הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והורשע בביצוע 2 עבירות של תקיפת בת זוג (בניגוד לסעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

כמו כן הנאשם צירף ת"פ 73855-05-25 (להלן: "תיק המצורף"), הודה בכתב האישום המתוקן (במ/1) והורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום המתוקן בתמצית:

הנאשם והמתלוננת היו בני זוג במועד הרלוונטי לאישום הראשון בכתב האישום. במועד הרלוונטי לכתב האישום שהתה המתלוננת במחלקת יולדות בבית חולים רמב"ם לאחר לידת בנם המשותף עם הנאשם.

בתאריך 11.9.22 בסמוך לשעה 1:00 הגיע הנאשם לבית החולים והתפרע בחדר בו שהתה המתלוננת ואחות של המחלקה אמרה לו כי אנו יכול להישאר בחדר. לאור הערת האחות התעצבן הנאשם על המתלוננת ותקף אותה באופן שסטר על פניה ונתן מכות אגרוף לחזה.

במועד הרלוונטי לאישום השני היו הנאשם והמתלוננת בני זוג פרודים. בתאריך 27.06.23 סמוך לשעה 22:00 הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת וביקש ממנה להרים את ילדו המשותף עם המתלוננת. משסירבה המתלוננת תקף אותה הנאשם שאופן שדחף אותה בעזרת ידיו.

עובדות כתב האישום המתוקן בתיק המצורף בתמצית:

המתלוננת היא אמו של הנאשם ובמועד הרלוונטי לכתב האישום התגורר הנאשם יחד עם המתלוננת וסבתו ב... (להלן: "הבית").

בתאריך 19.5.25 סמוך לשעה 16:00, הגיע הנאשם לבית כשהוא תחת השפעת אלכוהול, פתח את הדלת ותקף את המתלוננת ללא כל סיבה נראית לעין, באופן שתפס אותה באמצעות ידיו, הרימה והפילה ארצה. המתלוננת צעקה לנאשם כי בחדר השינה יש כסף בחושבה שכך תוכל להתחמק מפניו. המתלוננת נשכבה מתחת לשולחן המטבח, אך הנאשם תפס בגוף המתלוננת והחל לגרור אותה, ולאחר מכן הרימה והשליכה פעם נוספת ארצה, כשהמתלוננת מתחננת שיחדל ממעשיו.

חרף תחנוניה של המתלוננת המשיך הנאשם לתקוף אותה באופן שתפס אותה בשתי ידיו ונגח בראשה והיכה אותה עם ידו בצדו הימני של הראש, ומשך באמצעות ידו באחד עגלי אוזנה בחוזקה.

בשל מעשיו של הנאשם והחשש מפניו הטילה המתלוננת את מימיה ללא שליטה. הנאשם הרים את המתלוננת פעם נוספת והשליכה ארצה ולאחר מכן הרימה, הכניסה לחדרו והשליכה על מיטתו וחזר על מעשיו פעם נוספת.

המתלוננת הצליחה לברוח ולפתוח את דלת הבית, אך הנאשם ניגש אליה, סגר את דלת הבית על ידה השמאלת של המתלוננת תוך שהמתלוננת ממשיכה לזעוק לעזרה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות חתך עמוק מעל גבה שבגינו נזקקה המתלוננת לסגירה, שפשופים בחלקי גופה, חבלה בפרק יד שמאל ופצע קטן מתחת לאוזן ימין והיא פונתה לקבלת טיפול בבית חולים רמב"ם.

בהמשך, משהגיעו שוטרים לדירה וביקשו מהנאשם להתלוות אליהם לתחנה, הנאשם השתולל וסירב להתלוות עמם לניידת עד שהשוטרים נאלצו לגרור אותו בגרם מדרגות הבניין עד להגעה לניידת. עם ההגעה לתחנה הנאשם סירב לרדת מהניידת והשתטח על הרצפה.

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם הכולל 3 הרשעות בגין עבירות אלימות (טע/2).

