הנאשם 2 הורשע ביום 9/6/24 על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, וזאת לצד צירוף תיק תעבורה שהתנהל נגדו בבית משפט השלום לתעבורה חדרה, פ"ל 7245-04-24.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן הורשע הנאשם בעבירות הבאות: נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו בצוותא - עבירה לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום + סעיף 29(א) לחוק העונשין, שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות בצוותא - עבירה לפי סעיף 40(ב)(2) לחוק שירותי תשלום + סעיף 29(א) לחוק העונשין, החזקת נכס החשוד כגנוב בצוותא, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין, גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין ונהיגה בשכרות, סירוב למתן דגימת נשיפה - עבירה לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה + סעיף 62(3) לפקודת התעבורה וזאת בגין אירוע מיום 15/8/21.

בנוסף לכך בגין התיק המצורף הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות - עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה + סעיף 29א לפקודת התעבורה וזאת בגין אירוע מיום 20/4/24.

ישיבת הטיעונים לעונש נדחתה למועד מאוחר יותר וזאת לצורך הפניית הנאשם 2 לממונה על עבודות השירות במטרה לבדוק את כשירתו לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.

ביום 29/10/24 ניתנה החלטתי לפיה, לאור התנהלותו של הנאשם 2 ואי התייצבותו בפני הממונה על עבודות השירות במועדים אליהם הוזמן, לא מצאתי לנכון לאפשר לו להתייצב פעם נוספת, שכן קבעתי כי מדובר בזכות אשר מוענקת לנאשם והוא פעם אחר פעם אינו מקיים את חובתו ועל כן לא התרתי לו לתקן את מחדלו פעם נוספת, וישיבת הטיעונים לעונש נקבעה בפני ליום 5/11/24.

טיעוני הצדדים לעונש:

ביום 5/11/24 נשמעו בפני טיעוני הצדדים לעונש.

המאשימה הדגישה בטיעוניה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם בכתב האישום המתוקן שבכותרת וכן בכתב האישום המצורף לצד נסיבות ביצוע העבירות ועתרה לקביעת שני מתחמי ענישה ביחס לכל תיק בנפרד, כך שביחס לתיק שבכותרת יקבע מתחם ענישה שנע בין 8-12 חודשי מאסר וביחס לתיק המצורף יקבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל. לצד כל מתחם ביקשה המאשימה להטיל ענישה נלווית ובאשר לפסילת רישיון הנהיגה עתרה המאשימה כי ביחס לכל תיק יקבע מתחם שנע בין 24-30 חודשי פסילה בפועל.

המאשימה תמכה את טיעוניה בפסיקה שאוזכרה ואף הדגישה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, בהן הרשעותיו הקודמות של הנאשם בתחום הפלילי (ת/1), הרשעותיו הקודמות של הנאשם בתחום התעבורתי (ת/2), ועונש מאסר מותנה של בית משפט שלום חיפה (ת/3), וביקשה בסופו של דבר להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, הפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי קנס ופיצוי.

יובהר כי הנאשם 1 הורשע אף הוא בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן (כתב אישום זהה לזה של הנאשם 2 פרט לעבירות הגניבה והנהיגה בשכרות), ובהתאם להסדר טיעון אשר גובש בין הצדדים, על בסיס אותה תשתית עובדתית, הוטלו על הנאשם 1 - מאסר על תנאי וקנס בלבד, (גובש בעניינו הסדר טיעון "סגור" אשר כלל גם ענישה מוסכמת).

מנגד - ב"כ הנאשם הדגיש במסגרת טיעוניו את נסיבותיו של הנאשם את העובדה כי הוא לקח אחריות וחסך זמן שיפוטי יקר, לרבות צירוף תיק תעבורה לתיק זה שבכותרת, כך גם את העובדה כי כיום מבצע הנאשם עבודות שירות בתיק אחר שהוטלו עליו.

ב"כ הנאשם התייחס לגזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם 1 וביקש לגזור גזירה שווה בינו לבין מרשו וזאת ביחס לעבירות שביצעו שניהם בצוותא ובניגוד לעמדה העונשית של המאשימה.

עוד נטען כי לצד חומרת העבירות לכשעצמן, הרי שבסופו של דבר מדובר בעבירות שבוצעו לפני שלוש וחצי שנים, כשהנאשם היה בן 22 שנים, הנזק הכספי שנגרם אינו גבוה.

