החלטה

המאשימה מבקשת לבטל החלטה שנתתי בעניין פריקת הטלפון - או לחלופין לקיים דיון בעניין.

ובכן - הדיון התקיים וההחלטה ניתנה בהמשך לדיון ואין בכוונתי לקיים דיון נןסף.

אקדים ואומר שלא עלה בדעתי לחייב את אחי המתלוננת למסור את הטלפון שלו וממילא לא הוריתי זאת.

הכול כפוף להסכמתו.

הבנתי שהוא מסכים לפריקת אותו קטע שיחה רלבנטי מהטלפון שלו על ידי מומחה משטרתי כפוף לקבלת הוצאות שייפסקו לו.

פריקת הטלפון היא אינטרס של התביעה- שההקלטה שבידיה אינה "הראיה הטובה ביותר" על כל ההשלכות הנובעות מכך.

העובדה שהנאשם בחקירתו אישר שאמר מה שאמר - מאפשרת להגיש את הודעתו אבל לא בטוח שמכשירה את ההקלטה עצמה - כאשר טענת הנאשם היא שנאמרו דברים נוספים, לפני, באמצע או לאחר הדברים הנטענים נגדו.

במצב דברים זה - זהו אינטרס של המאשימה בביצוע הבדיקה ועליה לשאת בהוצאות.

אם המאשימה אינה מעוניינת בביצוע פריקת הטלפון - תודיע על כך ואז תוכל ההגנה להתחייב לשלם לאח את ההוצאות, לבקש את פריקתו על ידי מומחה המשטרה (כמובן רק את אותו קטע רלבנטי) ללא נוכחות נציג ההגנה - גם זאת כמובן בתנאי שהאח יאות למסור את הטלפון.

המאשימה תבהיר לאח שסירובו עלול אולי להקים לנאשם טענת הגנה ולהביא לזיכויו.

ההוצאות האמורות תהיינה בסך 600 ₪.

בשולי הדברים אומר שההחלטה שנתתי היא החלטה בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ וברור שהמותב שדן בתיק (אנוכי) אינו מנוע מלתת החלטה לאחר שהתקיים הדיון במעמד הצדדים, גם אם שופטת אחרת נתנה החלטת ביניים אחרת.