד 36 חודשים. על הנאשם נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחו.

·  ברע"פ 4939/16 עבד אל רוחמן נאסר נ' מדינת ישראל (26.6.16) כנגד המבקש ושני נאשמים נוספים הוגש כתב אישום מתוקן, הכולל 8 אישומים, 7 מתוכם התייחסו לעבירות שביצע המבקש ביחד עם שני הנאשמים הנוספים והאישום הנוסף התייחס לעבירות שביצע נאשם אחר לבדו. המבקש והאחרים הורשעו בביצוע עבירות מרמה שעניינם זיוף כרטיסי אשראי ושימוש בהם. המבקש ושני הנאשמים הנוספים קשרו קשר להשיג פרטי כרטיסי אשראי של אחרים, להעתיקם על גבי כרטיסים מזויפים, להשתמש בהם ולקבל באמצעותם במרמה מוצרים שונים בסך של עשרות אלפי שקלים. המבקש הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 36 חודשים. בית משפט השלום השית על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 6 חודשי מאסר על תנאי; קנס על סך של 10,000 ₪ ופיצוי על סך של 10,000 ₪ שיחולק שווה בשווה בין חברות האשראי. ערעור שהוגש ע"י המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה על אף שנקבע כי יוחסה למבקש בטעות עבירה של התחזות לאדם אחר במסגרת האישום השישי. גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגיש המבקש נדחתה.

·  ברע"פ 5328/20 ממן נ' מדינת ישראל (1.9.2020), הנאשם התחזה לאישה באתרי היכרויות, יצר קשר עם גברים תוך הצגת מצג שווא. הנאשם ביקש מהמתלוננים להזמין עבורו אוכל ומסר מספרי טלפון פיקטיביים. כאשר התקשרו הגברים לאותם מספרי הטלפון ענה הנאשם בעצמו תוך שהוא מזדהה לאיש קשר מהמסעדה, קיבל מהם את פרטי כרטיסי האשראי ועשה שימוש בכ-120 עסקאות שונות ורכש מוצרים בשווי כולל של 70,000 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24-10 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, בית המשפט המחוזי קבע כי המתחם העונש ההולם נע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·  בעפ"ג 1771-11-16 דויגא נ' מדינת ישראל (31.1.2017), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם, אזרח מולדובה, נכנס לישראל תחת אשרת תייר, ולאחר שזו פקעה, ביצע עשרות עבירות של הונאה ומרמה בכרטיסי אשראי. הנאשם התקין מצלמה המתעדת את הקוד הסודי על גבי מכשיר כספומט, והטביע את הנתונים שהתקבלו על כרטיסים ריקים, ביחד עם אחר. בהמשך, עשה הנאשם שימוש בכרטיסים אלה, תוך ביצוע מעשי הונאה. שווי החיוב שנעשה בכרטיסים המזויפים עמד על 31,000 ₪ ושווי ניסיונות המשיכה עמד על 54,000 ₪ (נוסף על ניסיונות נוספים ללא פירוט גובה החיוב). נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 חודשים לארבע שנות מאסר בפועל, וגזר על הנאשם, שהודה בעבירות והביע חרטה, עונש בן 32 חודשים בצירוף פיצוי כספי וקנס. ערעור על חומרת העונש התקבל באופן שהעונש הוקל ל- 26 חודשי מאסר בפועל בשל כלל אחדות הענישה.

