7. הנאשם מכר לסוכן שתי אריזות המכילות יחד סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 1.9374 גרם נטו, בתמורה ל-1,200 ₪.

8. הסוכן שאל את הנאשם: "מה זה אבקה? ביקשתי גוש" והנאשם השיב "מצטער אח שלי, זה החומר שיש לי כאן, אל תדאג הוא טוב".

9. על פי הנטען באישום השני ביום 15.11.22 בשעה 19:43 באמצעות יישומון טלגרם, התכתב הסוכן עם משתמש המכונה "תנובה (מרכז) בע"מ" שזהותו אינה ידועה למאשימה, וביקש לרכוש 2 גרם קוקאין.

10. הסוכן והמכונה "תנובה" סיכמו מחיר וסיכמו את מיקום מסירת הסם- רחוב העליה 3 בית שמש (להלן: "מקום העסקה").

11. בשעה 21:25 ובשעה 21:44 התקשר הנאשם לסוכן על מנת לתאם את הגעתו למקום העסקה בבית שמש. זמן קצר לאחר מכן, הגיע הנאשם למקום העסקה בעודו נוהג ברכבו, ופגש את הסוכן.

12. הנאשם מכר לסוכן שתי אריזות המכילות יחד סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 1.9091 גרם נטו, בתמורה ל-1,200 ₪.

13. על פי הנטען בכתב האישום השלישי ביום 1.1.23 נעצר הנאשם על ידי שוטרים בעודו ברכב סמוך לביתו.

14. עובר למועד המעצר החזיק הנאשם ברכב סמים מסוכנים מסוגים שונים, ארוזים באריזות קטנות כמפורט להלן:

א. 23.374 גרם (נטו) של סם מסוכן מסוג קוקאין.

ב. 13.5884 גרם (נטו) של סם מסוכן מסוג מתלימתקאתינון.

ג. 35 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA.

ד. 10 טבליות סם מסוכן מסוג LSD.

ה. 6.8054 גרם (נטו) סם מסוכן מסוג MDMA.

ו. 6.72 גרם (נטו) תערובת של סם מסוכן מסוג MDMAיחד עם סם מסוכן מסוג קטמין.

בקשת חילוט:

המאשימה ביקשה להכריז על הנאשם "סוחר סמים" ולהורות על חילוט הרכוש כמפורט להלן:

א. שני מכשירי טלפון נייד מסוג שיאומי השייכים לנאשם, אשר שימשו אותו לביצוע העבירות באישומים 1+2.

ב. רכב מסוג סקודה (ל.ז 493-70-801) השייך לנאשם ואשר שימש לביצוע העבירות באישומים 1+2+3.

ג. סך של 15,650 ₪ במזומן שנתפסו ברשות הנאשם.

תמצית טיעוני הצדדים:

15. בטיעוניה לעונש הפנתה המאשימה לעובדות כתב האישום, לחומרתן של העבירות אותן ביצע הנאשם, סוגי הסמים, התמורות שהתקבלו בגין העסקאות שביצע, וכן, לערכים המוגנים שנפגעו.

16. המאשימה ביקשה להכריז על הנאשם "סוחר סמים" בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, וכן ביקשה לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים ביחס לעבירות הסחר ועבירת ההחזקה. ביחס לעבירות הסחר מתחם עונש נפרד שנע בין 8-18 חודשים, ובעבירת החזקה מתחם עונש שנע בין 24-40 חודשים. המאשימה הפנתה לפסיקה לתמיכה בטיעוניה.

17. המאשימה ציינה, כי התסקיר בעניינו של הנאשם אינו חיובי והפנתה לכך ששירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנות מקרים דומים ועל כן המליץ על ענישה קונקרטית. לדעת המאשימה העונש הראוי במקרה זה הינו 36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, חילוט הרכב ושני הטלפונים, וכן, סכום הכסף שנתפס ברשות הנאשם.

18. ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם שימש שליח במלוא מובן המילה. לדבריו, באותה תקופה זו הייתה פרנסתו ועבודתו והוא ביצע גם שליחויות בעבור עסקים חוקיים. לדברי הסנגור, הנאשם אדם צעיר נעדר רישום פלילי, שאין לו כל ידע בעולם הסמים, והמעשים נעשו אך מתוך שיקול כלכלי גרידא. הוסף, כי אין המדובר בעבריין ולכך צריכה להיות משקל ביחס לעונש שיוטל עליו. לדברי הסנגור, הנאשם עבר הליך טיפולי משמעותי בשרות המבחן ושיתף פעולה באופן מלא, אך לאחר שקצינת המבחן הוחלפה, קיימת הייתה אי- בהירות באשר לרצונו של הנאשם להשלים את ההליך הטיפולי בו היה נתון. לדבריו, הנאשם אכן מעוניין בהמשך קבלת טיפול. עוד ציין הסנגור, כי הנאשם היה במעצר שלושה חודשים, אז עבר למעצר בית בפיקוח אלקטרוני משך כשישה חודשים נוספים. על פיו, הנאשם נטל הלוואות רבות ובתקופה בה היה נתון בתנאים מגבילים, כל משפחתו התגייסה לסייע לו -ועמדה בהחזרי הלוואות אלו.

19. הסנגור ביקש לקבוע מתחם אחד ביחס לשלושת האישומים שנע בין 18 ל-30 חודשים והגיש פסיקה תומכת. לדבריו, יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם לאור העובדה שהוא עבר הליך ראשוני של טיפול והוכיח את עצמו במשך התקופה. עוד ביקש הסנגור לסטות ממתחם העונש וגם אם לא מדובר בסטייה של מתחם מעבודות שירות, ביקש שהמתחם לא יעלה על 14 חודשים ושיילקחו בחשבון תקופת מעצרו ותקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני.

20. באשר לבקשת החילוט ציין הסנגור, כי יש לקחת בחשבון את העובדה שהנאשם נעדר פרנסה במהלך תקופה זו, וכן את הנטל הרובץ על משפחתו בהחזר תשלומי ההלוואות. לדבריו, יש לבצע איזון בהחלטה על החילוט ולהורות על חילוט הרכב. הסנגור ציין כי לדידו, הערך הכספי של הטלפונים לא מצדיק את חילוטם, ויש להם ערך גדול יותר מבחינת הנאשם, מעבר לערך הכספי של המכשירים. באשר לסכום הכספי ביקש שלא לחלט אותו, או לחלטו חלקית, וכן ביקש שלא להטיל קנס בנוסף לחילוט.

21. עדות מר שי סוני (אחיו של הנאשם) - תיאר כי הוא מצוי בקשר טוב עם הנאשם, וכי מעורבות הנאשם באירועים נפל עליהם בהפתעה. עוד ציין, כי הוא לקח על עצמו לתמוך במשפחה ובאחיו- הנאשם, ותיאר בפניי כיצד אחיו החל להידרדר, הפסיק לנהל אורח חיים דתי כפי שניהלה המשפחה. עוד ציין, כי המשפחה לקחה על עצמה לפרוע את כל חובותיו של הנאשם, גם מאחר שהנאשם אינו יכול לצאת מהבית, והיה משך כשנתיים ללא פרנסה. לדבריו, אחיו מאוחדים, והוא לא דמיין שאחיו יעשה מעשה שכזה- מאחר ומשפחתו הינה נורמטיבית ושומרת חוק.

22. הנאשם עצמו העיד בפני וציין כי אינו משתמש בסמים, וכי מעולם לא היה בכלא. עוד ציין כי שלושת החודשים שישב במעצר היו עבורו הדבר הכי טראומתי מבחינתו.

דיון:

23. כאמור, הנאשם הורשע ב-2 עבירות של סחר בסם מסוכן, ובעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

24. סעיף 40ב'לחוק העונשין קובע שהעיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

25. בעת קציבת עונשו של הנאשם יש לדון תחילה בשאלה האם העבירות בהן הורשע הנאשם נפרדות, או שמא היוו אירוע עברייני אחד (סעיף 40יג לחוק העונשין). בפסיקה נדונה בהרחבה סוגיית ריבוי העבירות. בפסק דינו של כב' השופט סולברג בע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (3.9.15) נקבע כי עבירות שלהן קשר ענייני הדוק, ואשר ניתן להשקיף עליהן כמסכת עבריינית אחת, ייחשבו לאירוע אחד. עוד הועלו מבחני עזר לבחינת הקשר ההדוק, ובהם, בין היתר, ניתן לבחון: האם ביצוען של העבירות מאופיין בתכנון; האם ניתן להצביע על שיטתיות בביצוע העבירות; האם העבירות התרחשו בסמיכות של זמן או מקום; האם ביצועה של עבירה אחת נועד לאפשר את ביצועה של העבירה האחרת או את ההימלטות לאחר ביצועה ועוד.

