1. הנאשם הורשע במסגרת הסדר דיוני בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2. כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 30.4.25 בשעה 18:40 בהיותו ברחוב שלמה בעיר פתח תקווה, נשא והחזיק הנאשם אקדח מסוג WALTHER טעון במחסנית המכילה 7 כדורים.

תסקיר שירות המבחן

3. הנאשם כבן 20, ללא הרשעות קודמות, טרם מעצרו התגורר בבית הוריו בפ"ת ועבד בחברת בנייה. מקורותיו עולה כי בהיותו בתיכון התקשה לגלות עניין בתכני הלימוד, בגיל 16 עזב את המסגרת הלימודית וחבר לחברה שולית. בהמשך קיבל פטור משירות צבאי לנוכח מעצרו בהליך פלילי באותה עת. בהיותו נער החל לעבוד בעבודות מזדמנות בתחום המזון, שנה וחצי עובר למעצרו עבד במסעדה, וחודשיים טרם מעצרו החל לעבוד כנהג בתחום הבנייה. הנאשם תיאר קשרים חיוביים וקרובים עם בני משפחתו, לצד תחושות אכזבה ודאגה מצד הוריו נוכח ההידרדרות במצבו.

לדברי הנאשם מצא בחברה שולית תחושת שייכות, הוא תיאר רווחים רגשיים וקונקרטיים לרבות תחושת ביטחון וחיזוק הדימוי העצמי הגברי לצד רווחים כספיים. כיום הוא מבין שתחושת השייכות הייתה מזויפת ומודע למחירים שמשלם בגין בחירותיו. הנאשם חש צער ובושה לנוכח הפגיעה בהוריו הרחוקים מהעולם השולי ולנוכח הסתרת התנהלותו מהם. לתפיסתו ביצע את העבירות בשל טעות בשיקול הדעת בתקופה בה היה מבולבל והן אינן מאפיינות את אורחות חייו. במהלך המעצר השתתף הנאשם בפעילויות חינוך וביקש להשתלב גם בטיפול. בכוונתו להשלים 12 שנות לימוד ולהשתלב בטיפול לצעירים, ובהמשך להשתלם בתחום הבנייה.

להערכת שירות המבחן הסיכוי להישנות התנהגות אלימה הוא נמוך. עם זאת, ערים לכך שלנוכח חומרת העבירה הנאשם צפוי לעונש מאסר ממש והומלץ לשלבו בטיפול במסגרת שב"ס וביחס לתקופת המעצר לשקול את גילו ויחסו לעבירה ואת ההשלכות של מגע אינטנסיבי עם עוברי חוק מבוגרים ממנו בכלא.

תמצית הטיעונים לעונש

4. ב"כ המאשימה, עו"ד בן אסולין, עמד על חומרת העבירה והצורך להיאבק בתופעת הנשק הבלתי חוקי. מידת הפגיעה בערך המוגן מאחר שהנשק היה טעון במחסנית ונישא במרחב ציבורי, גבוה. המאשימה עותרת למתחם עונש של 30-54 חודשי מאסר, הוגשה פסיקה. הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, נטל אחריות וחסך בזמן שיפוטי, מתסקירו עולה כי הנאשם בעל מוטיבציה לשנות את דרכיו, הביע חרטה. המאשימה עתרה לענישה בתחתית המתחם וענישה נלווית של מאסר על תנאי מרתיע וקנס משמעותי.

5. ב"כ הנאשם, עו"ד מלכה, הדגיש כי הנאשם הודה ונטל אחריות מלאה על מעשיו ומתחרט עליהם. תסקירו חיובי, הנאשם מגלה מוטיבציה לשינוי אורחותיו. ההגנה עותרת למתחם ענישה הנע בין 18-36 ולמיקומו בתחתיתו. הפנה לפסיקה רלוונטית.

6. הנאשם בדברו האחרון הודה במיוחס לו והבטיח שישנה את דרכיו.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

7. על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

8. עבירות הנשק הפכו זה מכבר למכת מדינה ומגלמות סכנה ממשית לשלום הציבור ולביטחונו. חומרתן היתרה של עבירות אלה אינה מתמצה אך בעבירות גופן, אלא בפוטנציאל הנזק הנובע מהן. מגמת הפסיקה בשנים האחרונות מלמדת על החמרה בענישה לצורך מיגור עבירות אלו, תוך מתן משקל לשיקולי הרתעה. מגמה זו אחידה ועקבית ביחס לכלל עברייני הנשק, אף כשהם צעירים ונעדרי עבר פלילי, והאירוע הוא בגדר חריג בנוף חייהם הנורמטיבי (ע"פ 5813/21 מוחמד ג'בארין נ' מדינת ישראל, פס' 14 (31.5.2022); בע"פ 6011/21 חאלד דסוקי נ' מדנית ישראל (25.11.2021)). עוד אציין בהקשר זה את תיקון 140 לחוק, בו נקבעו עונשי מינימום לעבירות נשק באשר הן, באופן שככלל, העונש שיושת בגין עבירות אלו, לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה.

