ת"פ (ירושלים) 40892-01-24 – מדינת ישראל נ' אשאגריה מלסה
ת"פ (ירושלים) 40892-01-24 - מדינת ישראל נ' אשאגריה מלסהשלום ירושלים ת"פ (ירושלים) 40892-01-24 מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים נ ג ד אשאגריה מלסה בית משפט השלום בירושלים [28.04.2025] כבוד השופט ארנון איתן ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל עירוני גזר דין
כתב האישום: 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טעון בעבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), (3 עבירות) והחזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים. 2. על פי המתואר בכתב האישום בתקופה הרלוונטית לכתב האישום נהג הנאשם לסחור בסמים מסוכנים האסורים מכוח פקודת הסמים המסוכנים, מסוגים שונים באמצעות האפלקציות וואטס-אפ וטלגרם. 3. לצורך האמור, לקוח אשר היה מעוניין בביצוע הזמנה פנה באמצעות האפליקציות ודרכם תיאם את ההזמנה אשר כללה את סוג הסם, המחיר, התמורה, והכתובת למשלוח. בהמשך לתיאום ההזמנה סיפק הנאשם את הסמים המסוכנים, כשהוא נוסע יחד עם אחר ברכב מסוג מיצובישי ל.ז 18-225-31 (להלן: "רכב המיצובישי") או ברכב מסוג קיה ל.ז 22-884-72 (להלן: "רכב הקיה") כפי שיפורט להלן. 4. על פי הנטען ביום 4.12.23 פנה אלמוג סולטאן באמצעות אפליקציית וואטס-אפ לנאשם בבקשה לרכוש סם מסוכן. הנאשם יחד עם אחר מכרו סם מסוכן מסוג M-CHLOROMCTHCATHINONEבמשקל 4 גרם ברחוב השיטה 26 במעלה אדומים תמורת 1,000 ₪. הנאשם הגיע למקום כשהוא נוסע ברכב המיצובישי. 5. ביום 14.12.23 פנתה ליר חי באמצעות אפליקציית הוואטס-אפ לנאשם בבקשה לרכוש סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של חצי גרם תמורת 300 ₪ (להלן: "מנת הסם"). הנאשם אישר את ההזמנה ובירר את פרטי הכתובת לצורך העברת מנת הסם. אז באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה, העביר את מנת הסם לשליח שזהותו אינה ידועה למאשימה, וזו העבירה לליר חי ברחוב הבנאי בירושלים. 6. ביום 24.12.23 פנתה ליר חי באמצעות אפליקציית טלגרם לנאשם וביקשה לקנות סם מסוכן. הנאשם יחד עם אחר מכרו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.48 גרם לליר חי בסמוך לאוניברסיטה העברית בירושלים תמורת 300 ₪. האשם הגיע למקום כשהוא נוסע ברכב הקיה. |
|
7. ביום 31.12.23 החזיק הנאשם על גופו סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית מסוגים שונים כפי שיפורט להלן: א. P-MCTHYLMETHCATHINONEבמשקל כולל של 30.06 גרם. ב. קוקאין במשקל כולל של 29.34 גרם. ג. KETAMINEבמשקל כולל של 29.53 גרם. ד. קנבוס במשקל כולל של 0.16 גרם.
8. על פי המתואר בכתב האישום שצורף ביום 21.6.22 בסמוך לשעה 22:00 נהג הנאשם ברכב פורד ל.ז 8223875 (להלן: "הרכב") ולצידו דסאלין מקונן (להלן: "מקונן") כשהוא מחזיק בסמים הבאים בתוך שקית (להלן: "השקית"): א. KETAMIN, MDMAבמשקל 0.9227 גר'. ב. COCAINEבמשקל כולל 1.4576 גר' בשתי שקיות נפרדות. ג. KETAMINE, M-METHYLMETHCATHINONEבמשקל 1.2232 גר'. ד. 11 כדורי MDMAבשלוש אריזות פלסטיק נפרדות. ה. 25 יחידות LSD.
9. במהלך הנסיעה כוח משטרה עצר את הרכב לבדיקה שגרתית. בשלב זה פנה הנאשם למקונן וביקש ממנו כי ייקח את השקית ויכניסה ל"תוך הביצים".
ראיות התביעה: התביעה הגישה ראיות לעונש, רישום פלילי של הנאשם הכולל רישום מבית הדין הצבאי אודות היעדר שירות שלא ברשות, וכן הרשעה בעבירת עבירת תעבורה בגינה נדון לקנס.
