6. נטען, כי עקב האמור לעיל, קיים חשש להסלמה בגזרות אחרות בקרב פעילי ותומכי טרור באשר הם. בעת הגשת כתב האישום, מצויה מדינת ישראל בלחימה.

7. אברהים אל נאבולסי היה ממפקדי כתאאב שהדאא אלאקצא ואחד ממייסדי ארגון גוב האריות ומוכר כמי שביצע מספר פיגועי ירי כלפי יעדים אזרחיים וצבאיים ישראלים וחוסל על ידי כוחות הביטחון ביום 9.8.22.

8. עודיי תמימי הוא מחבל אשר ביום 8.10.22 ביצע פיגוע ירי במחסום שועפאט (להלן: "עודיי תמימי"). במהלך הפיגוע נהרגה החיילת נועה לזר ז"ל ונפצעו נוספים. בהמשך, ניסה עודיי תמימי לבצע פיגוע ירי נוסף במחסום מעלה אדומים, במסגרתו חוסל על ידי כוחות הביטחון.

9. מצבאח אבו צביח הוא מחבל אשר ביום 9.10.16 ביצע פיגוע ירי ממכונית נוסעת בשלוש זירות בירושלים וחוסל על ידי כוחות הביטחון. כתוצאה מהפיגוע נרצחו שני אזרחים ונפצעו נוספים.

10. מחמד ג'אבר הינו פעיל ג'יהאד איסלמי ומפקד גדוד טול כרם של פלוגות ירושלים. ביום 29.8.24 חוסל על ידי כוחות הביטחון.

11. דיא חמארשה הינו מחבל אשר ביום 29.3.22 ביצע פיגוע בבני ברק בו פתח באשר לעבר אזרחים. בהמשך, בוצעו חילופי ירי בינו לבין כוחות הביטחון עד שנהרג. כתוצאה מהפיגוע ומחילופי הירי נרצחו שני אזרחים ושוטר.

12. "FACEBOOK" היא רשת חברתית שהשימוש בה מתאפשר באמצעות יצירת חשבון אישי לכל משתמש. במסגרת החשבון יכול המשתמש לפרסם בין היתר, מלל חופשי, תמונות וסרטונים.

13. בפייסבוק קיימת אפשרות לשתף את כל העוקבים בסרטונים, תמונות או טקסטים קצרים בעדכון "סטורי", אשר נמחק לאחר 24 שעות.

העובדות:

14. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום החזיק הנאשם בחשבון ברשת הפייסבוק תחת השם "Sudqi As" ולחשבון 3,400 חברים (להלן: "חשבון הפייסבוק").

15. כפי שפירוט להלן, הנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק פרסומי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור (להלן: "הפרסומים המסיתים") אליהם היו חשופים חבריו כלדקמן:

א. ביום 19.10.22 יום מותו של עודיי תמימי, הסית הנאשם לטרור בכך שפרסם בחשבון הפייסבוק פוסט הכולל שתי תמונות. בתמונה אחת נראה המחבל עודיי תמימי ובשניה נראה עודיי תמימי בתיעוד מצלמות האבטחה מרגע חיסולו. לצד הכיתוב "הוא בא קדימה לא נסוג לאחור. אלוהים יקבל אותך ויירחם על נשמתך הו אדון הגברים אבו אל סבע". הפרסום זכה ל-38 סימני חיבוב. ביום 19.10.24 שיתף הנאשם בשנית בחשבון הפייסבוק את הפרסום מיום 19.10.22. הפרסום זכה לסימן חיבוב אחד.

ב. ביום 29.8.24 הסית הנאשם לטרור בכך שפרסם בחשבון הפייסבוק פוסט ובו מופיעה תמונתו של המחשבל מוחמד גאב'ר לצד הכיתוב: "הסתיים סיפורו של פורע החוק, איש הסמים הראשון שכיר החרב בעל האג'נדות החזירו אותו אם תוכלו כדי שיסלח לכם תודה אלל שזיכה אותו והעלה אותו כך שהחשבון יהיה אצל מלך כל יכול שלא מקבל בעונשם בעוד הוא שותה מנהרות גן עדן ויישאר בהם לנצח האמיץ" לצד אימוג'י לב. הפרסום זכה ל-16 סימני חיבוב.

ג. ביום 20.1.22 הסית הנאשם לטרור בכך שפרסם בחשבון הפייסבוק פוסט ובו מספר תמונות מתיעוד מצלמות האבטחה מיום חיסולו של המחבל עודיי תמימי. לצד הכיתוב "גבורת הנשק מסתיימת כשנגמרות מחסניות התחמושת אך גבורת הלב מסתיימת רק כשנפסק הלב." הפרסום זה ל-23 סימני חיבוב, 3 תגובות.