כמו כן הגישה המאשימה כתב אישום, הכרעת דין וגזר דין שניתנו בת"פ 74313-07-24 שם הוטל על הנאשם, בין היתר מאסר על תנאי בן 4 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק שבפניי (טע/3).

בנוסף הגישה המאשימה תמונות בהן תועדו חבלות שנגרמו למתלוננת (טע/4).

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם, הם שמירה על בטחונו האישי, על גופו ושלמות נפשו, ובפרט כשמדובר בבני משפחתו של הנאשם להיות מוגנים בפני אלימות מצדו כלפיהם.

ב"כ המאשימה ביקש לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים בגין כל אחד מהתיקים והפנה לפסיקה ממנה ביקש ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות. בנוגע לתיק המוביל, ביקש ב"כ המאשימה לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ל- 12 חודשי מאסר בפועל ובגין תיק המצורף מתחם העונש ההולם נע בין 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחמי העונש ההולם, בשים לב לעברו של הנאשם, העובדה כי אינו מטפל בבעיית השתייה שלו ולשם הרתעת היחיד והרבים, ביקש ב"כ המאשימה להשית עונש ברף העליון של המתחם בכל אחד מהתיקים ולצבור את הענישה, להפעיל מאסר על תנאי בן 4 חודשים במצטבר, להטיל מאסר על תנאי חדש, קנס כספי ופיצוי למתלוננות.

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בגין התיק העיקרי נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל והדגיש כי מדובר בשני אירועים ישנים. באשר לתיק המצורף נטען כי הגם שמדובר באירוע חמור, רף החבלות שנגרמו למתלוננת אינו גבוה מאוד וביקש לקבוע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחמי הענישה, ב"כ הנאשם הדגיש את הודאתו של הנאשם בשני כתבי אישום נפרדים, חיסכון בזמן שיפוטי ובצורך להעיד שתי מתלוננות. עוד הדגיש בא כוח הנאשם את נטילת האחריות מצדו של הנאשם והבעת החרטה. על כן ביקש ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש מדוד שלוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם וגילו הצעיר.

דברי הנאשם:

הנאשם אמר כי הוא מאוד מצטער וכי הוא ביצע את העבירות כשהיה תחת השפעת אלכוהול.

דיון והכרעה:

בשים לב לעבודה כי מדובר בשתי מתלוננות שונות, כאשר המעשים בוצעו לא בסמוך זה לזה, מסכימה אני עם בא כוח המאשימה כי יש לקבוע מתחמי ענישה שונים בגין כל אחד מהתיקים.

מתחם העונש ההולם בגין התיק העיקרי (אלימות כלפי בת זוג):

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה הם זכותה של המתלוננת לשלמות גופה, בריאותה, וביטחונה האישי. הדברים נכונים, ביתר שאת, כאשר מדובר בעבירות אלימות כלפי בת זוג.

הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה:

לא מדובר בביצוע עבירות מתוכננות מצדו של הנאשם אך כך הם רוב עבירות האלימות כלפי בן משפחה ואין בכך כדי להקהות מחומרת המעשים. הנאשם תקף את המתלוננת בשתי הזדמנויות, פעם ראשונה בבית חולים, שם אושפזה לאחר שילדה את בנם המשותף עם הנאשם, ובפעם השנייה בחלוף כ- 10 חודשים, לאחר שהשניים כבר היו פרודים.