·  בעפ"ג 51483-01-19 בלשייב נ' מדינת ישראל (4.4.2019), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע ב-10 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, 10 עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב ו-9 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב. הנאשם, בהיותו אזרח בולגריה הצטייד קודם להגעתו לישראל, בציוד המיועד לזיוף כרטיסי חיוב. ב-11 הזדמנויות שונות במהלך כ-5 שבועות, התקין הנאשם פלסטיק הנחזה לשפתיים של כספומט על קורא כרטיסים במכשירי כספומט שונים, וכן התקין מצלמה המתעדת את פעולות הלקוח ואת הקשת הסיסמה. לאחר העתקת נתוני הלקוחות, חיבר הנאשם את הנתונים למחשבו, צרב אותם וכתב את הקוד הסודי על גבי הכרטיס או בצמוד אליו. בהמשך לכך משך הנאשם עם הכרטיסים במספר מכשירי כספומט סך כולל של 70,000 ₪ וניסה למשוך עוד 100,000 ₪. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם ב-10 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, ב-10 עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב וב-9 עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה של 25 עד 48 חודשים מאסר בפועל והטיל על הנאשם 25 חודשי מאסר וענישה נלווית. הנאשם הגיש ערעור, ובית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה נע בין 24 ל-48 חודשים, בהתאם לעתירת המאשימה. בשים לב להודייתו של הנאשם בעבירה, להיותו נעדר עבר פלילי ולחרטה שהביע, העמיד בית המשפט את העונש על 24 חודשי מאסר בצד חילוט כספים בסכום של כ-56,000 ₪.

·  בעפ"ג 4524-02-23 שטרית נ' מדינת ישראל (10.8.2023), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשמים הורשעו בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, התחזות כאחר והפרת הוראה חוקית. מדובר בכ-21 אישומים במסגרתם קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה רכוש, מוצרים, שירותים וכספים מאנשים שונים בסך 135,849 ₪. בית משפט השלום (ניתן על ידי) קבע מתחם עונש הולם שנע בין 30-12 חודשי מאסר וגזר על הנאשמים 12 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור ההגנה לבית המשפט המחוזי התקבל ומשיקולי שיקום הוטלו על הנאשמים 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. יתר רכיבי הענישה נותרו ללא שינוי.

·  בת"פ 1446-02-19 מדינת ישראל נ' אבוטבול (3.11.2019), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה, התחזות כאחר, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות וניסיון הונאה בכרטיסי חיוב. הנאשם ריצה עונש מאסר בפועל ובמהלך כחצי שנה התקשר מבית הסוהר למספרי טלפון רבים באקראי, במטרה לבצע מעשי מרמה כלפי אזרחים רובם קשישים. הנאשם הציג את עצמו בכזב כנציג תאגיד המים או נציג חברה אחרת וטען בכזב כי עליהם לשלם סכום כסף במזומן עבור תיקונים שונים. הנאשם דרש כי סכומי המזומן יועברו לידי שליח מטעמו ובהמשך שלח נהגי מוניות שונים אשר נטלו מהם את הכסף. במקרים נוספים התקשר למתלוננים והציג עצמו בכזב בעל תפקיד בחברה פלונית על מנת לקבל במרמה את פרטי כרטיסי האשראי. ומשהצליח ביצע רכישות בסכומים של עשרות אלפי שקלים באמצעות פרטי כרטיס האשראי שנמסר לו במרמה. במעשי המרמה קיבל הנאשם סך כולל 70,733 ₪. בית משפט שלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8-4 שנות מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם 4 שנות מאסר וענישה נלווית.

·  בת"פ 14449-04-24 מדינת ישראל נ' סוויטין (14.11.24) (ניתן על ידי), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע ב- 8 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות ו- 9 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות. הנאשם קיבל בעורמה, ב- 7 הזדמנויות שונות, מכשירים סלולאריים מבלי שניתנה בעדם תמורה. הנאשם זייף ב- 9 הזדמנויות שונות, אישור בדבר העברה בנקאית לחשבון המתלוננים ביודעו כי מדובר במצג שווא, וכי התשלום לא הועבר והציג את האישור למתלוננים. בנוסף, על מנת להקשות על זיהויו, הנאשם החליף מספרי טלפונים ועשה שימוש בדמויות ושמות שונים. באחד המקרים קיבל הנאשם בעורמה ממתלונן, תוך הצגת מצג שווא כי בכוונתו למכור לו מכשיר סלולארי, קוד חד פעמי באמצעותו משך מחשבון המתלונן סך של 1,000 ₪. הנאשם קיבל במרמה 7 מכשירים סלולריים, ששווים הכולל עומד על סך של 21,450 ₪ וניסה לקבל במרמה שני מכשירים סלולריים נוספים ששווים הכולל עומד על סך של 3,750 ₪ .כמו כן קיבל במרמה ממתלונן אחר סך של 1,000 ₪. המכשירים הסלולאריים והכספים אותם קיבל הנאשם במרמה לא הוחזרו לידי המתלוננים.באותו מקרה קבעתי כי מתחם העונש ההולם נע בין 8ל- 22 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית. על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. יש לציין כי בשונה מהמקרה שבפני שסכומי המרמה היו משמעותית נמוכים וללא הצטיידות במכשור לזיוף כרטיסי אשראי ושכפולם.