26. במקרה שלפני אקבע מתחם ענישה אחד לעבירות הסחר, שכן המדובר בעבירות מאותו סוג, שנעברו במועדים סמוכים ובאמצעות אותו אמצעי (אפליקציית טלגרם) כלפי אותו סוכן, ומתחם ענישה נוסף ביחס לעבירת ההחזקה, נוכח המועד הרחוק המפריד בין אישום זה לעבירות הסחר.

27. המדובר בשתי עבירות של סחר בסם מסוג קוקאין בשני המקרים, לסוכן משטרתי בכמות של 1.9 גרם לערך, תמורת סכום כסף של 1,200 ₪ בכל פעם.

28. בכל אחד מהאישומים נוצר הקשר עם הסוכן באמצעות האפליקציה, ובהמשך הנאשם הוא שפגש בסוכן במקומות מכירה שונים, והעביר לו את הסם.

29. עבירות הסחר והשימוש בסמים חומרתן רבה, והן פוגעות בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו מפני הנזקים החמורים הנגרמים כתוצאה משימוש והפצה של סמים.

30. בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' גולן שמאי [פורסם בנבו] (9.2.04) קבע בית המשפט העליון כי: "נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש-עצמי, קרי: למשולבים במערך ההפצה -מכוון לקבוע בהכרת הכול את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים".

31. לרוב נהוג לגזור בגין עבירות סחר בסמים עונשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע כי נוכח הצורך החשוב שבמאבק בעבירות הסחר בסמים, על בית המשפט לתת משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים. ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.7.11).

32. בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.8.18) עמד בית המשפט על חומרתה של עבירת הסחר דווקא בזמנים אלו, כאשר אמצעים טכנולוגיים כגון אפליקציית טלגראס מהווים פלטפורמה נוחה ומזמינה יותר לביצוע עבירות סחר בסמים. לאור האמור עמד בית המשפט על הצורך להחמיר בענישה בעבירות הסחר בסמים, כדי להגביר את ההרתעה משימוש באמצעים אלו. וראו גם: ת"פ 42189-08-19 מדינת ישראל נ' נני מזוז [פורסם בנבו] (06.04.20).

33. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, ראיתי להפנות לפסקי הדין הבאים:

א. רע"פ 126/15 טל חביף נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 13.01.15) אישר בית המשפט העליון עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, שכללו הפעלת מאסר מותנה בן ארבעה חודשים ועונשים נלווים שהוטלו על הנאשם. הנאשם מכר מנות סם של קוקאין בשלוש הזדמנויות במשקל של 0.3901 גרם נטו תמורת סכום של 460 ש"ח; במשקל של 0.8179 גרם נטו תמורת סכום של 800 ש"ח; במשקל של 2.5056 גרם נטו תמורת סכום של 2,000 ש"ח.

ב. ברע"פ 2122/13 דבש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 9.5.13) נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם שהורשע בשתי עבירות סחר סם (קוקאין במשקל 2.47 גרם ו-3.95 גרם) ובאספקת סם של 3 "שורות" קוקאין. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום אשר גזר עליו 16 חודשי מאסר בפועל בגין כל אחד מאישומי הסחר, ו-8 חודשי מאסר בפועל בגין האישום האחרון.

ג. בעפ"ג (מח' מרכז) 5501-09-17 סמאדה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 6.2.18) הנאשם הורשע ב-3 עבירות סחר בקוקאין (10 גרם, 24 גרם ו-15 גרם). בת המשפט דחה את ערעור (למעט הקנס) ונקבע מתחם ענישה בין 12 ל-24 חודשי מאסר לכל אישום. הנאשם נידון ל-35 חודשי מאסר בפועל.

ד. רע"פ 5353-17 דגו טפרה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 18.9.17) -המבקש תיווך עבור השוטר רכישת סם מסוג קוקאין במשקל 1.1592 גרם נטו, תמורת סכום של 1,500 ₪, המבקש מכר לשוטר סם מסוג קוקאין במשקל 2.0174 גרם נטו, תמורת סכום של 2,500 , ₪. תיווך המבקש, בין השוטר לאחר, לצורך רכישת סם מסוג קוקאין, במשקל 4.5440 גרם נטו, תמורת סכום של 4,000 ₪. המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר כוון כלפי קולת העונש. במסגרת הערעור נטען, כי בית משפט השלום טעה בקביעת מתחם הענישה, ובכך שלא גזר על המבקש עונש ההולם את חומרת העבירות בהן הורשע. הערעור התקבל ובית המשפט המחוזי החליט להחמיר בעונשו של המבקש והעמיד את עונשו על 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל, חלף עבודות השירות. יתר חלקי גזר דינו של בית משפט השלום, נותרו על כנם. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ה. ת"פ (מחוזי ת"א) 3759-02-14 מדינת ישראל נ' מימון ואח' (פורסם בנבו 01.01.2015)- הנאשם, בעל עבר פלילי הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן ובשתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, זאת בגין 2 מכירות של סם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי, בכמויות של 39.78 גרם ו-39.64 גרם. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה לכל עבירת סחר נע בין 24 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 42 חודשי מאסר בפועל.

