כתב האישום:

1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ותקיפה סתם בת-זוג (3 עבירות), לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.

2.  הוסכם בין הצדדים, כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, שלאחריו הצדדים ישוחחו ביניהם פעם נוספת.

3.  בחלקו הכללי צוין, כי במועדים הרלבנטיים של כתב האישום היו הנאשם ופלונית (להלן: "המתלוננת") בני זוג נשואים, והתגוררו ברחוב XXXXX בXXXX(להלן: "הדירה") ולהם 3 ילדים קטינים. צוין, כי במועד הרלוונטי לאישום הראשון, הייתה המתלוננת בהריון.

4.  באישום הראשון נטען, כי בתאריך 31.8.2019 בשעה 9:30 או בסמוך, בדירתם, החל הנאשם לקלל את המתלוננת באומרו "יימח שמך, מפגרת, בת זונה", בתגובה השיבה לו המתלוננת כי בבית הזה לא מקללים, וביקשה ממנו שלא יקלל אותה. בתגובה איים הנאשם על המתלוננת באומרו "שאם תמשיך לדבר הוא יכניס אותה לבית חולים" וזאת בכוונה להפחידה או להקטינה, ואז הלך הנאשם לבית הכנסת.

5.  באותו היום בשעה 15:30 או בסמוך, חזר הנאשם מבית הכנסת, וכאשר ראה כי האוכל אינו מפונה, התיישב לקלל באומרו לקטינים "אתם מסריחים כמו סבא שלכם גלעד המפגר, אז תפנו את השולחן, אימא שלכם חולת נפש והיא גויה של שבת" לאור אמירות אלו, לקחה המתלוננת את הקטינים לחדר, והנאשם נשכב לישון בסלון.

6.  באותן הנסיבות, הקטינים התחילו לעשות רעש בחדר, או אז ניגש החשוד (צריך להיות הנאשם א.א.) לאותו החדר בו שהו המתלוננת והקטינים, החל לקלל את המתלוננת "יימח שמך מי בכלל רצה להתחתן אתך" וסגר את חלון החדר. או אז לקח את אחד הקטינים ש.ב. ונשכב אתו לנוח בסלון.

7.  באותן הנסיבות שמעה המתלוננת כי הנאשם אומר לקטין ש.ב. כי המתלוננת "מפגרת, חולת נפש ולא ללכת אליה", המתלוננת ניגשה לסלון ואמרה לנאשם שהיא לא מסכימה שהוא יקלל אותה בפני הילדים, ולקחה את הקטין ש.ב. עם היד לכיוון החדר.

8.  באותן הנסיבות ובתגובה למעשיו של הנאשם, הסתובבה המתלוננת ואמרה לנאשם שלא יכה אותה אחרת תזמין משטרה. או אז תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין בכך שהלם באגרופו ביד ימין שלה.

9.  באותן הנסיבות ובהמשך לאמור, נכנסה המתלוננת לחדר והדליקה את הטלפון שלה כדי להתקשר למשטרה,, אז איים הנאשם על המתלוננת באומרו כי יתעלל בה כמו שלא חלמה ולא ייתן לה גט 10 שנים.

10.  באישום השני נטען כי, בחודש אוגוסט 2019 שאינו ידוע במדויק למאשימה, התקיימה שבת חתן לאחיו של הנאשם.

11.  בשל היחסים בין הנאשם למתלוננת, סירבה המתלוננת להגיע לשבת אצל הורי הנאשם. באותן נסיבות, כשעה לפני כניסת השבת או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לדירה ותקף את המתלוננת שלא כדין בכך שירק עליה.

12.  באישום השלישי נטען כי, בתאריך 30.3.2019, בשבת בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, בדירה, תקף הנאשם שלא כדין את המתלוננת בכך שזרק עליה צלחות חד פעמיות וסלטים. באותן הנסיבות, החזיק הנאשם כוס יין מזכוכית, אשר נשברה לו ביד, וכתוצאה מכך נחבל בידו ונזקק לטיפול.