באשר למדיניות הענישה הנוהגת ביקש ב"כ הנאשם לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

ובאשר לנסיבות שאינן קושרות לביצוע העבירה, התייחס ב"כ הנאשם לגילו של הנאשם, לחלוף הזמן, להרשעותיו הקודמות, לעובדה כי כיום הוא מרצה עונש מאסר בעבודות שירות ללא הפרות ובכך משלם את חובו למדינה ולחברה וכי היה עצור מתוקף תיק התעבורה שצורף למשך שבועיים.

בנסיבות אלה ביקש ב"כ הנאשם שלא למצות את הדין עם מרשו ולשלוח אותו פעם נוספת לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות .

הנאשם בדבריו הצטער על מעשיו.

בהתאם להחלטה שניתנה על ידי נדחה מועד גזר הדין ליום 8/1/25 (בשל אילוצי בית המשפט נדחה מועד מתן גזר הדין ליום 22.01.2025), וקבעתי כי בנסיבות אלה כאשר לחובת הנאשם עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 5 חודשים אשר לא הרתיע אותו לחזור לסורו, מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשע אינו יכול לסבור רף מינימום של עונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות שכן משמעות הדבר היא שיוטל על הנאשם עונש מינורי למשך 4 חודשים בלבד בגין העבירות בהן הורשע בכתב אישום מתוקן זה ובכתב האישום המצורף.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם הן מתוקף כתב האישום המתוקן והן מתוקף כתב האישום המצורף. עסקינן בעבירות הפוגעות בפרט, בקניינו, מסכנות את משתמשי הדרך ובעלות פוטנציאל ממשי לגרימת תוצאות קשות ואף קטלניות (נהיגה בשכרות). בענייננו, על פניו אין הבדל בין הנאשם מושא הליך זה שבפני לבין הנאשם הנוסף שעניינו נדון זה מכבר ביחס לחלק מהעבירות אשר בוצעו על ידי שני הנאשמים בצוותא, עם זאת יש לאבחן את עניינו של שנאשם זה שכן הנאשם שבפני הורשע בנוסף לעבירות האמורות לעיל (יחד עם האחר), בעבירות נוספות הן בכתב האישום שבכותרת והן בכתב האישום המצורף.

באשר לעבירות מרמה והונאה בכרטיסי חיוב, לגביהן נקבע לא אחת כי עבירות אלה פוגעות באוטונומית הפעולה והבחירה של קורבן העבירה, תוך פגיעה בקניינו. כך שמעבר מעבר לנזק הכלכלי הישיר שנגרם לקורבן העבירה, עבירות הונאה בכרטיס חיוב בעלות פוטנציאל ממשי לפגיעה ביחסי המסחר התקינים המבוססים רבות על ביצוע עסקאות טלפוניות בהן נמסרים פרטי אשראי. לא פעם עמד כב' בית המשפט העליון על הפגיעה הרחבה בערכים המוגנים, אף במקרים בהם טובת ההנאה בה זכו הנאשמים אינה גבוהה: "העבירות בהן חטא המערער קשות הן, גם אם יש ממש בטענה כי טובת ההנאה בה זכה אינה גדולה. השימוש בכרטיסי אשראי נפוץ בקרב הציבור, ומעשיו של המערער ואחרים החוטאים בתחום זה גורמים לנזק לחיי המסחר, ועם כך אין להשלים" (ע"פ 10786/04 מדינת ישראל נ' אביעד שמואל, פסקה 4 (3.4.2006)).

לעניין עבירות הנהיגה בשכרות נקבע לא אחת כי אין צורך להכביר מילים אודות חומרת עבירה זו והסיכון הגלום בה. רבות נכתב על כך בפסיקה הן של הערכאה הדיונית והן של בית המשפט העליון ביחס לסיכון הנשקף מנהגים שנוהגים ברכב בהשפעת משקאות משכרים, או בשכרות, באופן שנהיגתם מסכנת לא רק את יושבי הרכב אלא גם את משתמשי הדרך. בתי המשפט מצווים לנקוט בענישה מרתיעה ומשמעותית ביחס לנהגים שמבחירתם החופשית ובידיעתם המוחלטת בוחרים לנהוג ברכב בהיותם נתונים להשפעת אלכוהול או במצב של שכרות.

נהיגה בשכרות פוגעת בערכים המוגנים של שמירה על בטחון הציבור ובטחון המשתמשים בדרך. בעפ"ת (חי') 65804-11-20 מ"י נ' אלקובי (10.12.2020) נקבע: "אין צורך להכביר במילים באשר למסוכנות הטמונה בביצוע העבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול הן כלפי הנהג עצמו והן כלפי כלל המשתמשים בדרך: נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים- תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא". (רע"פ 7042/13 נעים סולטאן נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (26.12.2013; כן ראו: רע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל (31.3.11)."