·  בת"פ 35251-11-23 מדינת ישראל נ' ללוש ואח' (3.6.24), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה (14 עבירות), סיוע לקבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע עוון (15 עבירות), שימוש ברכיב חיוני,בריחה ממעצר, תקיפת שוטר, היזק לרכוש והפרעה לשוטר. כתב האישום המתוקן כלל 16 אישומים. הנאשם ובת זוגו ניגשו למתלוננים אקראיים וסיפרו להם בכזב כי רכבם ננעל ואין באפשרותם לשוב הביתה והם זקוקים לסיוע כספי. בחלק מהמקרים טענו הנאשמים בכזב כי הם מפונים מאזור לחימה בצפון הארץ. הנאשמים הבטיחו למתלוננים כי ישיבו להם את כספם כשיגיעו הביתה באמצעות יישומון BIT. לאחר שאלו נענו לבקשתם נעלמו הנאשמים ולא השיבו להם את כספם. מדובר בהיקף מרמה של כ-7,000 ₪. נקבע כי מתחם הענישה ההולם את עבירות המרמה נע בין מספר חודשי מאסר ועד 15 חודשי מאסר, בצירוף ענישה נלווית. על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ 21870-01-14 מדינת ישראל נ' משה וקנין, (11.09.2014), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בעבירות מרמה, במסגרתן קיבל כספים בסך העולה כדי 100,000 ₪, זיוף, התחזות לאדם אחר וגניבת כרטיסי חיוב. הנאשם פרסם מכרזים פיקטיביים וקיבל במרמה כספים מחברות שהגישו הצעות למכרז. הנאשם עשה שימוש בזהות כוזבת, תעודות מזויפות, והשתמש בכרטיסי אשראי ללא ידיעת בעלי הכרטיס. הנאשם צירף והודה בכתב אישום נוסף בעניין עבירות דומות. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 20 חודשי מאסר ועד 6 שנים וגזר על הנאשם מאסר לתקופה של 5 שנים בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ 8622-07-11 מדינת ישראל נ' אילן ראובן (24.4.2013) אליו הפנתה המאשימה, הורשע נאשם ב- 12 אישומים בגין עבירות מרמה והונאה בכרטיס חיוב. המסגרת עבודתו הגיעו לידי הנאשם מספרים של כרטיסי חיוב של חברות אשראי שונות, ומספרי תעודות זהות תואמים. באמצעות שימוש בכרטיסים הגנובים, ביצע הנאשם במספר רב של הזדמנויות מעשי מרמה. הנאשם קיבל במרמה סחורה בשווי של 167,000 ₪ וניסה לקבל סחורה בשווי של 88,000 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 7 שנות מאסר. על רקע נסיבותיו של הנאשם, נגזרו עליו 4 שנות מאסר וענישה נלווית.

