החלטה

לפניי בקשה לעיון במסמכי התיק. המבקשת מבקשת לקבל לידיה את "העתק התיק הנזכר/ ואו תיק האישום ו/או קבלת הכרעת הדין וגזר הדין נגד הנאשם".

ביום 6/11/24 ניתנה הכרעת הדין בעניינו של הנאשם, לאחר הודה בכתב אישום מתוקן, והתיק נקבע לטיעונים לעונש.

המבקשת היא אשתו של הנאשם והמתלוננת בתיק. המבקשת מנמקת את בקשתה בכך שבמסגרת הליך הגירושין היא מעוניינת להוכיח כי הנאשם נהג בה באלימות. בתגובת המאשימה נכתב כי ניתן למסור למבקשת עותק מכתב האישום בו הודה הנאשם וכי המבקשת תקבל עותק מגזר הדין בסיום ההליך. ב"כ הנאשם מתנגד לבקשה. לטענתו הוא מתנגד לכך שחומר מתיק זה ישמש נגד ראיה נגד הנאשם בהליך אחר כל עוד לא הסתיים התיק.

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 קובעת כי כל אדם רשאי להגיש בקשת עיון בתיק ובלבד שאין בתיק חומר חסוי על פי דין. בהתאם לסעיף (ד) לתקנה: "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה."

מדובר בתיק בו הדיונים התנהלו בדלתיים פתוחות ולא הוגש בו חומר חסוי על פי דין. נקודת המוצא היא כי כל עוד אין איסור בדין, יש לאפשר את העיון גם למי שאינו צד להליך, אולם זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכויות אחרות שיכולות להיפגע כתוצאה מהעיון של בעלי דין ואחרים (רע"א 9237/23 רוגוזינסקי נגד מדינת ישראל).

מהבקשה עולה כי למתלוננת יש אינטרס לגיטימי לעיין בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם וכן בפרוטוקול הדיון במהלכו ניתנה הודאתו. לא התרשמתי כי העיון יפגע באופן בלתי מידתי בזכויות מי מהצדדים, אף בשים לב לכך שההליך בתיק זה טרם הסתיים.