גזר דין

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין שתי עבירות:

א. עבירה של העסקת שלושה עובדים זרים תושבי השטחים שלא כדין מבלי שהממונה או עובד משרד הפנים מטעמו התיר את העסקתם אצל הנאשם, וזאת בניגוד לסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים).

ב. עבירה של העסקת שלושה עובדים זרים שלא היו רשאים לעבוד בישראל ואצל הנאשם בניגוד לסעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים.

2. ביום 14/11/24 הגיעו הצדדים להסדר טיעון סגור לפיו הנאשם יודה בכתב האישום כלשונו ויורשע, והצדדים יטענו לעונש מוסכם כך שיושת על הנאשם קנס בסך 33,000 ₪. הצדדים נותרו חלוקים ביחס למספר התשלומים לתשלום הקנס האמור.

3. המאשימה טוענת שפריסת התשלומים צריכה לשמור על עיקרון ההרתעה, ומנגד הנאשם טוען שמצבו הכלכלי אינו טוב, הוא משתכר שכר של 6,000 ₪ ובתקופת המלחמה שכרו פסק לחלוטין, הוא מפרנס יחידי במשפחה ברוכת ילדים והוא נמצא בהליך של חדלות פירעון בו הוא משלם מדי חודש 2,000 ₪.

4. בנסיבות העניין, בשים לב לרמת הענישה הנוהגת מצאתי את ההסדר סביר ועל כן יש לכבדו. ביחס למספר התשלומים, יש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, אשר תואר כמורכב ומאתגר. הרתעה מטבעה היא עניין התלוי בנסיבות של כל אדם. במצב הכלכלי של הנאשם כפי שתואר בפני ואינו שנוי במחלוקת, קנס גבוה עלול לפגוע בבני ביתו של הנאשם, מצב שאינו רצוי. לכן, אני סבורה שיש לפרוס את הקנס ל-33 תשלומים שווים, כך שכל תשלום יעמוד על 1,000 ₪ אשר ישולם בתשלומים חודשיים, עוקבים ושווים. מועד התשלום הראשון ביום 1/1/25. אני סבורה שסכום זה ירתיע את הנאשם בנסיבותיו, וימנע הישנות של עבירות דומות בעתיד.

5. כמו-כן הנאשם יחתום תוך 30 ימים ממתן גזר הדין על התחייבות להימנע מביצוע עבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים , תשנ"א- 1991, וסעיף לסעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים למשך 3 שנים מיום החתימה, בגובה הקנס המרבי הקבוע לצד העבירות,116,800₪.

6. זכות ערעור כחוק.