תמצית טיעוני הצדדים: 10. בטיעוניה לעונש הפנתה המאשימה לרישום הפלילי של הנאשם וכן לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהמעשים. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש שנע בין 3-6 שנים וביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר של 3 וחצי שנים, קנס משמעותי ומאסר על תנאי מרתיע. המאשימה הפנתה לפסיקה תומכת וכן ביקשה להכריז על הנאשם סוחר סמים ולחלט את רכבו. 11. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הינו בחור צעיר עם נסיבות חיים שאינן פשוטות, וכי הוא נמצא במעצר 14 חודשים. הסנגור ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר שלא יעלה על 18 חודשים. 12. הנאשם בסיום הדיון הביע חרטה על מעשיו.
|
|
דיון: 13. בסעיף 40ב'לחוק העונשין נקבע שהעיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. 14. עבירות הסחר והשימוש בסמים חומרתן רבה, והן פוגעות בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו מפני הנזקים החמורים הנגרמים כתוצאה משימוש והפצה של סמים. 15. בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' גולן שמאי [פורסם בנבו] (9.2.04) קבע בית המשפט העליון כי: "נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש-עצמי, קרי: למשולבים במערך ההפצה -מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים". 16. לרוב נהוג לגזור בגין עבירות סחר בסמים עונשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע כי נוכח הצורך החשוב שבמאבק בעבירות הסחר בסמים, על בית המשפט לתת משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים. ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.7.11). 17. בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.8.18) עמד בית המשפט על חומרתה של עבירת הסחר דווקא בזמנים אלו, כאשר אמצעים טכנולוגיים כגון אפליקציית טלגראס מהווים פלטפורמה נוחה ומזמינה יותר לביצוע עבירות סחר בסמים. לאור האמור עמד בית המשפט על הצורך להחמיר בענישה בעבירות הסחר בסמים, כדי להגביר את ההרתעה משימוש באמצעים אלו. וראו גם: ת"פ 42189-08-19 מדינת ישראל נ' נני מזוז [פורסם בנבו] (06.04.20). 18. במקרה שלפני המדובר בשלוש עבירות של סחר בסם מסוג M-CHLOROMCTHCATHINONEבמשקל 4 גרם, קוקאין במשקל של חצי גרם, וקוקאין במשקל של 0.48 גרם. אין להתעלם מהנזק ומהסיכון הרב הטמון בעבירות הסחר והחזקת הסמים, וכפי שציינתי לעיל - הפסיקה מייחסת לעבירות אלו חומרה יתרה. 19. בנוגע לעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית , על אף שמדובר ב-2 עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ניתן לומר כי על פי אופן החזקתם, כמות הסמים, המגוון הרחב של הסמים, ואופן חלוקתם, מלמדות כשלעצמם על מעורבות עמוקה בתחום הסחר בסמים מסוכנים, וכן, על שמטרת החזקתם הייתה לשם הפצה.
20. בהקשרן זה, ראו דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 18.5.09) "אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונשה זהה, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר וקנס פי עשרים וחמישה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד כיום על 202,000 ₪.." |
|
כמו כן, ראו דברי בית המשפט העליון על הצורך להחמיר בענישה בנוגע לעבירות בסם מסוכן מסוג קוקאין במסגרת ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 4.6.20): "דברים אלו מקבלים משנה תוקף, עת הורשע המערער בהחזקת כמות גדולה של סם מסוג קוקאין, הנמנה בין הרעים והמרים שבסמים המסוכנים, בשל טבעו הממכר והתלות הגבוהה הנוצרת בו, ומחמת השפעותיו ההרסניות על גוף האדם ונפשו ועל החברה כולה."
