בתאריך 5.9.23 בסמוך לשעה 8:00, ברח' הירקון 62 בתל-אביב (להלן" בית המלון"), הסיג הנאשם גבול בכך שנכנס לחדר האחזקות בבית המלון ונטל משם כלי עבודה של המתלונן: פטישון, מברגה של חברת מקיטה וסכין יפנית, המוערכים בשווי של 2,000 ₪.

אישום 2:

בתאריך 2.9.23 בין השעות 18:20 - 20:00 לערך, ברח' שבזי 12 בתל אביב (להלן: "הדירה"), התפרץ הנאשם לדירה בכך שטיפס לגינת הדירה, ולאחר מכן טיפס לקומה השנייה ופתח חלון מקלחת ונכנס לדירה. הנאשם נטל מהדירה שעון גרמן, 3 זוגות משקפי שמש וסכום כסף במטבעות 20 ₪ השייכים למתלוננת.

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (טע/1) הכולל שתי הרשעות בגין עבירות של אלימות ואיומים.

כמו כן, הגישה המאשימה מסמך לפיו עלות תיקון השמשה הוא 2,000 ש"ח (טע/2) ואת התמונות המתעדות את הנזק (טע/3).

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה הגישה טיעונים בכתב (טע/4), וביקשה לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים, אחד בגין כתב האישום העיקרי והשני בגין התיק המצורף.

המאשימה עמדה בטיעוניה על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם, ובין היתר הגנה על קניינו של הפרט, הגנה על בטחונו של הפרט, פרטיותו, ותחושת ביטחון הציבור.

המאשימה טענה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, כאשר מדובר בנאשם שהוא מבצע יחיד, שביצע את כל העבירות לבדו ובמודעות מלאה למעשיו. עוד עמדה המאשימה על הנזק הישיר שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות על ידי הנאשם ועל הנזקים העקיפים הנגרמים לחברה כולה.

המאשימה הפנתה לפסיקה ממנה ביקשה ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת בגין ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם.

אשר על כן, המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם בגין התיק העיקרי שנע בין 18 ל- 30 חודשי מאסר בפועל ובגין התיק המצורף בין 12 ל - 24 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחמי העונש ההולם, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונש מעל הרף התחתון של כל מתחם שהוצע, מאסר על תנאי מרתיע, קנס כספי משמעותי ופיצוי לקורבנות העבירה.

ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונש הולם אחד בגין שני התיקים, בשים לב לעבודה כי מדובר בביצוע עבירות דומות, וטען כי העובדה שהנאשם צירף תיק מבית משפט אחר לא צריכה לעמוד לו לרועץ.

באשר לנסיבות ביצוע העבירות, נטען, כי מדובר במקרים שבוצעו באופן ספונטני ללא תכנון מוקדם, לא בוצע שימוש בכלי פריצה ותחכום העבירות אינו גבוה. עוד נטען, כי מרבית הציוד שנתפס נמצא בביתו של הנאשם והוחזר למתלוננים מבלי שנגרם נזק לאותו ציוד. ב"כ הנאשם הפנה למדיניות הענישה הנוהגת וביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם, ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, צירף תיק נוסף ו"ניקה שולחן". עוד נטען, כי העבירות בוצעו על רקע שימוש באלכוהול והעובדה כי הנאשם נקלע לחובות אותם התקשה להחזיר. עוד ציין ב"כ הנאשם כי במסגרת המעצר הנאשם שולב בטיפול בהתמכרויות על מנת לטפל בבעיה ממנה סובל. עוד נטען, כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה וחסך זמן שיפוטי ואת הצורך להעיד את המתלוננים. על כן ביקש ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

הנאשם הביע חרטה, אמר כי ביצע את העבירות על רקע התמכרות לאלכוהול, וכי מאז מעצרו הוא מטפל בבעיה ונקי, וכי הוא רוצה להשתקם ולצאת לדרך חדשה.