הנזק שנגרם מביצוע העבירה על ידי הנאשם: כתוצאה ממעשי הנאשם לא נגרמו חבלות למתלוננת אך יחד עם זאת, בוודאי נגרם לה מפח נפש, כאשר היא מותקפת ללא כל התגרות מצדה בבית החולים זמן קצר לאחר לידה.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: נוכח נסיבות ביצוע העבירה, רמת האלימות מצדו של הנאשם והעדר חבלה גופנית, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

· ברע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016), אליו הפנתה המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד העונש אשר הוטל על המבקש, בגין הרשעתו באירוע יחיד של תקיפת בת זוג. המבקש דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר. נשקלו נסיבות לקולה, הנתק שבין הנאשם למתלוננת והעדר הרשעות קודמות, ולחומרה היעדר הבעת חרטה מצד המבקש. נגזר על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

· ברע"פ 303/16 טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.16) המבקש הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בכך שדחף את רעייתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה על הרצפה. מיד לאחר מכן בעט בה הנאשם בעודה מוטלת על הרצפה. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל וגזר על הנאשם חמישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון תוך שנקבע כי עונשו של המבקש נמצא בצד המקל ביחס לחומרת מעשיו.

· בעפ"ג (באר שבע) 18376-12-13 פלוני נ' מדינת ישראל (19.3.14) הורשע המערער בביצוע מעשי אלימות כלפי בת זוג. המערער תקף את אשתו בכך שבעט בה ותוך כדי כך היא נפלה והמערער שכב עליה. כחודש לאחר מכן, תקף המערער שוב את אשתו בכך שסטר לה. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה משמעותי ועד 9 חודשי מאסר בפועל. המערער נדון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, ל-6 חודשי מאסר על תנאי, לתשלום קנס בסך 500 ₪ ול- 4000 ₪ פיצוי למתלוננת. ערעור שהגיש המערער על חומרת העונש התקבל, באופן שעונש המאסר בפועל קוצר לחודשיים בדרך של עבודות שירות, כאשר שאר הוראות גזר הדין נותרו על כנם.

· בעפ"ג (מחוזי מרכז) 1616-12-20 פיקדו נ' מדינת ישראל (15.2.2021), אליו הפנתה המאשימה, המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים ותקיפה סתם - בת זוג בכך שתפס בשערה של המתלוננת, משך ובעט בה. שכנה שהבחינה במתרחש צעקה למערער לחדול ממעשיו וזה איים עליה בתגובה. בהמשך זרק המערער טלפון על המתלוננת, תפס בידה ומשך אותה. בית משפט השלום קבע כי מתחם עונש הולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות על דרך של עבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. המערער נידון ל-6 חודשי מאסר בפועל וסה"כ מאסר בן 14 חודשים הכוללים הפעלת מאסרים מותנים (5 חודשים ו-3 חודשים). ערעור לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו, המאסרים המותנים הופעלו בחופף והמערער נידון לעונש מאסר בן 11 חודשים.

· בת"פ 28041-02-22 מדינת ישראל נ' בן נעים (12.7.22), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בתקיפת בת זוג. בני הזוג התגוררו יחד עם בנם הפעוט ובנה בן העשר של המתלוננת. לאחר שהפעוט התעורר בבכי, והמתלוננת העירה לנאשם כי ישמור על שקט, נטל הנאשם כרית וחבט במתלוננת בחוזקה מספר פעמים בפלג גופה העליון. בתגובה השליכה לעברו המתלוננת בקבוק מטהר אוויר. או אז תפס הנאשם בחוזקה בצווארה של המתלוננת וחנקה, ולאחר מכן הוציאה מן החדר. בתגובה נטלה המתלוננת מטאטא באמצעותו דחפה את הנאשם. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון למאסר בפועל בן 14 חודשים ועונשים נלווים. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש, נדחה - עפ"ג 8647-09-22.

· בת"פ (ק"ג) 70496-06-20 מדינת ישראל נ' מאיר שטרית (10.7.22) הורשע הנאשם בעבירת תקיפה סתם - בן זוג ובשלוש עבירות של איומים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשים מאסר בפועל. על הנאשם הושתו חודשיים מאסר בפועל וענישה נלווית.