ו. רע"פ 7681/13 דקה נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו ביום 21.1.14) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בשתי עבירות של סחר בסמים, לאחר שמכר לסוכן משטרתי מנות הרואין במשקל מצטבר של כ- 2.8 גרם. נקבע מתחם שבין 6 חודשים ועד 12 חודשים, ועל הנאשם הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית.

ז. ע"פ (מחוזי ת"א) 43261-12-12 יצחק דבאש נ' מדינת ישראל (נבו 13.03.2013). בית המשפט דחה את ערעורו של הנאשם. בהתאם לאישום הראשון מכר המערער לסוכן משטרתי 5 מנות סם מסוג קוקאין תמורת 1,320 ₪ ובאישום השני מכר לאותו סוכן 7 מנות סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של כ- 4 גר' תמורת 1,900 ₪. האישום השלישי עניינו הספקת סם מסוכן. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות. בית משפט שלום קבע כי מתחם הענישה באשר לכל אחד משני האישומים הראשונים נע בין 8 חודשים ל- 18 חודשי מאסר ובאשר לאישום השלישי קבע כי המתחם הוא בין 6 ל- 12 חודשי מאסר, והוטלו עליו בגין כל אחד מאישומי הסחר 16 חודשים, ובאישום השלישי 18 חודשים, כאשר שלושת עונשי המאסר הצטברו זה לזה.

34. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות הסחר בעניינו, תוך שימת לב לסוג הסם ולכמויות בהן סחר הנאשם הינו החל מ-6 חודשי מאסר ועד ל- 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

35. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בכל הנוגע לעבירת ההחזקה הינה גבוהה. ברכבו של הנאשם נתפסו סמים מסוגים שונים, מחולקים, בכמויות גדולות יחסית, נתון המבסס מסקנה בדבר החזקה לשם סחר.

א. 23.374 גרם (נטו) של סם מסוכן מסוג קוקאין.

ב. 13.5884 גרם (נטו) של סם מסוכן מסוג מתלימתקאתינון.

ג. 35 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA.

ד. 10 טבליות סם מסוכן מסוג LSD.

ה. 6.8054 גרם (נטו) סם מסוכן מסוג MDMA.

ו. 6.72 גרם (נטו) תערובת של סם מסוכן מסוג MDMAיחד עם סם מסוכן מסוג קטמין.

36. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, ראיתי להפנות לפסקי הדין הבאים:

א. בת"פ 5502-10-15 מדינת ישראל נ' אלעזר ואח' (פורסם בנבו 7.12.2017) הנאשמים הורשעו בהחזקת 30 טבליות MDMAו-50 טבליות שבורות נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים ועד מאסר לתקופה של 12 חודשים. תוך חריגה ממתחם העונש הוטל על נאשם 1 מאסר לתקופה של 3 חודשים, מאסר מותנה, צו מבחן וקנס. על נאשם 2 הוטל עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים, לצד ענישה נלווית.

ב. בת"פ (מחוזי חי') 802-01-20 מדינת ישראל נ' שרון להב (פורסם בנבו, 28.01.2021) במקרה של נאשם שהורשע בהחזקת 111.81גרם מתאמפטמין, 0.93 גרם MDMA, 2 פטריות פסילוצין, ו- 2.31 גרם חשיש שלא לצריכה עצמית לצד החזקת כלים, הוטל על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת לצד הפעלת מאסר מותנה בחופף, פסילה בפועל ל-18 חודשים (6 מהם מפסילה מותנית) עונשים מותנים וצו מבחן ל-18 חודשים, חילוט רכבים ונכסים בשווי רב ו-8,000 ₪ קנס. צוין שמדובר בסטייה ממתחם העונש ההולם נוכח שיקולי שיקום.