דיון והכרעה:

שני כתבי האישום מתארים 4 מקרים של עבירות רכוש, שני מקרים של התפרצות לדירה וגניבה ממנו, אירוע אחד של הסגת גבול וגניבה, ומקרה אחד של התפרצות רכב, גניבה מרכב וחבלה במזיד ברכב. אומנם מדובר בביצוע עבירות במועדים שונים, כלפי רכוש של מתלוננים שונים, אך ברקע לביצוע העבירות התמכרות לאלכוהול וניסיון להשיג כסף קל, כאשר כל העבירות אינן מתוחכמות ולמעט מקרה של התפרצות לרכב ללא גרימת נזק תוך כדי ביצוע העבירה, סבורני כי ניתן לקבוע מתחם עונש הולם אחד בגין כלל העבירות בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)).

לפיכך, אקבע מתחם עונש הולם אחד תוך מתן משקל לעובדה כי מדובר בריבוי עבירות שבוצעו על ידי הנאשם.

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע כל אחת מהעבירות בהן הורשע הנאשם הם בראש ובראשונה הגנה על קניינו של הפרט. בנוסף מביצוע כל אחת מהעבירות, נפגעת גם זכותו של הפרט לפרטיות ובטחונו, כאשר במקרה של התפרצות לדירה ורכב הדברים נכונים, ביתר שאת.

בעניין זה יפים דברי כב' השופט א. רובינשטיין ברע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (21.2.2008):

"בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו - אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד".

כך גם יפים דברי כבוד השופט קרא בע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל (23.4.18):

"בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרת עבירות של התפרצות וגניבה, לצד נפוצות התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים (ראו למשל רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (‏16.3.2014))."

נסיבות ביצוע העבירות:

אמנם כלל העבירות בהן הורשע הנאשם לא היו מתוחכמות, אך לא ניתן לומר כי נעשו ללא תכנון מראש ולא מדובר בביצוע עבירות ספונטניות, כטענת ב"כ הנאשם. במקרה אחד הנאשם ניפץ שמשה של רכב על מנת להתפרץ לתוכו, במקרה אחר מצא מפתח בארון חשמל ופתח את הדלת באמצעותו, ובמקרה שלישי הנאשם טיפס לקומה השנייה של הדירה ונכנס לתוכה דרך חלון המקלחת. על כן, מדובר בעבירות שבוצעו לאחר תכנון.

כתוצאה מביצוע העבירות נגרם נזק למתלוננים באלפי שקלים, גם אם לאחר מכן חלק מהרכוש אותר והוחזר למתלוננים. כמו כן, בהתפרצות לרכב ניזוק הרכב ועלות התיקון עומד על 2,000 ₪.

בנוסף, בוודאי נגרם למתלוננים מפח נפש, כאשר גילו את דבר ההתפרצות לביתם או לרכב ונפגעה תחושת הביטחון שלהם.

בנוסף לנזק ישיר מביצוע העבירות, נגרם גם נזק עקיף לחברה, כאשר עבירות רכוש הפכו למכת מדינה, כאשר ישנו קושי של ממש לאתר את הפורצים ובמרבית המקרים הנזק כלכלי הוא בלתי הפיך, ועל כן אנשים נדרשים לביטוחים ולאמצעי הגנה שונים, דבר שמכביד על כל אזרח ואזרח.

בשים לב לריבוי העבירות שבוצעו על ידי הנאשם, בארבע הזדמנויות שונות כלפי רכוש של 4 מתלוננים שונים, כאשר שווי הרכוש הגנוב נאמד באלפי שקלים מחד, ובשים לב לעובדה כי לא מדובר בביצוע עבירות מתוחכמות כאשר בשלושה מקרים לא נגרם נזק מהסגת גבול והתפרצות וכאשר חלק מהרכוש הוחזר לידי המתלוננים מאידך, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים מוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנוהגת:

כל אחד מהצדדים הפנה אותי לפסיקה ממנה ביקש ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים. אציין כי ב"כ הנאשם הפנה אותי למספר פסקי דין שניתנו על ידי, אך אציין כבר כעת כי חלק מהפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם, עניינה בנסיבות שונות מהמקרה שבפניי.