וכך נכתב אף על ידי כב' הש' קוטון בעפ"ת (חיפה) 38705-02-17 חנן חן יפרח (פורסם בנבו):

"אין צורך להכביר מילים בדבר הסכנה המונחת לפתחו של מי שנוהג תחת השפעה בשעת לילה שכן לא פעם מסתיימת נהיגה מסוג זה באסון".

לעניין הענישה הנוהגת, רמת הענישה בעבירה של נהיגה בשכרות רחבה מאד וכוללת עונשים אשר נעים בין פסילה בפועל לתקופה של תפחת מעונש המינימום הקבוע בחוק ללא מאסר כלל או מאסר מותנה (ר' לדוגמא עפ"ת (חיפה) 32625-06-17 טאטור (פורסם בנבו) ועפ"ת 4187-10-18 פהימה (23.12.18)) ועד למספר חודשי מאסר בפועל ובצדם פסילה ארוכה ועונשים נלווים (ר' לדוגמא רע"פ 1948/16 עווני אבו קטפיאן (פורסם בנבו) ועפ"ת (חיפה) 38705-02-17 חנן חן יפרח)).

הנאשם 2 הורשע המסגרת הליך זה ב - 2 עבירות של נהיגה בשכרות, הראשונה במסגרת כתב האישום המתוקן שבכותרת והשנייה במסגרת כתב האישום המצורף כאשר מתוקף הרשעה זו, תלוי נגד הנאשם עונש מאסר מותנה למשך 5 חודשים אשר הוטל עליו בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה, ת"פ 629-01-21 גזר דין מיום 20.06.2022 שהינו בר הפעלה בהליך זה.

משכך, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 7-12 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי, פסילה בפועל שתנוע בין 24-36 חודשים (ביחס לכל עבירה של נהיגה בשכרות), פסילה על תנאי וקנס במידת הצורך.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשם הודה במיוחס לו, לקח אחריות על מעשיו, חסך זמן שיפוטי יקר אך מנגד נתתי את דעתי גם לעברו הפלילי והתעבורתי וכן לעובדה שעונש מאסר מותנה לא הרתיע אותו לחזור לסורו ולנהוג ברכב בהיותו שיכור בשתי הזדמנויות שונות. כמו כן, לא מצאתי כי יש בנסיבותיו של הנאשם כדי לסטות ממתחמי הענישה בשל שיקולי שיקום.

בנסיבות אלה ובאיזון המתבקש ולו במעט בין שני הנאשמים (בחלקים המשותפים באישום) אני מוצא לנכון למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם תוך הפעלת עונש המאסר המותנה כך שחלקו יחושב במצטבר וחלק בחוף לתוקפת המאסר אותה ירצה בגין הליך זה.

משכך ולאור כל האמור לעיל אני מטיל בזאת על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

1.  מאסר בפועל למשך 7 חודשים.

2.  אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של 5 חודשים, כפי שהוטל על הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה חיפה תת"ע 629-01-21 גזר דין מיום 20.06.2022 אשר ירוצה באופן ש - 3 חודשים ירוצו במצטבר ו - 2 חודשים ירוצו בחופף לעונש המאסר האמור בסעיף 1 לעיל.

על כן, הנאשם ירצה עונש מאסר כולל למשך 10 חודשים. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית מעצר קישון ביום 10.03.2025 שעה 11:00. ב"כ הנאשם יתאם עבור מרשו מועד מוקדם לצורך קליטתו.

3.  מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה (כתב האישום שבכותרת וכתב האישום המצורף), לרבות בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סירוב למתן בדיקת שכרות.

4.  פסילה בפעולה למשך 48 חודשים אשר תחושב ממועד שחרורו לאחר ריצוי תום מאסרו בגין הליך זה. מוסבר בזאת לנאשם כי עליו להפקיד במזכירות בית המשפט את רישיון הנהיגה או בהעדרו תצהיר מתאים. פסילה זו תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת ככל שקימת ובאחריות הנאשם להגיש בקשה למשרד הרישוי לצורך ביצוע חישוב הפסילות.

5.  אני מורה על הפעלת עונש פסילה מותנה של 5 חודשים אשר הוטל על הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה חיפה תת"ע 629-01-21 גזר דין מיום 20.06.2022 אשר ירוצה כולו בחופף לעונש הפסילה האמור בסעיף 4 לעיל.

6.  אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי למשך  3 שנים, לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין הליך זה, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין איני מטיל קנס או התחייבות.

פרוטוקול זה מהווה פקודת מאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ב טבת תשפ"ה, 22 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.