1

2

1.       הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. כמפורט בכתב האישום המתוקן, פרץ סכסוך בין הנאשמים ו - מ' לבין שני אחים, אלי ונתי. ביום 19/12/18, בשעות הערב, החלה חבורת הצעירים, הכוללת את מ', ללכת לכיוון ביתם של שני האחים. בדרכה, פגשה החבורה בנאשמים וכולם הגיעו לבית האחים. אחד האחים יצא למרפסת ושאל מי נמצא למטה, נאשם 1 ענה "סמואל", והאח אמר: "חכו פה למטה אני משפד אתכם". הנאשמים, עם מ', ושניים או שלושה אחרים, התקרבו לפתח הבניין כשבידיהם אלות ובקבוק. כשיצא אחד האחים, מ' היכה אותו במקל והתרחק מהמקום ואז התנפלו היתר על אותו אח. אחד מהם החזיק בצווארו כאשר הוא שוכב על הריצפה, אחד מהחבורה דקר את האח מספר פעמים בפלג גופו העליון באמצעות חפץ חד ולאחר מכן החבורה נמלטה. לאח שנפצע נגרמו 7 דקירות עמוקות בגב וחתכים, והוא נזקק לטיפול רפואי לאחר שהורדם והונשם.

2.       נאשם 1 הנו יליד 1988, בעברו הרשעה בעבירות רכוש ואלימות משנת 2014 וקיים נגדו מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 6 חודשים. נאשם 2, יליד 1997, בעברו ארבע הרשעות בעבירות אלימות ורכוש, ורובץ לפתחו מאסר מותנה בר הפעלה לתקופת 7 חודשים.

3.       הצדדים הגיעו להסדר טיעון בשלב הסיכומים (מלכתחילה יוחסה לנאשמים עבירת ניסיון רצח). הוסכם כי המדינה תטען לעונש של 3 שנות מאסר. לגבי נאשם 2 תבקש המדינה להוסיף לתקופה זו מחצית מתקופת המאסר המותנה במצטבר, ומחצית בחופף, ולגבי נאשם 1 תבקש המדינה הפעלת המאסר המותנה באופן מצטבר, במלואו.

4.       ב"כ המאשימה, בטיעונים לעונש, טענה כי מדובר בהסדר עונשי מקל ועמדת המאשימה נבעה מהקושי הראייתי אליו נחשף בית המשפט במהלך נהול התיק. לגבי המאסר המותנה נטען, כי יש לקבל את עמדת המדינה לעניין הצטברות המאסרים, שכן אחרת יהא בכך משום אובדן האלמנט ההרתעתי וריקון מתוכן של המאסר המותנה.

3

          ב"כ נאשם 1 טען כי אין אבחנה בין הנאשמים ועל כן אין מקום לאבחן ביניהם בנושא הפעלת המאסר המותנה. במהלך מעצרו של הנאשם אמו נפטרה, ונוכח כך שדקירת המתלונן לא יוחסה לנאשמים דווקא, יש להסתפק בתקופת מעצרם בת 28 חודשים.

          ב"כ נאשם 2 הפנה לכך שהצדדים הגיעו להסדר נוכח קשיים ראייתים, מלכתחילה חלקו של נאשם 2 היה קטן יותר ויש לתת לכך משקל, אמנם לנאשם הרשעות קודמות, אך הוא עצור תקופה ממושכת והתמיכה המשפחתית שלו הנה דלה. על כן התבקש גם בעניין נאשם זה, להסתפק בתקופת מעצרו.

5.       נאשם 2 הוסיף שהוא מבקש לחזור למשפחתו, לשגרה ולעבודה.

          דיון

6.       מעשי הנאשמים פגעו בערך המוגן של שלום הציבור וחיי אדם, כאשר הם פעלו בחבורה כלפי המתלונן על מנת "לסגור חשבון" וליישב מחלוקת באלימות. כתוצאה מכך, המתלונן נפגע באופן קשה, אם כי הדקירות שגרמו לכך אינן מיוחסות לנאשמים. המעשים נעשו בחבורה, וכאמור, גרמו לתוצאה קשה. המתחם הראוי, בנסיבות אלה, הנו מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים ועד 60 חודשים.

          בהתחשב בכלל הנסיבות, לרבות נוכח עונשו של המעורב האחר, יש למקם הנאשמים בתחתית המתחם.

7.       לפיכך, אנו גוזרים על הנאשמים כלהלן:

4

א.      מאסר בפועל לתקופה של 28 חודשים. תחילת מאסרם מיום מעצרם.

ב.      הפעלת המאסר המותנה החל על נאשם 1 לתקופה של 6 חודשים בתיק 31296-08-14. מתוך תקופת המאסר 4 חודשים יחולו בחופף לעונש מאסר שלפי סעיף א' לעיל, וחודשיים במצטבר.

ג.       הפעלת המאסר המותנה החל על נאשם 2 לתקופה של 7 חודשים בתיק 9350-10-16. מתוך תקופת המאסר המותנה, 5 חודשים יחולו בחופף לעונש המאסר על פי סעיף א' לעיל, וחודשיים במצטבר.

ד.      על שני הנאשמים - מאסר מותנה לתקופת 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשמים לא יעברו עבירה מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורם ממאסר.

זכות ערעור לבית משפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט' אייר תשפ"א, 21 אפריל 2021, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשמים והנאשמים בעצמם.