3. ב"כ המאשימה, עו"ד בן אסולין, עמד על הערכים החברתיים שנפגעו, ובהם הנזק לציבור והפגיעה בשלומו ובריאותו. עוד עמד על הצורך להיאבק בתופעת גידול הסמים והפצתם באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה, ועל נסיבות ביצוע העבירה שכללו תכנון מוקדם ומוקפד ועל חלקו המרכזי של הנאשם בביצועה. עוד הדגישה המאשימה כי בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים מפני שיקולי הרתעה וגמול. לפיכך, עתרה המאשימה למתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר. בהתחשב בנתוני הנאשם, עברו הפלילי שכולל 9 הרשעות עותרת המאשימה למקמו במרכז המתחם, לעונש מאסר בן 36 חודשים בניכוי ימי מעצרו לצד ענישה נלווית הכוללת קנס משמעותי שלא יפחת מ-100,000 ₪.

4. ב"כ הנאשם, עו"ד איתן און, עתר למתחם ענישה מתון יותר המתחיל מ-12 חודשי מאסר. לטענתו, הפסיקה בעבירות גידול במשקלים דומים מגוונת וכוללת גם פסיקת בתי משפט שלום, ובמשקל של כ-50 ק"ג נעה בין 12-15 חודשי מאסר. עוד נטען, כי עברו הפלילי של הנאשם ישן, העבירה האחרונה בוצעה בשנת 2013, מאז ובמשך שנים רבות התנהל באופן תקין. עוד הפנה לעתירה לגילוי ראיה, לדבריו עלה ממנה שהנאשם אינו בעלי המעבדה, במעבדה נתפסו ממצאים הקושרים גם אחר שלא הוגש נגדו כתב אישום. לדבריו, חרף הקשיים הראייתיים ביקש הנאשם לסיים את משפטו , נוטל אחריות על מעשיו ועושה שינוי משמעותי בין כותלי בית הסוהר. על כן ביקש למקם את עונשו בתחתית המתחם.

5. הנאשם בדברו האחרון הצר על מעשיו, סיפר כי במהלך מעצרו מתנהל באופן תקין, משמש עציר תומך ומזמן עזב את דרך הפשע.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

6. על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

7. מעשי הנאשם פגעו פגיעה ממשית בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו וביטחונו, וחשיפתו לנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים כתוצאה מגידול סמים בהיקף נרחב. בית המשפט העליון הדגיש בפסיקותיו הרבות את חומרתן הרבה של עבירות הסמים, גם ביחס לעבירות הנוגעות לסם קנביס, את שכיחותה של תופעת המעבדות לגידול סם ואת החשיבות במיגורה: "הלכה מושרשת היא שבעבירות של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות משמעותית, על הענישה להיות מחמירה ומרתיעה. עבירות כאלו מעוררות צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים" (ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022); ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018); ע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018)); עפ"ג (מח'-מרכז) 27388-03-20 מדינת ישראל נ' סויסה (14.12.2020). עוד מורה הפסיקה, כי בעבירות גידול סם בהיקף נרחב שומה עלינו לבכר את האינטרס הציבורי והרתעת הרבים על פני נסיבותיו של הנאשם (ע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.2014)).

8. מדרג חומרתה של עבירת הגידול נקבע בהתאם לנסיבותיה, כך בין היתר ייבחנו מידת התכנון המוקדם, היקף השתילים, כמות ומשקל הסמים שגדלו והכלים והמשאבים שהושקעו בגידול (ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017)). בענייננו, הנאשם שכר בית רחב מידות ובתקופה שמשכה אינה ידוע פעל להתאמת הבית להפעלת מעבדה לגידול סם. תחילה ביצע פעולות שונות להתאמת המרתף לגידול סם, לרבות הכנסת ציוד יקר ערך להפעלת המעבדה, בהמשך, בעזרת נאשמת 2, בת זוגו, פעל להשמיש גם את הקומה העליונה של הבית. כמות השתילים שנתפסה גדולה מאד, משקל הסם כ-56 ק"ג, מאחר שרב השתילים שנתפסו קטנים וצעירים, ניתן להסיק שהמעבדה לא הייתה בשלבי גידול מתקדמים. ברי כי אלמלא פעילות המשטרה היה ממשיך הנאשם במעשיו ואף מרחיב את פעילות המעבדה. עוד גנב הנאשם חשמל שלא כדין בהיקף נכבד.

9. חלקו של הנאשם בביצוע העבירה מרכזי, חלקה של הנאשמת משני ולכן הורשעה בעבירה של אי מניעת פשע. כעולה מחומר הראיות, ועל כך אין חולק, נמצאו במעבדה ממצאים הקושרים אדם אחר להמצאות בה, אניח לטובת הנאשם, כי תקופת גידול הסם הייתה קצרה מתקופת השכירות וכן כי לא פעל לבדו אך לא מצאתי כי יש בנתון זה כדי להפחית מרמת אשמו ומחלקו בתפעול המעבדה. ברקע מעשיו עמד ככל הנראה מניע כלכלי, פוטנציאל הנזק ממעשי הנאשם משמעותי. מידת פגיעת מעשיו בערכים המוגנים היא ברף הבינוני.

