1.  בהמשך להחלטותיי מיום 16.6.2025 ומיום 26.6.2025 קיבלתי לידיי את התסקיר שהוכן במסגרת תקנה 4 לתקנות המבחן (תסקיר קצין מבחן), תשס"ז-2006).

2.  בהחלטתי מיום 16.6.2025 פירטתי את הקריטריונים שלפיהם ייבחן תסקיר שכזה, אשר על-פי פסק הדין המנחה בעבע"ח (מחוזי ירושלים)15357-04-18 מ"י נ' נ"ו(מיום 20.4.2018) (עניין נ"ו) נחשב לחומר חקירה (פסקאות 11 ו-12 להחלטתי).

3.  לאחר שקראתי לעומק את התסקיר, ובשים לב לפרפרזה שניתנה ביחס לממצאיו, וכן בהינתן הדברים שציינתי בסעיף 13 להחלטתי מיום 16.6.2025, לא מצאתי שתוכן התסקיר רלבנטי להגנת הנאשם, אשר מכחיש את המיוחס לו, ואף לא יועיל לנאשם ביחס לטענות אפשרויות בהשגה על ההחלטה שלא לעכב הליכים. בשים לב לצורך לאזן בין האינטרסים של פעילותו התקינה של שירות המבחן; הצורך לשמור על סודיות המידע שנמסר לו לצורך נתון (הכנת תסקיר שנועד לעיני התביעה הכללית ולא לעיני בית המשפט בהליך שהוא חיצוני לבית המשפט - הליך עיכוב ההליכים); חשיבות השמירה על תקינות הליך עיכוב ההליכים המאפשר סיום הליכים בדרכים חלופיות, כשתסקיר מכוח הליך זה הוא כלי חשוב ומרכזי, והצורך לשמור על האמון שבין המופנים לבין השירות, לבין זכויותיו של הנאשם להליך הוגן, סברתי שיש להעדיף את האינטרסים של שירות המבחן והתביעה הכללית.

4.  ובאופן מפורט אציין את שני אלה:

ראשית, הפרפרזה שניתנה משקפת באופן מדויק את תוכן התסקיר. דהיינו, טעמיו של שירות המבחן שלא להמליץ על עיכוב הליכים נעוצים בשניים - אי-קבלת אחריות מצד הנאשם (המתיישבת עם הכחשתו את המיוחס לו והטענה כי נפל קרבן למתלוננת), והיעדר נכונות מצדו לטיפול. לא נמצאו בתוכן התסקיר טעמים אחרים, ולכן אין מה לגלות ממנו.

שנית, ובאופן מהותי - ההדהוד של עמדת הנאשם בתסקיר ביחס לגרסתו המכחישה את האירועים המיוחסים לו, אין בה להוסיף דבר למסכת העובדתית הרלבנטית להגנתו, ואין בה להוסיף כל טעם שיכול לסייע לו, גם לא ב"תקיפת"ההחלטה המינהלית שלא לעכב הליכים בענייננו.

5.  נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

6.  המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ולשירות המבחן, ותשיב את התסקיר במעטפה הסגורה לשירות המבחן.

7.  זכות ערר בתוך 30 יום לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"ה, 09 יולי 2025, בהעדר הצדדים.