תמצית טיעוני הצדדים:

13.  בטיעון לעונש כתוב הפנתה המאשימה, לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו, ונסיבות האירוע כעולה כתב האישום- מסכת התעללות משך כחצי שנה אשר יש בה כדי להעיד על התנהגות אלימה ומתמשכת מצד הנאשם. לדבריה, מתחם העונש ההולם ביחס לאישומים 1 ו-3 הינו החל ממאסר למשך 6 חודשים ועד שנה, וביחס לאישום 2 החל ממאסר על תנאי ועד 6 חודשים.

14.  בהתייחס לתסקיר צוין, כי הנאשם חמק מרוב הפגישות שנקבעו עם שירות המבחן, לא שיתף פעולה על אף שניתנו הזדמנויות רבות לקחת חלק בטיפול שהוצע לו. הוסף, כי משיחה שערך שירות המבחן עם המתלוננת עלה, כי הנאשם ממשיך להתרגז בקלות ומאבד שליטה. בנסיבות אלו, הביעה המאשימה תמיהה על המלצת שרות המבחן להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור.

15.  לדעת המאשימה על אף שהליך משפטי זה נמשך כ-4 שנים, הנאשם לא עבר הליך טיפולי ושיקום ולכן עדיין נשקפת סכנה ממנו. בנסיבות אלו, ביקשה להטיל עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.

16.  הסניגור מנגד ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור. לדבריו, העבירות בוצעו לפני כ-4.5 שנים, פרק זמן ארוך במהלכו עברו בני הזוג אירועים נוספים: לידה ותקופת טיפול בילדם ואת תקופת הקורונה. בנוסף ציין הסנגור, כי המתלוננת מסרה בפני שירות המבחן שהיא אינה חוששת מהנאשם. הוסף, כי המדובר בעבירות ברף חומרה נמוך מבין עבירות האלימות במשפחה, וכי ענישה בדמות עבודת שירות עלולה לפגוע במערכת היחסים העדינה בין בני הזוג ובשגרת חייהם.

דיון:

17.  את כלל האישומים בהן הורשע הנאשם יש לראות במסגרת אירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד, שכן אלו התרחשו בין הנאשם למתלוננת, משך מספר חודשים, כאשר הרקע להם הינו זהה, והוא נעוץ בהתנהגות אלימה מצד הנאשם (מילולית ופיזית) כלפי המתלוננת. לפיכך ייקבע מתחם אחד, המביא לידי ביטוי את העובדה שמדובר במתחם אחד הכולל מספר עבירות. (ראו: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).

18.  הערך המוגן בו פגע הנאשם הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכותן של נשים לחוש מוגנות בביתן-מבצרן. כתב האישום בו הורשע הנאשם מגולל מסכת אלימות מילולית ופיזית מתמשכת, שאף אם אינה ברף חומרה גבוה, תוכנם של הדברים אותם הפנה הנאשם כלפי המתלוננת הינו חמור ויכול רק ללמד על אופיו. הנאשם נקט באלימות כנגד המתלוננת, תוך שהוא נוקט במילים קשות ופוגעניות כלפיה בביתה, ואף בפני ילדיהם עשה שימוש בזוי במילים קשות כדי לתאר את אמם.

19.  במסגרת רע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נ' מ"י (10.1.19) ציין בית המשפט את הדברים הבאים:

"בית משפט זה הדגיש לא אחת את הצורך להחמיר בענישה במקרים של אלימות והתעללות בין בני זוג (ראו למשל רע"פ 6464/18‏ פלוני נ' מדינת ישראל (‏14.10.2018)). לטעמי, בנסיבות מסוימות נכון אף להחמיר בענישה בגין אלימות נפשית ומילולית בין בני זוג שעלולה להוליד אלימות פיזית בעתיד".

20.  בשים לב למשך הזמן בו בוצעו העבירות, צבר העבירות ואופיין סברתי כי יש לקבוע את מתחם העונש ההולם החל ממספר חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודת שירות ועד 10 חודשים.

21.  בנסיבות המקרה דנן, לא קיימים שיקולים המצדיקים לסטות מהמתחם לחומרה או לקולא.