· ברע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (11.7.12) אליו הפנתה המאשימה, המבקש הורשע בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה. בית משפט השלום השית על המבקש 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס. ערעור המדינה התקבל בבית המשפט המחוזי ועל המבקש הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה, תוך שנקבע כי העונש שהושת על הנאשם בערכאה ראשונה היה מקל.

· ברע"פ 4338/15 פראג'י כהן נ' מדינת ישראל (23.6.15), אליו הפנתה המאשימה, המבקש הורשע בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב. המבקש פרץ לרכב על ידי ניפוץ חלון הרכב וגנב תיק ובו כרטיס אשראי, מסמכים ו-400 ₪ שהיו ברכב. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין 4 חודשי מאסר לשנת מאסר בפועל. על המבקש נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל והופעלו 6 חודשי מאסר על תנאי כך שסה"כ הוטלו על המבקש לרצות 12 חודשי מאסר ופיצוי. המבקש ערער על גזר הדין וביקש להורות על ביטול עונש המאסר בפועל ועל הארכת המאסרים על תנאי, בשל נסיבותיו האישיות המורכבות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וכן את בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון.

· ברע"פ 8399/15 קדוש נ' מ"י (19.6.15), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם על חומרת העונש שהוטל עליו בגין ביצוע עבירה של התפרצות, גניבה והיזק לרכוש בזדון. בית המשפט העליון אישר את העונש, שנגזר על הנאשם: 12 חודשי מאסר בפועל, ואת המתחם שנקבע על ידי בית משפט השלום שבנסיבות המקרה נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

· ברע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל (23.4.18) נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם. במקרה זה הורשע הנאשם בעבירת התפרצות, גניבה ושימוש ברכב ללא רשות. בית משפט קמא קבע כי המתחם בגין עבירת התפרצות מתוחכמת ומתוכננת וגניבה נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי, עם המלצה של שירות המבחן להטיל עליו עונש של של"צ - 14 חודשי מאסר בפועל.

· ברע"פ 6607/21 אמיר חסון נ' מדינת ישראל (21.10.21), אליו הפנה ב"כ הנאשם, המבקש הורשע בעבירות של גניבה בצוותא, התפרצות למקום מגורים בצוותא, קשירת קשר לפשע והיזק לרכוש במזיד בצוותא. המבקש התפרץ לבית אך למשמע רעשים נמלט. המבקש התפרץ פעם נוספת לאותו בית באמצעות גרימת נזק לדלת המטבח עד שנפתחה. המבקש ניגש לחדר השינה, נטל את הכספת תוך שתלש אותה ממקומה בקיר, גרר אותה מחוץ לבית המתלונן, העמיסה לרכב של אחרת שחיכתה לו, והשניים נסעו יחד לביתו של אחר שם פתחו את הכספת באמצעות דיסק חשמלי ונטלו מתוכה 520,000 ₪ דרכונים ומפתחות. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע כי יש מקום לסטייה קלה ממתחם העונש ההולם לאור נסיבותיו האישיות של המבקש. על המבקש נגזרו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, צו מבחן וענישה נלווית. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל, לאחר שנקבע כי מתחם הענישה שנקבע הוא מקל וכי לא היה מקום לחרוג ממנו. מאחר וערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, על המבקש נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, ביטול צו המבחן, הגדלת הפיצוי למתלונן והותרת יתר העונשים על כנם. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

· בעפ"ג (מרכז-לוד) 9393-10-21 טבאחי נ' מדינת ישראל (2.1.22) הנאשם הורשע לאחר הודאתו בארבעה אישומים, כולם בעבירות התפרצות/ניסיון התפרצות לבית מגורים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר לכל אחת מעבירות ההתפרצות ואילו לניסיון ההתפרצות המתחם נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 40 חודשי מאסר בפועל והופעלו מאסרים מותנים חלקם בחופף וחלקם במצטבר, כך שסה"כ הושת על הנאשם לרצות 48 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי לעניין ריצוי המאסר בפועל נדחה.