·  בת"פ (קריות) 36920-02-21 מדינת ישראל נ' ג'והרי (14.9.21), אליו הפנתה המאשימה, דובר בנאשם שב-33 הזדמנויות שונות יצר קשר עם אנשים שפרסמו בפייסבוק דברים למכירה או שהתעניינו ברכישה של מוצרים, התחזה לנציג האתר הרלבנטי וקיבל לידיו את פרטי אמצעי התשלום שלהם. כך, במהלך כחצי שנה הנאשם ביצע 280 עסקאות טלפוניות ורכש מוצרים בסך כולל של כ 190,000 ₪ . חרף טענת הנאשם כי העבירות בוצעו על רקע מצב כלכלי קשה, בית המשפט קבע מתחם אחד שנע בין 28 ל- 50 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 34 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים (ניתן משקל לגילו של הנאשם (20), להעדר עבר פלילי, לנטילת האחריות ולהתרשמות שירות המבחן כי הנאשם אינו מבין את חומרת מעשיו).

·  בעפ"ג (חי') 55907-12-15 מדינת ישראל נ' חרומנקוב (25.2.16) הורשע המשיב ושני נאשמים נוספים, ב -8 אישומים ובביצוע עבירות, בין היתר, של קשירת קשר לביצוע פשע בצוותא, החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב בצוותא, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, ניסיון הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה וכן זיוף. הנאשמים הנוספים מלבד המשיב היו נתינים זרים בעלי אזרחות אוקראינית אשר נכנסו לשטח המדינה וקשרו קשר לביצוע פשע עם המשיב אשר כבר ביצע, עובר להגעתם של הנאשמים ארצה, עבירות בכרטיסי חיוב. הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות הוא הסכומים שמשכו המשיב והאחרים בפועל, אשר עמד על סך של 25,100 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה ההולם למעשי העבירה שביצע המשיב נע בין 6 חודשים ל-24 חודשי מאסר בפועל. המשיב, ללא עבר פלילי, שהה במעצר מאחורי סורג ובריח תקופה של 3 חודשים. בית משפט השלום גזר על המשיב 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ללא ניכוי ימי המעצר ובנוסף, מאסר מותנה וכן צו מבחן. בבית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה על קולת העונש, וגזר על המשיב 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי התקופה בה היה במעצר. יצוין כי בית המשפט המחוזי הדגיש "...כי העובדה שבפועל נמשך במרמה סכום יחסית לא גבוה (כ- 25,000 ₪) ונעשה ניסיון למשוך סך נוסף של כ- 40,000 ₪, אין בה לכשעצמה כדי להוות שיקול דומיננטי בכל הנוגע לחומרת מעשי העבירה..".

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירות, לרבות היקף הנזק שנגרם, השיטתיות בביצוע העבירות וריבוי העבירות, ואת מדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 חודשי מאסר ל- 48 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

במקרה זה לא קיימות נסיבות חריגות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם, אשר קבעתי לעיל לא לחומרא ולא לקולא.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לקולא שקלתי את הודאתו של הנאשם במסגרת הליך מוקד, נטילת האחריות על מעשיו והבעת החרטה. הנאשם חסך מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומהצורך להעיד עשרות מתלוננים.

עוד שקלתי את העובדה כי הנאשם נתין זר, בן 26, נעדר עבר פלילי בארץ, כאשר תנאי כליאתו כנתין זר שאינו דובר את השפה העברית הם תנאי כליאה קשים יותר מאשר לאזרח ישראלי.

הקלות הבלתי נסבלת שבה מבוצעים עבירות מעין אלו והקושי באיתור הנאשמים המעורבים במעשים מסוג זה, במיוחד כאשר מדובר בהתארגנות יחד עם נתינים זרים, מחייבת לא רק הרתעת היחיד אלא גם הרתעת הרבים בקביעת העונש בתוך מתחם העונש ההולם.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  28 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 20.1.25.

ב.  מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי על אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה או כל עבירה אחרת בניגוד לחוק שירותי תשלום, ויורשע בגינה.

ג. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 30 יום מאסר תחתיו. הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה,

ניתן לשלם את הקנס באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

נוכח הודעת המאשימה כי הקורבנות הישרים של הנאשם קיבלו החזר כספי לא מצאתי להשית פיצוי. אין בכך כדי למנוע תביעה אזרחית.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, ג' אב תשפ"ה, 28 יולי 2025, במעמד הצדדים.