22.  בבחינת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, יש להביא במסגרת שיקוליי את הנסיבות הבאות:

  א.  הנאשם כבן 37, נשוי ואב לחמישה ילדים בגילאי 1.5 ועד 10. הנאשם נטל אחריות על המעשים בבית המשפט, והוא נעדר רישום פלילי. מאז אותם אירועים לא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

ב. במסגרת התסקיר שהוגש ביום 28.3.2022, דווח שהנאשם אינו משתף פעולה, ואף ניתק את השיחה בעת ששוחחו עמו. בתסקיר מיום 18.10.22 נמסר, כי הנאשם נטל אחריות מלאה על המעשים והביע חרטה. במהלך אבחון שנערך לו מסר הנאשם, כי לעיתים הוא חש שמאבד שליטה ומתרגז בקלות. הנאשם הוסיף, כי שרר מתח רב בינו לבין המתלוננת, כך שבסופו של דבר התפרץ באופן אלים כלפיה. תיאור דומה התקבל מהמתלוננת (ראו עמוד 2 פסקה 3).

שרות המבחן עמד במסגרת תסקיר זה על גורמי הסיכון וגורמי הסיכוי, וכן על הבעת נזקקות טיפולית מצד הנאשם. בנסיבות אלו הומלץ להטיל על הנאשם צו של"צ לצד מבחן. נוכח תוכנו של התסקיר, ובהעדר התחלה של הליך טיפולי לא סברתי כי הגיעה העת לסיים את ההליך, ובהתאם דחיתי את הדיון בפרשת העונש.

  ג. במסגרת התסקיר מיום 17.1.2023 דווח, שניסיונות לזמן את הנאשם לשילובו בקבוצה לא צלחו. שרות המבחן פנה לנאשם בניסיון לבחון עמו את מסגרת צו השל"צ- גם הפעם ניתק הנאשם את השיחה, ולאחר מכן לא ניתן היה להשיגו.

ד. במסגרת התסקיר מיום 15.1.2024 דווח, כי קצין המבחן גויס לשרות מילואים בצו חרום ועל כן נערכה שיחה טלפונית עם הנאשם. הנאשם תיאר קשיים אישיים להתחיל בטיפול או לתאם לעצמו מסגרת של"צ והוסיף, כי הוא מתקשה להבין את נזקקותו הטיפולית. מבדיקה שערך שרות המבחן עם "יד שרה" הוברר, כי הנאשם אינו מוכר להם, והוא לא החל בטיפול. בנסיבות אלו המליץ שרות המבחן לדחות את הדיון בחודשיים, ולכך נעתרתי.

ה.  במסגרת התסקיר המסכם מיום 8.4.2024 תיאר שרות המבחן קשיים ביצירת קשר עם הנאשם, ורק בסוף חודש מרץ 2024 הצליח לאתרו, וגם הפעם לא פעל הנאשם להשתלב בטיפול. הנאשם לא פנה למרכז משפחה ביד שרה כפי שסוכם עמו. משיחה שערך שרות המבחן עם המתלוננת עלה, כי חלה התמתנות בהתנהלותו של הנאשם, אך עדיין היא תיארה מאפייני תקשורת תוקפניים, לא נעימים ופוגעניים. שרות המבחן העריך, כי בהעדר מענה טיפולי בתחום האלימות הזוגית, קיים סיכון להישנות התנהגות פוגעת בעתיד כלפי המתלוננת, וכי להתרשמותם הנאשם נעדר כוחות ורצון פנימי להשתלב בטיפול.

23.  בנסיבות אותן תיארתי, וכאשר שרות המבחן סבור גם כעת, כי קיים סיכון להתנהגות פוגעת, לא ניתן לקבל את המלצתו להטלת עונש שיקומי חינוכי על הנאשם.

24.  סבורני, כי בנסיבות העניין ישנו מקום להטיל על הנאשם עונש הכולל רכיב של מאסר, ולבחון את האפשרות שעונש המאסר ירוצה בעבודת שירות.

  א.  אשר על כן יגיש הממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר חוות דעת בעניינו של הנאשם, ויבדוק התאמתו לביצוע עונש של מאסר בדרך זו.

ב. המזכירות תשלח העתק גזר הדין החליק לממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר.

  ג. הממונה על עבודות שירות ישלח את חוות הדעת לקראת הדיון.

ד. קובע למתן גזר דין משלים ליום 10.10.2024 שעה 09:00.

ה.  על הנאשם להתייצב לדיון שנקבע.

ניתן היום, ח' אב תשפ"ד, 12 אוגוסט 2024, במעמד הנוכחים.