21. על ההחמרה בענישה בנוגע לעבירות בסם מסוג MDMAראו דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 4838/20 אברמסון ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 15.8.21): "בית המשפט המחוזי הדגיש, למשל, כי סם מסוג MDMAנחשב ל"סם המסיבות", והחומרה ביחס אליו נובעת גם מהעובדה שלא כל המשתמשים בו מודעים לעוצמת הסם החזקה. ... הנזק שבהפצתו טמון גם בכמות הרבה ובהשפעה על יחידים רבים. מדינת ישראל - ולא רק היא - מצויה במלחמה נגד השימוש בסם והשפעותיו על כל שכבות החברה. העונש שנגזר בגין עבירות סמים מעין אלה חייב לשקלל בתוכו לא רק את הרתעת היחיד אלא גם את הרתעת הרבים. "
22. באשר למתחם הענישה שנקבע בפסיקה בגין עבירות סחר דומות אפנה לפסקי דין וביניהם פסקי הדין אליהם הפנו הצדדים: סחר בסמים: · עפ"ג 25919-04-19 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 8.1.20) - המערער הורשע בעבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן מסוג MDMA. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 10 ועד 26 חודשי מאסר בפועל והטיל על המערער 14 חודשי מאסר בפועל; מאסר מותנה; קנס; פסילת רישיון נהיגה. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל. · ת"פ 35813-01-22 מדינת ישראל נ' אנגל (פורסם במאגרים) - הנאשם הורשע בשלוש עסקאות של סחר בסם מסוכן מסוג KATAMINEו-MDMA, מול סוכן משטרתי. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 20 ועד 42 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל; מאסרים מותנים; קנס בסך 10,000 ₪; פסילה בפועל ועל תנאי של רישיון הנהיגה; הכרזה על הנאשם כסוחר סמים וחילוט רכוש לרבות מכשירי טלפון נייד. · רע"פ 7810/20 אלדורוב נ' מדינת ישראל (נבו 31.12.20) המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקה בסמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, גידול, יצור והכנה של סמים מסוכנים, שלוש עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים, עבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן, ועבירה של הסתייעות ברכב לעבור עבירה. בית המשפט קבע מתחם ענישה משוקלל שנע בין 3 חודשי מאסר ועד 18 חודשים, והטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים. ערעור שהגישה המשיבה על קולת העונש התקבל, ועונש המאסר הוחמר ל-20 חודשים בפועל. הבקשה למתן רשות ערעור נדחתה.
החזקת סמים שלא לצריכה עצמית:
|
|
· ע"פ 11946-01-23 זיתון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 12.7.23)- המערער הורשע בכך שהחזיק ברכבו סמים מסוכנים מסוג קוקאין במשקל של כ-26 גרם; 64 טבליות של סם מסוג MDMA; סם מסוכן מסוג MDMAבמשקל של כ-36 גרם; 70 בולים מסוג LSD. מתחם הענישה שנקבע נע בין 30 ועד 60 חודשי מאסר בפועל, והוטלו עליו בין היתר 42 חודשי מאסר. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. · עפ"ג 62489-07-17 מחמד אבו דקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 31.12.17) המערער הורשע בעבירה של החזקת קוקאין שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר והטיל עליו בין היתר 15 חודשי מאסר בפועל. ערעורו נדחה. · ת"פ 8418-06-19 מדינת ישראל נ' וקנין- הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית כשבכליו נתפסו 23 גרם קוקאין. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 16 ל-32 חודשי מאסר, והטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. · רע"פ 894/16 פרץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 10.02.16) - המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין, שלא לצריכה עצמית, במשקל של 31.05 גרם נטו. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שנע בין 15 ועד 36 חודשי מאסר בפועל וגזר עליו 15 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחו. · ת"פ 56246-03-24 מדינת ישראל נ' אליעזר טשרנוק (פורסם בנבו ביום 27.2.25) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים, בעבירות סחר בסמים מסוכנים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שנע בין 24 ו-48 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם 26 חודשי מאסר בפועל. · ע"פ1883/17 יצחק נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) - המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג MDMAבמשקל כולל של 199.33 גרם שלא לצריכתו העצמית, בעבור אדם אחר. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 15 ועד 36 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. המערער ביקש למחוק את ערעורו לבית המשפט העליון, לאחר ששמע את הערות בית המשפט. 23. סבורני, כי בנסיבות התיק דנן, כמות וסוגי הסם אותם החזיק הנאשם, לרבות העסקאות אותן ביצע, יש לקבוע את המתחם החל מ-20 חודשים ועד 42 חודשים לצד ענישה נלווית.
24. בבחינת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, יש להביא במסגרת שיקולי הענישה את הנסיבות הבאות: הנאשם בן 26. לנאשם רישום מבית דין צבאי שאינו רלוונטי לענייננו.
25. שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, החרטה שהביע ואת העובדה כי הוא שוהה במעצר משך כ- 14 חודשים, וכן העובדה כי הוא עתיד לרצות מאסר ראשון.
26. לצד זאת אין להתעלם משיקולי ההרתעה האישית וכן, הצורך בהגנה על הציבור.
|
|
27. במכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות מוביל למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו.
א. מאסר למשך 22 חודשים בניכוי ימי המעצר.
ב. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים.
ג. מאסר למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר שלא יעבור עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המדונים.
ד. קנס בסך 7000 ₪ אשר ישולם עד ליום 7.9.2025.
ה. ביחס לרכב תינתן החלטה נפרדת.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, ל' ניסן תשפ"ה, 28 אפריל 2025, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי).
|