מדיניות הענישה הנוהגת

10. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גידול סם קנבוס במעבדה במשקלים דומים מעלה כי מנעד הענישה כולל ברובו עונשי מאסר הנעים בין 22-48 חודשי מאסר:

בע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל (17.7.2022) נדחה ערעורו של נאשם, שגידל במעבדה שהקים סם קנבוס במשקל של כ-65 ק"ג נטו, ונטל חשמל שלא כדין בשווי של כ-21,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-22 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בגילו הצעיר והיעדר עבר פלילי נדון למאסר בן 22 חודשים;

בע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022) קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה בעניין נאשם שהקים מעבדה בה נתפסו 286 שתילים במשקל של כ-63 ק"ג נטו, וגנב חשמל בשווי של למעלה מ-70,000 ₪. כתוצאה ממעשיו נגרם נזק לארון החשמל. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-18 חודשי מאסר, וגזר עונשו ל-9 חודשי עבודות שירות תוך סטייה מהמתחם מטעמי שיקום. בית המשפט העליון החמיר עונשו והעמידו על 18 חודשי מאסר בפועל מבלי למצות את הדין;

בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2020) נדחה ערעורו של נאשם, שגידל במעבדה שהקים סם במשקל של כ-77 ק"ג נטו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 30 חודשים;

בע"פ 871/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (30.3.2020) נדחה ערעורו של נאשם שגידל במעבדה סם במשקל 80 ק"ג, לחובתו עבר פלילי כבד שהתיישן, נדון למאסר בן 26 חודשים;

רע"פ 3287/21 עתמין נ' מדינת ישראל (12.5.21) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בכך שגידל בביתו ובחממה בחצרו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 57 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר, אך חרג מגבולות המתחם שקבע, והשית על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות בשל שיקולי שיקום. ערעור שהוגש על קולת העונש התקבל, ובית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר. בהתחשב בשיקולי שיקום, ובשים לב לכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, השית על המבקש 20 חודשי מאסר בלבד, לצד ענישה נלווית. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש.

ת"פ (מחוזי ת"א) 28847-09-20 מדינת ישראל נ' יבלונקה (12.9.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן בכך שהקים מעבדה בבית פרטי ששכר, וגידל בה קנבוס במשקל כולל של 47 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 20 ל-45 חודשי מאסר. הנאשם, ללא עבר פלילי, נדון למאסר בן 20 חודשים;

ת"פ (מחוזי ת"א) 28397-10-19 מדינת ישראל נ' פרולוב (3.3.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן ונטילת חשמל שלא כדין בכך שהחזיק ותפעל מעבדה בה גידל קנבוס במשקל כולל של 50 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 23 ל-51 חודשי מאסר, הנאשם נדון לעונש בתחתית המתחם.

ת"פ (מחוזי ת"א) 35223-09-19 מדינת ישראל נ' הורוביץ (9.3.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן בכך שהקים בוילה ששכר מעבדה וגידל בה קנבוס במשקל כולל של 54 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 22 ל-50 חודשי מאסר, הנאשם נדון למאסר בן 28 חודשים.

ת"פ (מחוזי מרכז) 17677-04-17 מדינת ישראל נ' דוכן (2.11.2017) הורשע נאשם בעבירות ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים ובנטילת חשמל, במעבדה נמצאו 235 עציצי קנבוס בגדלים שונים ועלי קנבוס מיובשים, בכמות כוללת של 72.8 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 46-22 חודשי מאסר, לחובת הנאשם הרשעה אחת ישנה בעבירות סמים ונשק, נדון למאסר בן 27 חודשים.

ההגנה הגישה לעיוני פסיקה בעבירות גידול שבה נדונו נאשמים לעונשי מאסר מתונים יותר, חלקם תוך חריגה לצרכי שיקום (ראו ע"פ 4285/17 יצחקי נ' מדינת ישראל, 11.6.18); ת"פ (מחוזי חי' 16097-08-21) מדינת ישראל נ' חמו, 17.1.23); ת"פ (מחוזי מרכז) 31559-08-20 מדינת ישראל נ' בוזגלו, גזר דיני מיום 1.3.23)

11. אשר על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, לרבות חלקו היחסי, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 46-22 חודשי מאסר בפועל.

12. הנאשם יליד 1972, בעברו הרחוק הרשעות בעבירות חמורות לרבות בעבירות סחיטה באיומים וסחר בסמים בגינן ריצה מאסרים, הרשעתו האחרונה היא משנת 2014. הנאשם לא הופנה לתסקיר, לטענתו במשך השנים האחרונות התרחק מביצוע עבירות והמקרה הנוכחי הוא בבחינת מעידה חד פעמית. במסגרת מעצרו מתפקד באופן תקין ומשמש עציר תומך. הנאשם הודה והביע חרטה על מעשיו.

13. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, לרבות שיקולי הרתעת היחיד והרבים (ראו ע"פ 2139/22 ג'נאח נ' מדינת ישראל (14.7.22), מצאתי למקם את הנאשם סמוך לתחתית המתחם.

14. אשר לרכיב הקנס- מעשיו של הנאשם בוצעו ממניע כלכלי, ומחייבים הטלת קנס משמעותי (ראו ע"פ 5515/22 אנריקז נ' מדינת ישראל, 27.3.23). הנאשם גנב חשמל מחברת החשמל ולא נטען כי פעל להשבת חובו.

15. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 23 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 9.6.24.

ב. 10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירת סמים מסוג פשע.

ג. קנס בסך 20,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.9.25, ויועבר לקרן החילוט

ד. מכריזה על הנאשם סוחר סמים, מחלטת את ציוד המעבדה כמפורט בכתב האישום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

מורה על השמדת הסמים.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"ה, 21 אפריל 2025, במעמד הצדדים.