ת"פ (ירושלים) 48529-07-24 – מדינת ישראל נ' ר.ע. אופק בע"מ
ת"פ 48529-07-24 מדינת ישראל נ' ר.ע. אופק בע"מ ואח'
|
|
לפני |
כבוד השופט דב פולוק
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד |
|
נגד
|
|
|
הנאשמים |
1. ר.ע. אופק בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד 2. ראיד עבד אלקאדר ע"י ב"כ עוה"ד |
|
|
|
גזר דין |
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב האישום בניהול עסק ללא רישיון, בניהול עסק בניגוד לתנאי הרישיון, באי קיום צו הפסקה מנהלי ובניהול עסק בניגוד לתקנות למניעת מפגעים.
הנאשם גם הורשע בהפרת אחריות נושא משרה בתאגיד.
הנאשמת היא חברה אשר הפעילה תחנת מעבר העוסקת באיסוף, הובלה וטיפול בפסולת בניין.
הנאשם הינו בעל שליטה בנאשמת, בעל מניות ודירקטור יחיד.
על פי כתב האישום, במשך יותר משנתיים וחצי , הנאשמת (בבעלותו ובניהולו של הנאשם) הפעילה תחנת מעבר שלא על פי דין. תחנת המעבר לא עמדה בתנאים שנקבעו ברישיון העסק. בעקבות זאת, הוצאו נגד הנאשמת שני צווים שיפוטים שהורו על הפסקת פעילות התחנה ופינוי ערימת הפסולת ורישיונה הותלה. לבסוף התחנה נסגרה בידי משטרת ישראל.
אשמתו של הנאשם נובעת הן מהיותו מבצע בצוותא והן מתפקידו בחברה ומאחר שלא פעל למניעת העבירות.
הערכים המוגנים הם שמירה על משאבי הטבע, בריאות האדם ואיכות חייו וחיי הדורות הבאים אחריו ושמירת על שלום הציבור ובריאותו.
ב"כ המאשימה טען שמידת הפגיעה בערכים המוגנים, בכל הנוגע לשפיכת הפסולת, היא ברף הגבוה נוכח התמשכות העבירות במשך יותר משנתיים וחצי.
התובע ציין לחומרה את הפעילות העסקית בקנה מידה נרחב, ללא עמידת בתנאי הרישיון, פעילות אשר המשיכה גם לאחר התליית הרישיון. הוא ציין שתחנת המעבר חסרה אמצעים נדרשים, פעלה ללא תשתית תואמת בניגוד לתקנות ודרישות. למרות אזהרות והתראות, התחנה המשיכה לפעול באדישות לנזק הסביבתי הממשי.
לטענתו, עסקינן במניע כלכלי משמעותי של הנאשמים.
ב"כ המאשימה טען שמתחם הענישה נע בין עונשים שאינם כוללים רכיב מאסר ועד מאסרים בפועל, קנסות בסכומים של עשרות אלפי שקלים חדשים ועד מאות אלפי שקלים חדשים ועונשים נלווים.
התובע הפנה את בית המשפט לפסיקה של מקרים דומים כתמיכה לטענתו לגבי המתחם הענישה.
הוא עתר לקביעת מתחם ענישה לנאשמת של קנס הנע בין 80,000 ₪ ועד 160,000 וכן התחייבות כספית ולנאשם, קנס בטווח בין 50,000 ₪ עד 100,000 ₪, ענישה נלווית של 6 חודשי מאסר מותנה והתחייבות כספית.
לעניין המיקום במתחם, התובע ציין שהנאשמים הודו וחסכו מזמנם של בית המשפט. מנגד טען שמדובר בעבריינות נמשכת כאשר הנאשמים התעלמו מהתראות שניתנו להם ואף התעלמו מהצווים המנהליים. בנסיבות אלה, לדבריו, יש חשיבות בהתרעתם האישית של הנאשמים.
התובע ביקש למקם את הנאשמים בחלק העליון של השליש התחתון של מתחם הענישה ולהטיל את העונשים הבאים על הנאשמים:
על הנאשמת:
קנס בסך 100,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 200,000 ₪ למשך 3 שנים.
על הנאשם:
קנס בסך 60,000 ₪, 6 חודשי מאסר מותנה ל-3 שנים והתחייבות כספית בסך 120,000 ₪ למשך 3 שנים.
ב"כ הנאשמים בטיעוניו לעונש ציין שמדובר באתרים שקיבלו רישיונות אך המפקחים דרשו שינויים. לטענתו, הנאשמים החלו בביצוע השינויים הנדרשים אך לא הספיקו לבצעם.
גם ציין שהנאשמים הודו וחסכו זמן שיפוטי יקר. אין לנאשמת הרשעות קודמות והיא פעלה במשך שנים בהתאם לנהלים. בעקבות האירועים נשוא כתב האישום החברה נקלעה לקשיים כלכלים והפסיקה את הפעילות שלה.
בהמשך טען שהנאשם נשוי ואב לילדים. בעקבות הפסקת הפעילות באתרים נקלע לקשיים כלכלים וקיבל צו שיקום כלכלי. הוא עובד כשכיר. לאחרונה עבר תאונת דרכים קשה.
הסנגור טען למתחם ענישה הנע בין קנס אפסי עד ל- 30,000 ₪. הוא ביקש מבית המשפט למקם את הנאשמים ברף התחתון של המתחם ובהתחשב בקריסת הכלכלית הן של החברה והן של הנאשם, להסתפק בהתחייבויות כספיות.
דיון והכרעה
לחומרה שקלתי שהנאשמים לא פעלו למנוע מפגעים לתקופה ממושכת עד שהרשויות נאלצו לפעול להתליית הרישיון וסגירת העסק.
הנאשמים פעלו באדישות לנזק הסביבתי והתעלמו מהדרישות לתקן את הדרוש תיקון.
עסקינן בעבירות על רקע מניעים כלכלים ובהתאם לפסיקה, העונש הראוי קנסות משמעותיים.
מקובל עלי מתחם הענישה של המאשימה לעניין גובה הקנס, מתחם המתיישב עם הפסיקה ומטרת הענישה. כן מקובל עלי טענת המאשימה בעניין מיקום הנאשמים ברף המתחם.
לקולה, שקלתי את הפסקת הפעילות של החברה ואת נסיבותיו האישות של הנאשם הן מצבו הכלכלי והן מצבו הבריאותי.
כן שקלתי לקולה שהנאשמים הודו בעבירות ולקחו אחריות על מעשיהם וחסכו זמן שיפוטי.
בהתחשב בכל האמור אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:
1. הנני מטיל על הנאשמת קנס בסך 100,000 ₪ . הקנס ישולם עד ליום י"ב טבת תשפ"ו, 1.1.26.
2. התחייבות כספית של החברה בסך 200,000 ₪ שתוך 3 שנים מהיום לא תעבור עבירה מהעבירות בהן הורשעה בכתב האישום. הנאשם יחתום על ההתחייבות בשם החברה תוך 21 יום.
3. הנני מטיל על הנאשם קנס בסך 50,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-25
תשלומים החל מיום כ"ב אלול תשפ"ה, 15.9.25. אי תשלום של תשלום במועד יעמיד את כל הקנס לפירעון מידי.
4. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 50,000 ₪ שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע הנאשם בכתב האישום.
5. 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך שנתיים. התנאי למאסר אותן עבירות בהן הורשע
הקנסות ישלמו לטובת הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה.
ניתן היום, כ"ו תמוז תשפ"ה, 22 יולי 2025, בנוכחות הצדדים.
