ד. לפי החוק, משבוחר הנאשם להעיד להגנתו הוא מעיד ראשון (סעיף 161(ג) לחסד"פ). אמנם לבית המשפט נתונה הסמכות לשנות מסדר זה (ראו שם, בסיפת הוראת ס' 161(ג) לחסד"פ), אך לפי הדין "...בעקרון ראוי שהנאשם יעיד ראשון לפני שיש לו הזדמנות לשמוע את דברי העדים האחרים שהוא קורא להגנתו" (ההדגשה שלי- ש.ב, מתוך ספרו של המלומד, י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק 2, הליכים שלאחר כתב אישום, הדין בראי הפסיקה, מהד' 2009, בעמ' 1466, פסקה 4 (3)). על השימוש בכללים הדיוניים עמד בית המשפט העליון בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל (פ"ד לה(3) 505, 516, שם נקבע כי: "ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר-על פי ניסיון החיים- יש בו כדי להביא לחשיפת האמת ובכך תואמות שתי משימות אלה."

ה. בנדוננו, אינני סבור, כי הטעם שמציג הסניגור, מצדיק לסטות מהכלל הקבוע בהוראת החוק. ראשית, הדבר אינה עולה בקנה אחד עם מצוות הדין, כפי שעומד על כך המלומד י' קדמי. שנית, הנאשם רשאי לשנות מתשובתו לכתב האישום בפתח פרשת ההגנה, אם הוא בוחר לעשות כן, אך לאור תכלית המשפט הפלילי, אין מצופה ממנו ש"יתאים" את תשובתו לכתב האישום, בהתאם למה שיעידו עדי ההגנה שלו, דבר החותר תחת עשיית משפט אמת (וראו ההדגשה מדברי המלומד י' קדמי ודברי בית המשפט העליון בהלכת קניר). כך הדבר וביתר שאת, שעה שהנאשם הודיע שהוא מבקש להעיד מס' עדי הגנה, וכאשר יש נאשם נוסף שעומד איתו לדין. שלישית, הראיה שהתווספה, הוא נספח לדוח פעולה, שהנאשם עצמו רשם מיד לאחר האירוע, אשר חזקה עליו שהוא מודע למה שרשם, בוודאי לאחר שנחשף אליו לפני חצי שנה. בנספח זה, מתאר הנאשם את מעורבותו באירוע התקיפה, כיצד הגיב ומדוע. לצד הדוח הזה, סרטון שתיעד את אירוע התקיפה, שכבר הוגש כראיה ונוהלה עליו חקירה נגדית ממצה. כך שאין בהתווספות הנספח-דוח הזה, בנסיבות אלה, כדי להצדיק את הסטיה מדרך המלך שקבע המחוקק והיפוך סדר הבאת ראיות ההגנה. לפיכך, פרשת ההגנה תישמע כסידרה לפי הסדר הקבוע בחוק.

ו. אשר לזימון עדי הגנה, לנאשם זכות יסודית להעיד עדים שעשויים להוכיח את חפותו ובית המשפט יאפשר לו להעיד כל עד רלבנטי שיוכל לסייע בהגנתו. אך כמו כל זכות גם זכות זו אינה מוחלטת וכפופה לשיקולים נוספים (רלבנטיות עדותו, נחיצותה לעניין הנדון ולגילוי האמת, כפי שקובעות הוראות החוק, ראו: סעיף 106(א) לחסד"פ; סעיף 1 לפק' הראיות; קדמי, הנ"ל, שם בעמ' 1457 פסקה 3). הנאשם אינו מפרט את מס' העדים שבכוונתו להעיד ואת פרטיהם, אלא טוען שיתכן וימצא להעיד עוד עדים, מעבר לאלו שאותם הוא מבקש לזמן. על מנת שבית המשפט יוכל לשקול את בקשת ההגנה, יואיל הסניגור לפרט תוך 2 ימים את עדי ההגנה הספציפיים, והרלבנטיות שלהם, באופן כללי להגנת הנאשם. אין מקום להותיר את רשימת עדי ההגנה "פתוחה" ומעומעמת, 3 שנים לאחר תחילתו של המשפט. זימון עדי הגנה כפוף להפקדה כספית שיקבע ביהמ"ש להבטחת הוצאותיהם וביטול זמנם.

ז. אשר לזימונו של חוקר מח"ש אפי רוזן כעד הגנה, ניתן צו לזימונו כמבוקש, בכפוף להפקדת סך של - 500 ש"ח בקופת בית המשפט, להבטחת הוצאות העד וביטול זמנו. הפקדה תבוצע בתוך 2 ימים. באחריות הסניגור המזמן לבצע מסירה לעד. מבלי לגרוע מאחריות זו, והואיל ומדובר בעד תביעה, התביעה תסייע לסניגור בהמצאת הצו לחוקר, עם מתן הצו.

ח. אשר לזימון החוקר שתפס את דוח הפעולה מושא ההחלטה מיום 19.11.24, מדובר בנספח לדוח פעולה שערך הנאשם 1. על הפרקליט להבהיר, אם יש מזכר של חוקר שתפס את נספח הדוח הזה בהשלמת החקירה, ואם כן, יש להעביר את פרטיו לבית המשפט בתוך 2 ימים, כדי שאוכל ליתן צו לזימונו.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ה, 21 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.