· בת.פ. 52600-08-19 (נת') מדינת ישראל נ' פלוני (22.6.21) הורשע הנאשם על סמך הודאתו, בעבירה של תקיפת סתם ואיומים. לפי העובדות בהן הורשע הנאשם, הוא ניגש לאשתו שישבה על הכיסא, תפס אותה בצווארה ובכתפיה ודחף אותה לאחור. כמו כן איים עליה הנאשם שיקנה חומצה וישפוך לה על הפנים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל- 8 חודשי מאסר בפועל, ונוכח המלצה חיובית של שירות המבחן והעדר עבר פלילי גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן, פיצוי והתחייבות כספית.

· בת"פ 50167-01-20 (חי') מדינת ישראל נ' ויסאם גנאם (27.3.22) הנאשם הורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירה של תקיפה סתם שבוצעה כלפי רעייתו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט חרג לקולא ממתחם העונש ההולם בשבל סיכויי שיקום והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי.

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירה ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין מאסר קצר ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם בגין התיק המצורף (אלימות כלפי אמו של הנאשם):

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות הן זכות המתלוננת לשלמות גופה, ביטחונה ושלוות נפשה בביתה. במיוחד נכונים הדברים כאשר המתלוננת היא אמו של הנאשם, והמעשים בוצעו בביתה.

בחינת נסיבות ביצוע העבירות:

הגם שלא קדם תכנון לביצוע העבירות על ידי הנאשם, והרקע לאירוע הוא שתיית אלכוהול, אין בכך כדי להוות צידוק למעשי הנאשם.

הנאשם פעל באלימות חסרת רסן כלפי אמו אשר הלכה והסלימה במהלך האירוע, כשהוא מרים אותה ומשליך אותה על הרצפה פעם אחר פעם, מכה בה ולבסוף אף סגר דלת על ידה כאשר ניסתה להימלט מפניו וכשהיא זועקת לעזרה.

חומרה יתרה יש לראות בכך שהמעשים בוצעו כלפי המתלוננת, שהיא אמו של הנאשם, בביתה.

המעשים של הנאשם אף גרמו להשפלתה של המתלוננת, אשר עקב האלימות שהפעיל הנאשם כלפיה ומחשש בפניו הטילה מימיה ללא שליטה.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמה למתלוננת חבלה של ממש בכל חלקי גופה כפי שניתן להתרשם מהתמונות שהוגשו (טע/4) והם הצריכו טיפול רפואי.

בנוסף, ניתן רק לשער את הפחד והאימה שאחזו במתלוננת בעת האירוע כשהיא מנסה להימלט מפני הנאשם ללא הצלחה, ומרוב הפחד מטילה את מימיה על עצמה.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהנזק שעלול היה להיגרם מהתנהגות הנאשם, המעשים בוצעו כלפי אישה לא צעירה, כשהיא מושלכת פעם אחר פעם לרצפה מגובה, ורק בנס האירוע הסתיים בחבלות של ממש בלבד.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים:

מעשיו של הנאשם חמורים ומכוערים. במקום לכבד את אמו כמצוות כל הדתות מקדמת דנא וכמצופה מכל אדם, הנאשם פעל באלימות חסרת רסן כלפיה וגרם לחבלות בחלקים שונים בגופה. על כן אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנוהגת:

· בעפ"ג 36144-11-23 מדינת ישראל נ' קמפר (11.1.24), המשיב הורשע בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש לאחר שתקף את אמו ועבירה של היזק לרכוש. בין המשיב למתלוננת התגלע ויכוח על רקע זה שזרקה שקית זבל שהכילה סמים מסוכנים. המשיב תקף את המתלוננת במכת אגרוף מתחת לעין, סטר לה וגרם להמטומה בעין. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר. על המשיב נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, והופעלו 6 חודשי מאסר מותנה בחופף. המדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט לא התערב במשך המאסר בפועל שנגזר, אך קבע כי המאסר המותנה לא יופעל בחופף אלא במצטבר, כך שנגזר על הנאשם לרצות 14 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, בית המשפט החמיר את משך המאסר המותנה וקבע כי יעמוד על 10 חודשים במקום 6 חודשים.