ג. ע"פ 9910/17 גריפולינה ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 3.5.18), הורשע הנאשם בהחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 21.75 גרם וסם מסוג חשיש במשקל של 3.26 גרם. בית המשפט המחוזי קבע בעניינו מתחם עונש הולם הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

ד. עפ"ג (57121-12-16 אזברגה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.1.18) הנאשם החזיק סם מסוג הרואין במשקל של 22.6080 גרם, וסם מסוג קוקאין במשקל של 3.4277 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם.

37. סבורני כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות ההחזקה הינו החל מ-14 חודשים ועד 24 חודשים, לצד ענישה נלווית.

העונש המתאים לנאשם:

38. הנאשם כבן 29, רווק, נעדר רישום פלילי, הביע חרטה על מעשיו, אך התקשה לקבל אחריות מלאה על ביצוען בשרות המבחן.

39. הנאשם היה עצור משך כשלושה חודשים וביום 27.3.23 שוחרר למעצר בפיקוח משך כ-6 חודשים נוספים. במהלך חודש מרץ 2023 הוטל על הנאשם צו פיקוח מעצרים של שירות המבחן למשך חצי שנה, שהוארך על פי בקשת השירות עד לחודש מרץ 2024. למעשה הנאשם היה נתון במסגרת הליכים טיפוליים משך כשנה שלמה. במהלך תקופה זו נטל הנאשם חלק בשתי קבוצות טיפוליות: הנאשם השתתף בקבוצת עצורי בית ובסדנת חוק ומשפט משך שבעה חודשים. על פי הדיווח הנאשם הגיע באופן רציף למפגשים והשתתף באופן פעיל, אך בלטו דפוסים מניפולטיביים, קשיי ויסות וחשיבה לטווח קצר. לאחר תקופה זו, הנאשם ציין בפני שרות המבחן כי מיצה את ההליך הטיפולי הקבוצתי, ואינו זקוק להמשך טיפול.

40. במהלך תקופה זו (משך כ-5 חודשים) הנאשם מסר בדיקות שתן שנמצאו נקיות משרידי סם פרט לבדיקה אחת, כשלדבריו, חלה טעות בבדיקה. על פיהם, הנאשם הביע רצון ושאיפה לניהול אורח חיים תקין.

41. בהתייחס לעבירות, הנאשם התקשה לקבל אחריות על ביצוען ולהתייחס לנסיבות ביצוען. יחד עם זאת הנאשם הביע חרטה על מעורבותו בביצוע העבירות, שיתף כי מאז ביצוען ניתק קשריו השוליים, שיתף סביבתו בבעיותיו, כמשפחתו מסייעת לו כלכלית.

42. לדברי הנאשם, בגיל 22 התנסה לראשונה בשימוש בקנאביס במפגש חברתי, כשלאחר מכן צרך באופן ספורדי במפגשים חברתיים בלבד, ומזה שנתיים, ומאז מעצרו אינו צורך קנאביס.

43. במהלך חודשים יוני-אוקטובר 2024 הנאשם הופנה לבדיקות שתן בשירות המבחן שנמצאו כאמור נקיות משרידי סם, למעט בדיקה אחת.

44. שירות המבחן התרשם, כי למעורבותו עם החוק הייתה השפעה מרתיעה על הנאשם ומציבת גבול. ואולם, כגורמי סיכון שקל את חומרת העבירות, הסמים המסוכנים שהחזיק ברשותו, הקושי להכיר בפגיעה בחברה ובסכנות שבכך, וכן עמדתו אודות מיצוי ההליך הטיפולי. נוכח האמור, שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנות עבריינות בעתיד והמליץ על ענישה קונקרטית לצד רכיב של מע"ת.

45. לאור המלצות שירות המבחן, ושלילת הנזקקות הטיפולית מצדו של הנאשם, לא מצאתי מקום להפנותו לעריכת תסקיר משלים, כפי שהתבקש, או לאפשר מיצוי הליך טיפול פרטי בשלב זה, ובעת שהתיק כבר היה קבוע לדיון בפרשת העונש ומתן גזר דין.