· בת"פ (שלום - י-ם) 7734-03-22 מדינת ישראל נ' אדיר ביטון (2.10.22) הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, בשתי עבירות של התפרצות למקום מגורים ובעבירה אחת של כניסה למקום מגורים. הנאשם התפרץ לדירת המתלוננת באופן שפתח את דלת הכניסה לדירה שהייתה סגורה, אך לא נעולה, ונכנס לתוך הדירה. המתלוננת הבחינה בנאשם, אשר שאל אותה האם משפחת מזרחי מתגוררת בדירה, ומשנענה בשלילה, עזב הנאשם את הדירה. בהמשך, לאחר כשעה לערך, התפרץ הנאשם לדירתה של מתלוננת נוספת בבניין סמוך, פתח את הדלת שהייתה סגורה אך לא נעולה, נכנס למטבח ומששאלה המתלוננת "מי זה", השיב "סליחה טעות", עזב את הדירה וסגר אחריו את הדלת. בהמשך הציץ עם ראשו לדירתה של מתלוננת אחרת, אשר הייתה פתוחה, שאל היכן מתגוררת דנה ומשנאמר לו לחפש בקומה השלישית, עזב את הדירה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם למעשים נע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. על הנאשם הוטלו 21 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי חלקו בחופף וחלקו במצטבר כך שסה"כ נגזר על הנאשם לרצות 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

· בעפ"ג 26896-04-22 מדינת ישראל נ' גיאוי (7.6.22), המשיב הורשע בשתי עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה וכניסה לישראל שלא כחוק. המשיב שהה בארץ ללא היתר. המשיב נכנס לדירת מגורים, אך בעלת הדירה הבחינה בו והזעיקה את המשטרה. המשיב נמלט מהדירה ונכנס לדירה אחרת סמוכה נטל ממנו תיק ובו 2900 דולר, 105 יורו, שתי טבעות זהב עם יהלומים טלפון נייד. בסופו של דבר המשיב נתפס על ידי שוטר ואזרח. בית משפט השלום לא קבע מתחם עונש הולם. עם זאת, צוין, כי בגין עבירת התפרצות הנעשית ללא עבירות נלוות ככלל מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר לבין שנה.על המשיב נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, בבית משפט מחוזי נקבע כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל ועונשו של המשיב הוחמר ל- 22 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

· בת"פ 65327-07-19 מדינת ישראל נ' אבו עיד (12.7.20), הנאשם הורשע בגין שלוש עבירות של התפרצות למגורים בצוותא חדא, גניבה בצוותא חדא, וכניסה לישראל שלא כחוק. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 23 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

· בעפ"ג 18387-10-15 (ירושלים) כנעאן נ' מדינת ישראל (10.2.16), המערער הורשע בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 10 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המערער עונש של 3 חודשים שירוצו בע"ש. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על חומרת העונש.

· בת"פ 30065-03-18 מדינת ישראל נ' שפריר בן אבו (15.1.19), אליו הפנתה המאשימה, הנאשמים הורשעו בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב וחבלה במזיד ברכב. נאשם 1 הורשע גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית. נאשם 1 ניפץ את החלון האחורי הקטן של רכב, פתח את דלת הרכב ונטל מתוכו תיק שהכיל מסמכים אישיים, כסף מזומן בסך של 1,500 ₪, צ'קים וכרטיסי אשראי. נאשם 2 חיכה ברכב והסיעו מהמקום. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-15 חודשים. על נאשם 2 נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

· בת"פ 51805-07-15 מדינת ישראל נ' זריהן (7.2.16), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב. הנאשם התפרץ לרכב בכך שניפץ את החלון האחורי באמצעות אבן, הכניס את פלג גופו העליון וגנב מתוך הרכב 2 תיקים המכילים כסף מזומן בסך 1,000 ₪, מחשב טבלט, פלאפון, מטענים לפלאפון, כרטיסי אשראי, כרטיסים אישיים נוספים ודרכון. את הכסף נטל הנאשם ואת יתר הפריטים השליך בסמוך למקום. נקבע כי מתחם העונש ההולם החל מ - 6 חודשי מאסר ועד ל - 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בשל מצבו הרפואי של הנאשם בית המשפט חרג מהמתחם והטיל עליו 4 חודשי מאסר וענישה נלווית.