· בת"פ 49471-03-13 מדינת ישראל נ' פלוני (1.10.14) הנאשם הורשע, לאחר הודאתו, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לאחר שתקף את אביו, כשהוא מצוי בגילופין. הנאשם נשך אחת מאצבעות ידו הימנית של אביו וגרם לו לפצע מדמם. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע מתקופה קצרה של מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 5.5 חודשי מאסר בפועל והופעל מאסר מותנה של 3 חודשים במצטבר, לצד ענישה נלוות.

· בת"פ 8764-01-13 מדינת ישראל נ' דוד אמזלג (11.4.13) הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים. הנאשם, שהיה מצוי בגילופין, לאחר ויכוח שהחל בינו לאביו על רקע סירובו של באחרון לתת לנאשם כסף לסיגריות, החל הנאשם להכות את אביו, קרע את חולצתו ואיים עליו. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לאב חבלות. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין ממספר חודשי מאסר בפועל שבמקרים מסוימים ניתן לרצות בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 5 חודשי מאסר בפועל וכן הופעלו במצטבר ובחופף מאסרים מותנים כך שסך הכל הושת על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסר על תנאי.

· בת"פ 410-02-15 מדינת ישראל נ' פלוני (6.7.15) הורשע הנאשם על סמך הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ובריבוי עבירות איומים. על פי האישום הראשון לאחר שהנאשם הגיע לבית אמו וזו ביקשה ממנו לעזוב את הבית, הכה הנאשם את אמו מספר פעמים באמצעות אגרופיו וגרם לה לחבלות. בהתאם לאישום השני השמיע הנאשם בפני אחרים איומים כלפי אמו. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם ישלח לתסקיר ובהעדר המלצה טיפולית תגביל עצמה המאשימה ל-12 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בגין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש נע מתקופה קצרה של מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל ובגין עבירת איומים נע ממאסר קצר ועד 10 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש הכולל לכל העבירות נע ממספר בודד של חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. על הנאשם נגזר עונש של 7 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המפורטים לעיל, ובשים לב לאופי האלימות שהופעלה כלפי המתלוננת, הנזק שנגרם מביצוע העבירות ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

חריגה ממתחמי הענישה:

בנסיבות תיק זה לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם, לא לחומרא ולא לקולא.

הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות:

הנאשם הודה בכתב האישום, ביקש לצרף תיק נוסף, הודה והורשע גם בו, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה על מעשיו. בהודאתו, הנאשם חסך מזמנו השיפוטי של שני מותבים ובעיקר את עדות המתלוננות, בת זוגו לשעבר ואמו.

לחומרא, שקלתי את העובדה כי אין זו פעם הראשונה שהנאשם עומד לדין בגין עבירות אלימות, כפי שעולה מהרישום הפלילי (טע/2). רק לפני שנה הורשע הנאשם בגין עבירות אלימות כלפי אמו, ריצה מאסר בפועל, ועל אף מאסר על תנאי בר הפעלה בן 4 חודשים, שב להתנהגותו האלימה.

נראה כי הרקע לביצוע העבירות הוא שתיית אלכוהול, אך הנאשם לא עבר ולא עובר כל הליך טיפולי בהקשר זה ועל כן קיים סיכון לא מבוטל כי ישוב להתנהגותו האלימה עם שחרורו.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין שני התיקים כדלהלן:

1. 10 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 19.5.25.

2. אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 74313-07-24 במצטבר לעונש שהוטל בגין תיק זה, כך שסך הכל על הנאשם לרצות עונש מאסר של 14 חודשים מיום מעצרו בתאריך 19.5.25.

3. מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת אלימות פיזית כלפי בן משפחה, ויורשע בגינה.

בנסיבות תיק זה לא מצאתי מקום להשית עונש כלכלי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ג' אב תשפ"ה, 28 יולי 2025, במעמד הצדדים.