ד. ביום 18.10.22 הסית הנאשם לטרור בכך שפרסם בחשבון הפייסבוק פוסט ובו תמונתו של המחבל עודיי תמימי. לצד הכיתוב "ושמנו לפניהם חומה ומאחוריהם חומסה וכיסינו אותם ולכן אינם רואים. בברכת השגחתו של אלוהים אבו א-סבע, אלוהים יגן עלייך ויעוור את עיניהם." הפרסום זכה ל-25 סימני חיבוב.

ה. ביום 18.10.22 הסית הנאשם לטרור בכך שפרסם בחשבון הפייסבוק פוסט אשר פורסם קודם לכן בחשבון בשם "מומן טוויל" בו רואים את המחבל אברהים אל נבולסי ונכתב "חבלי התקווה היו מחבורים אלייך אם הם נקרעו אל גני הנצח ברצון אלוהים והחרפה כל החרפה לבוגדים ולמרגלים בני אוסלו." הפרסום זכה ל-9 סימני חיבוב.

ו. ביום 29.3.22 הסית הנאשם לטרור בכך שפרסם בחשבון הפייסבוק פוסט אשר פורסם קודם לכן בחשבון של העיתונאי חטאב נאסר. בפרסום נראה המחבל דיא חמארשה לצד הכיתוב "מבצע הפעולה בבני ברק הוא דיא חמארשה בן 27 מהכפר יעבד בג'נין שנאסר בעבר על קרע ביטחוני בפעולה נהרגו חמישה אנשים." הנאשם הוסיף את הכיתוב "אלוהים ירחם על נפשך יא אריה" לצד לב. הפרסום זכה ל-11 סימני חיבוב.

תמצית טיעוני הצדדים:

16. המאשימה הפנתה בטיעוניה לכתב האישום המתוקן, לערכים המוגנים שנפגעו מהמעשה, חומרתם, והפוטנציאל ההרסני שבמעשה. בנוסף ציינה המאשימה את הצורך לעצב מדיניות ענישה חדשה בעבירות אלו, מחמירה יותר, לאחר ה- 7.10.2023.

17. צוין, כי רף החומרה במעשה הינו גבוה נוכח עיתוי הפרסום- לאחר פיגועים קשים בהם נרצחו אנשים תמימים וכן, מועד נפיץ בו כל אמירה או פרסום יכולה להוביל למעשה אלים כנגד הציבור. עוד צוין, כי יש להביא בחשבון גם את הפלטפורמה בה פרסם הנאשם את משנתו, היקף החשיפה והפרסום, וחומרת הפרסום.

18. המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שבין 12 חודשים ועד 30 חודשים לצד ענישה נלווית.

19. בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נטען, כי המדובר בנאשם צעיר נעדר רישום פלילי, ובמקרה זה יש לשקול שיקולים של הרתעת הרבים והיחיד. המאשימה ביקשה לקבוע את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של המתחם אך לא בתחתית, כך שיוטלו עליו 15 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

20. ב"כ הנאשם ציין, כי הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירה בשלב מוקדם של ההליך, הודה במשטרה ולא משך את ההליכים. עוד ציין כי מדובר בשישה פרסומים בפועל ואחד שהוא חזר עליו ועל כן יש לראות בכך שישה פרסומים, וכי הפרסומים אינם תומכים בחמאס אלא דובר בהם על יחידים, בלא קשר לאופי הארגוני של חמאס, כאשר כל הפרסומים הם משנת 2022. לדעת הסנגור יש לקבוע מתחם עונש כפי שהיה לפני ה- 7.10 שכן אין בפרסומים תמיכה ארגונית או שאין במלל התרסה כנגד העם היהודי. עוד ציין כי מבחינת נסיבות ביצוע העבירה יש לנאשם עוקבים בודדים, במקרה אחד 16 סימני חיבוב, ובמקרה השני 25, וכי לא מדובר באדם חשוב שאנשים קוראים בשקיקה את דבריו ופרסומיו. לדעת הסנגור מתחם העונש הראוי נע בין 8 חודשי מאסר ל-12 חודשים ויש למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולגזור עליו 8 חודשי מאסר.

21. הנאשם עצמו בסיום הדיון הביע צער וחרטה על מעשיו.

דיון:

22. הנאשם פגע בערכים מוגנים של שלום הציבור וביטחונו, שמירה על סדר חברתי וציבורי, מניעת מעשי טרור ומניעת הזדהות עם ארגוני טרור.