· בת"פ 10089-04-23 מדינת ישראל נ' חי ששון (24.5.23) (ניתן על ידי), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בביצוע 3 עבירות של התפרצות למקום תפילה בכוונה לבצע עבירה וב-3 עבירות של גניבה. באישום הראשון, התפרץ הנאשם לבית הכנסת באופן שקפץ מעל החומה ונכנס פנימה דרך הכניסה הראשית. הנאשם ניגש לאחת המכונות, שבר את התושבת של הכוסות, הכניס את ידו פנימה ונטל מהמכונה כסף מזומן המוערך בכ-1,200 ₪. הנאשם עזב את בית הכנסת כשהרכוש הגנוב באמתחתו. באישום השני הנאשם התפרץ לבית הכנסת באופן שקפץ מעל החומה ונכנס פנימה דרך הכניסה הראשית. הנאשם עבר בין החדרים בבית הכנסת ונטל לידיו כסף מזומן מקופות הצדקה שהיו במקום בסכום שאינו ידוע למאשימה במדויק. באישום השלישי הנאשם התפרץ לבית הכנסת באופן שקפץ מעל החומה ונכנס פנימה דרך הכניסה הראשית. הנאשם שבר את התושבת של הכוסות, הכניס את ידו פנימה ונטל מהמכונה סכום כסף שאינו ידוע במדויק למאשימה. בהמשך, עבר הנאשם בין החדרים בבית הכנסת, פרץ מס' קופות צדקה, שמספרן אינו ידוע במדויק למאשימה, באופן ששבר את המנעולים שלהן ונטל מתוך הקופות סכום כסף מזומן שאינו ידוע במדויק למאשימה. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית. באותו מקרה גזרתי על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

· בת"פ 41155-03-23 מדינת ישראל נ' סיצוב (7.11.24), (ניתן על ידי), אליו הופנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בביצוע עבירת פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב. הנאשם צירף שלושה תיקים נוספים שעניינם התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה. באותו מקרה קבעתי כי מדובר באירוע אחד לכל התיקים וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית. באותו מקרה גזרתי על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירות, בשים לב לריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם והנזק שנגרם אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם לא לקולא ולא לחומרא.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

שקלתי לקולא את העובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה במסגרת הליך מוקד, וביקש לצרף תיק נוסף, הודה גם בו ו"ניקה שולחן", נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. בהודאתו הנאשם חסך מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומהצורך להעיד 4 מתלוננים שונים.

הנאשם בן 38, ולחובתו שתי הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות ואיומים, אך זוהי הפעם הראשונה שהוא נמצא מאחורי סורג ובריח, לאחר שנעצר עד תום ההליכים בתיק שבפניי.

בהתחשב בכלל השיקולים שלעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים, כדלקמן:

1. 20 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 8.9.24. ובניכוי תקופות מעצר בגין תיק המצורף כדלהלן: 10.6.24-13.6.24 ו- 8.9.23-23.10.23

2. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת רכוש מסוג פשע ויורשע בגינה.

3. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת רכוש מסוג עוון, ויורשע בגינה.

4. פיצוי כדלהלן: 2,000 ₪ למתלונן מאישום 1 בתיק העיקרי; 1,500 ₪ למתלונן מאישום 2 בתיק העיקרי; 2,000 ₪ למתלונן באישום 1 בתיק המצורף; 1,500 ₪ למתלונן מאישום 2 בתיק המצורף. הפיצוי ישלום תוך 180 יום מהיום. ב"כ המאשימה תעביר את פרטי המתלוננים למזכירות בית המשפט.

הפיצוי ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה,

ניתן לשלם את הפיצוי באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

בשים לב לאורך תקופת המאסר ופיצוי שנפסק לא מצאתי מקום לגזור עונש כלכלי נוסף.

נוכח רצונו של הנאשם להמשיך בטיפול בהתמכרויות מומלץ לשלב את הנאשם בטיפול במסגרת בית הסוהר.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשפ"ה, 24 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.