9. בענייננו, הנאשם נשא על גופו אקדח טעון במחסנית המכילה 7 כדורים, בעיבורה של עיר. מטרת הנשיאה לא הובהרה, אניח כי מדובר בנשיאה שאינה ארוכת טווח. בחינת מידת פגיעת מעשי הנאשם בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי היא ברף משמעותי.

מדיניות הענישה הנוהגת

10. בפסיקה ענפה הושתו על נושאי נשק עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות לא קצרות. הפסיקה אינה מקלה עם נאשמים צעירים שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק, ללמדנו כי הענישה מבכרת את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות במקרי שיקום: "המסר העונשי הנגזר ממדיניות הענישה האמורה הוא כי שומר נפשו ושלומו - ירחק מעבירות הנשק באשר הן, קלות כחמורות" (ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 10 (26.7.2022).

בע"פ 3186/22 בר נ' מדינת ישראל (23.2.2023) נדון עניינו של נאשם שנשא והוביל בקטנוע אקדח טעון גנוב, בחזקתו נמצא סם קנביס לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 48-24 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם, צעיר בעל עבר פלילי משמעותי, 30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם חזר בו מערעורו לאחר שמיעת הערות בית המשפט העליון.

בע"פ 5602/22 מדינת ישראל נ' פלוני (14.9.2022), שנסיבותיו חמורות יותר מענייננו, התקבל ערעור מדינה בעניינו של תושב האזור, שנשא אקדח טעון ברכב ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר. בית המשפט (כב' השופט שטיין) קבע מתחם ענישה ראוי שנע בין 30-42 חודשי מאסר. עונשו של המשיב, ללא עבר, הוחמר, מבלי למצות את הדין, למאסר בן 28 חודשים.

בע"פ 1658/22 נח'אש נ' מדינת ישראל (19.6.2022) נדחה ערעור המערער שהורשע בעבירת נשיאה והובלה של תת מקלע "עוזי" ומחסנית למאסר בן 26 חודשים. המערער, ללא עבר פלילי, רכש לטענתו את הנשק לשם הגנה עצמית ועבר הליך טיפולי.

בע"פ 4290/21 זרבאילוב נ' מדינת ישראל  (6.12.2021) דחה בית המשפט העליון את ערעור המערער שנהג ברכבו ונשא בתא המטען שני אקדחים טעונים במחסנית. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 36-16 חודשי מאסר. לחובת הנאשם הרשעה אחת שהתיישנה. נדון למאסר בן 18 חודשים.

ת"פ 53145-05-24 מדינת ישראל נ' אלקדיים (גזר דיני מיום 27.10.2025) נאשם שנשא אקדח טעון בעיבורה של עיר, נקבע מתחם הנע בין 45-22 חודשי מאסר, נדון לתחתית מתחם. מדובר בתיק שנסיבותיו דומות.

בת"פ (מרכז) 14758-08-23 מדינת ישראל נ' אבו עראר (גזר דיני מיום 30.6.2025) הנאשם נשא אקדח גלוק עם מחסנית ריקה אל מחוץ למתחם השייך למשפחתו לאחר שנשמעו קולות ירי וזיקוקים, נקבע מתחם שבין 42-20 חודשי מאסר והוא נדון ל-20 חודשי מאסר.

ת"פ 2049-11-22 מדינת ישראל נ' אלהווארי (19.6.2023) אף הוא נדון בפניי, שם נשא הנאשם בנשק מסוג רובה קלצ'ניקוב במתחם ביתו, כשהגיעו שוטרים למקום, נטל את הנשק והחביאו בבית שכנו. ניתן משקל לאחידות ענישה. נקבע מתחם הנע בין 44-22, על הנאשם נגזר עונש בתחתית המתחם.

11. בהתחשב במידת הפגיעה בערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנוהגת, בהתחשב בנסיבות המעשים- נשיאת אקדח טעון במרחב הציבורי, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 45-22 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

12. הנאשם צעיר כבן 20, נעדר הרשעות קודמות, גדל במשפחה נורמטיבית אך חבר מגיל צעיר לחברה שולית. תסקירו חיובי, נראה כי הנאשם החל לגלות תובנה לחומרת מעשיו ומצבו הבעייתי.

13. הנאשם הודה במיוחס לו והביע חרטה ובושה על מעשיו. בפני שירות המבחן התבטא באופן ביקורתי על התנהלותו ובחירותיו בעבר, מנצל את תקופת מעצרו להשלים לימודים ומעוניין להשתלב בטיפול במסגרת שב"ס וללמוד מקצוע. אף המאשימה אינה חולקת על כך שהנאשם מביע רצון כן לשינוי אורחותיו. משפחתו מוקיעה את מעשיו אך תומכת בו. הסיכון הנשקף ממנו הוערך כנמוך.

14. לאחר שבחנתי את כלל השיקולים מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה, ואף ללכת לקראתו מעט וכדי לדרבנו להמשיך בדרך שיקומו אחרוג חריגה קלה וחריגה ממתחם הענישה.

א.  20 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 30.4.25.

ב.  מאסר על תנאי בן 8 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירת נשק תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג. קנס בסך 5000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 15.2.26.

הנשק יושמד. צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

מאחר שהוטמע בתיק גזר דין שגוי, יועבר גזר הדין מצ"ב לשב"ס ולצדדים

ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ו, 12 ינואר 2026,