46. יוער בעניין זה, כי לתיק בית המשפט נסרקו חוות דעת מטעם ההגנה שלא בהתאם לסדרי הדין, ואף שהערתי על כך בפעם הראשונה, שבה ההגנה והגישה יום לפני המועד שנקבע למתן גזר הדין מסמך שכותרתו "הודעת עדכון על קיומו של הליך טיפול פרטני ודוח סוציאלי", גם בפעם זו, מבלי להקפיד בסדרי הדין או לצרף תגובה מטעם המאשימה. מכל מקום, גם מעבר לפן הפרוצדוראלי לא מצאתי מקום להיעתר לכך בפן המהותי, נוכח השלב הדיוני בו מצוי היה ההליך המשפטי. אדגיש, במסגרת הליך זה ליווה שרות המבחן את הנאשם משך תקופה ארוכה, לרבות במסגרת צו פיקוח מעצרים, כך שהתרשמותו מבוססת על היכרות ממושכת ויסודית עם הנאשם. יתר על כן, המפגשים הפרטיים בהם נטל הנאשם חלק, עד למועד שימוע גזר הדין, אינם תחליף להתרשמות שרות המבחן בדבר הצרכים להם נזקק הנאשם, ושאותם כאמור דחה הנאשם, כאמור לעיל. מלבד זאת, וכפי שצוין בתגובת המאשימה, בית המשפט ייטה להעדיף את עמדתו של שרות המבחן על פני חוות דעת פרטית, ודאי בשלב המשפטי בו אנו מצויים, בהיותה שוקלת שיקולים מקצועיים, אובייקטיבים ואחידים (ראו: ע"פ 6032/16 לוי נגד מדינת ישראל).

47. לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשם הינו צעיר יחסית, נעדר רישום פלילי, אשר השתלב בהליכים טיפוליים מטעם שרות המבחן משך תקופה של כשנה במסגרת צו פיקוח מעצרים, אשר הגיע אליהם באופן רציף, ואף אם לא סיימם, וביטא מיצוי מהם, הנאשם ביטא שאיפות חיוביות לעתידו. בהקשר זה הבאתי במסגרת שיקוליי גם את השיחה שערך שרות המבחן עם אביו של הנאשם אשר תיאר, כי בתקופה הקודמת למעצרו של הנאשם, הנאשם חווה הידרדרות ומשבר- התבודדות והסתגרות מבלי שהוא משתף במצבו ובקשייו. האב הוסיף, שכעת הנאשם משתף במצבו באופן פתוח ובקשייו, מסייע במטלות המשפחה ומקיים קשר קרוב עם משפחתו, אשר כולה נרתמת לסייע לו. זוהי גם התרשמותי לאחר שמיעת עדותו של האח בפניי אשר מלווה את הנאשם במהלך הדיונים.

48. בנוסף הנאשם עתיד לרצות מאסר ראשון, בשים לב להשלכות המעצר עליו. הנאשם תיאר בפני שרות המבחן את חווית המעצר כמטלטלת ומשברית עבורו, בהיותו רחוק מביתו ומשפחתו, ובמיוחד נוכח התרשמות שרות המבחן כי הנאשם פעל בעת ביצוע העבירות באופן מנוגד למערכת הערכים בה גדל.

49. עוד הבאתי במסגרת שיקוליי גם את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות (כשנתיים וחצי), תנאי המעצר בהם היה נתון, תחילה במעצר ממש, ובהמשך בתנאי פיקוח, וכן ההגבלות משך ניהול ההליך המשפטי.

50. בנסיבות אותן תיארתי, ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית כל מתחם, ולחפוף חלקית ביניהם, זאת משום משך התקופה הטיפולית במסגרתה שולב הנאשם בקבוצות טיפוליות, לרבות גורמי הסיכוי עליהם עומד שרות המבחן בתסקיר, ואופן התרשמותי מהנאשם במהלך הדיונים שהתקיימו בפניי- שאם לא כן, היה נקבע עונשו בתחתית כל מתחם (בסה"כ למשך 20 חודשים).

51. במכלול הדברים אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 16 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר. הנאשם יתייצב ביום 8.7.2025 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן כשברשותו תעודת זהות.

ב. 7 חודשים מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה מסוג פשע מפקודת הסמים המסוכנים.

ג. 5 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה מסוג עוון מפקודת הסמים המסוכנים.

ד. קנס בסך 5000 ₪ אשר ישולם עד ליום 7.9.2025.

ה. אני מכריז על הנאשם "סוחר סמים" ומורה על חילוטם של הפריטים הבאים :

ו. מכשירי הטלפון שנתפסו והשייכים לנאשם.

ז. רכב מסוג סקודה (ל.ז 493-70-801) השייך לנאשם ואשר שימש לביצוע העבירות יחולט לטובת המדינה.

ח. סך של 15,650 ₪ במזומן שנתפסו ברשות הנאשם יחולטו לטובת המדינה.

.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג אייר תשפ"ה, 11 מאי 2025, במעמד הנוכחים.