23. הגנה על ערכים אלה חיונית מאז ומתמיד אך במציאות בה שרויה מדינתנו מיום 7.10.23 ההגנה עליהן חשובה ביתר שאת (ראו: ת"פ (ירושלים) 4601-11-23 מדינת ישראל נ'בלאל בורקאן (פורסם בנבו 16.7.24) שם; "...הגעתי לכלל מסקנה, כי הגיעה העת לקבוע מתחמי ענישה גבוהים ומחמירים יותר בגין עבירות הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור, זאת נוכח האירועים הקשים שהתרחשו ביום 7.10.2023, המצב הביטחוני השורר מאז בתחומי מדינת ישראל, טעמים הנוגעים בשלום הציבור וביטחונו, הרתעת הרבים, ומתוך מטרה לשרש מעשי הזדהות והסתה מסוג זה."

24. הנאשם פרסם תמונות של מחבלים עם דברי שבח אודותם ודברי עידוד למעשיהם. חשבונו של הנאשם ברשת הפייסבוק מנה בתקופה זו 3,400 חברים כך שפוטנציאל החשיפה והסיכון לציבור הינו גבוהה. הפרסומים שפורסמו היו פומביים ומרגע פרסום הדברים אין משמעות לשאלה כמה אנשים סימנו סימני חיבוב לפרסום או הגיבו לו, אלא כמה אנשים יכלו להיחשף לפוסט המסית.

25. על אף שהנאשם אינו אדם בעל מעמד מיוחד, או מוביל דעה, פרסומיו היו חשופים לכלל ציבור המשתמשים ברשת החברתית ומעשיו של הנאשם לא בוצעו בחלל ריק.

26. עיתוי הפרסום, הגם שהינו לפני ה-7.10.23, נעשה בסמוך למותם של המחבלים או תמונות שהתפרסמו מיום חיסולם ובתקופת זמן נפיצה. בשים לב לעיתוי הפרסומים ולחשיפתם, וכן, לעובדה כי הפרסומים פורסמו לאחר שיקול דעת ומחשבה מצד הנאשם, מצאתי כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה גבוהה.

27. סקירת הפסיקה טרם אירועי ה-7.10.23 מלמדת כי בעבירות מעין אלו הוטלו על דרך הכלל עונשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; וכלה בעונשי מאסר בפועל לריצוי ממש. בית המשפט לקח בחשבון את אופייה של ההסתה, משכה, מידת ההשפעה של המסית ונסיבותיו האישיות. ראו למשל: ת"פ (שלום רמלה) 45798-02-16 פרקליטות מחוז מרכז פלילי נגד מועלם (08.11.2018), רע"פ 2533/10 בן חורין הנ"ל; ע"פ (מחוזי י-ם) 4856/09 מדינת ישראל נ' פדרמן (2.2.2010); ת"פ (שלום כ"ס) 40507-01-11 מדינת ישראל נ' ברעם (31.5.2015); ת"פ (י-ם) 44918-12-14 מדינת ישראל נ' דעיס (פורסם בנבו 19.5.15), ת"פ (י-ם) 8247-04-18 מדינת ישראל נ' דרבאס (פורסם בנבו 3.7.18); עפ"ג (י-ם) 5007-06-17 מדינת ישראל נ' עאמר זידאני (פורסם בנבו 13.7.17); רע"פ 4175/19 אליהו מועלם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 22.7.19); ת"פ (פ"ת) 3053-02-14 מדינת ישראל נ' אברהם יצחק בנימין ואח' (פורסם בנבו 5.12.17) ופסק הדין בערעור עליו - עפ"ג (מרכז) 46281-01-18 הס נ' מדינת ישראל (22.4.18).

28. מאחר הפרסומים של הנאשם פורסמו בשנת 2022, ולאור הנסיבות, החלטתי לקבוע את מתחם העונש ההולם במקרה דנן, החל מ- 10 חודשי מאסר ועד 18 חודשים.

העונש המתאים לנאשם:

29. בבחינת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, יש להביא במסגרת שיקולי הענישה את הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי, וכן קבלת אחריות על המעשים והחרטה שהביע. בנוסף, הנאשם נעדר רישום פלילי.

30. כמו כן, לקחתי בחשבון כי מרבית הפרסומים פורסמו בשנת 2022.

31. במסגרת זו יש לשקול גם שיקולי הרתעת יחיד ושיקולי הרתעת הרבים.

32. באיזון בין שיקולים אלו החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם ולהטיל עליו את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 11 חודשים בניכוי ימי המעצר.

ב. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 7 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה מחוק המאבק בטרור.

ג. תשלום קנס בסך 4000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.12.2025.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשפ"ה, 27 אפריל 2025, במעמד הנוכחים